כלים (קניין): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
==מקור וטעם==
==מקור וטעם==
'''במקורו''' נחלקו האחרונים לארבע דעות {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט)}}<ref>לגבי קנייני מטלטלין רבים חקרו האם טעמם מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים, דנו בזה בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה הכנסה לרשות.</ref>:  
'''במקורו''' נחלקו האחרונים לארבע דעות {{מקור|(שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט)}}<ref>לגבי קנייני מטלטלין רבים חקרו האם טעמם מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים, דנו בזה בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה הכנסה לרשות.</ref>:  
 
@ מדין חצר {{מקור|(שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר)}}.
א) מדין חצר {{מקור|(שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר)}}.
@ מדין הגבהה {{מקור|(אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה)}}.
 
@ מדין יד {{מקור|(מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא)}}.
ב) מדין הגבהה {{מקור|(אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה)}}.
@ מדין משיכה {{מקור|(רא"ש בבא בתרא פרק ה)}}.
 
ג) מדין יד {{מקור|(מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא)}}.
 
ד) מדין משיכה {{מקור|(רא"ש בבא בתרא פרק ה)}}.


'''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא רשות {{מקור|(מנחת אשר בבא בתרא מב)}}.
'''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא רשות {{מקור|(מנחת אשר בבא בתרא מב)}}.
שורה 22: שורה 18:


==ראה גם==
==ראה גם==
[[חצר]]
* [[חצר]]




שורה 28: שורה 24:
<references />
<references />


[[קטגוריה:דיני ממונות]]
* [[קטגוריה:דיני ממונות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־15:28, 4 באוגוסט 2008

הגדרה

אדם קונה חפץ שנמצא בתוך כליו (הוזכר בקידושין כה:, גיטין עח. ועוד).

מקור וטעם

במקורו נחלקו האחרונים לארבע דעות (שיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"א עמוד קכט)[1]:

  1. מדין חצר (שיטה מקובצת וריטב"א בבא מציעא ט, נתיבות המשפט ר).
  2. מדין הגבהה (אור שמח מכירה א-ד ד"ה אולם: גם חצר (ולכן מועיל גם בלי כוונת קניין) וגם הגבהה (ולכן מועיל גם בגוי). תורת הקניינים ח"ב עמוד קמא: חצר או הגבהה).
  3. מדין יד (מנחת אשר בבא בתרא מב-ה: תולדת יד. ריטב"א עבודה זרה עא: יד או חצר, דן בזה ספר המקנה טו-לא).
  4. מדין משיכה (רא"ש בבא בתרא פרק ה).

סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[2]) הוא רשות (מנחת אשר בבא בתרא מב).

הנכס

הנכסים הנקנים הם מטלטלין.

פרטי הדין

כליו של לוקח ברשות מוכר נחלקו אמוראים האם קונה בהם (בבא בתרא פה:).

ראה גם


הערות שוליים

  1. ↑ לגבי קנייני מטלטלין רבים חקרו האם טעמם מדין אחד או יותר מהקניינים האחרים, דנו בזה בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה הכנסה לרשות.
  2. ↑ את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים בסעיף "סוגי הקניינים" ד"ה סוגי הקניינים.