פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר מח ו: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר מח ו

סעיף ו[עריכה]

כל מקום שאמרנו שאמרה האשה לאיש: קדשתני, והוא אומר: לא קדשתיך מבקשים ממנו שיכתוב לה גט להתירה (קידושין סה,א). הגה: ואז נאסר בקרובותיה, הואיל ונתן לה גט. אבל אם הוא אומר: קדשתיך, והיא אומרת: לא קדשתני, וכפאו לגט משום חשש הנמנע לנושאה, אין האשה נאסרת בקרוביו מחמת הגט^א (הגהות מרדכי דקדושין תקלא).

א. להיאסר בעקבות הגט: רש"ל: אפילו בעל שנאלץ לתת בעקבות דבריה אינו נאסר.

הגמ"ר,רמ"א: בעל שנאלץ לתת בעקבות דבריה נאסר בקרובותיה אך להפך היא לא נאסרת. משום שלשון הגט הוא כאילו הבעל אומר לה שמגרשה ונראה כמודה לה שנשאה, אך היא אינה נראית כמודה. לגבי בעל שנאסר, מוכח כן בגמ' המבארת שמבקשים מהבעל לתת גט אך לא כופים כיוון שיכול לומר שלא נח לו להיאסר בקרובותיה.

מרדכי: גם היא נאסרת בקרוביו ויש המחלקים בין גט הנצרך לגט שהוא רק לרווחא דמילתא.

שו"ת רא"ש,רמ"א י,א: אפילו בגט מחמת קול נאסרת לבעלה הראשון.

שו"ת רשב"א תקנ: אפילו בגט מחמת קול נאסרת לקרוביו. רמ"א ו,א ע"פ הרשב"א – נאסרת לכהן. הב"ש שם סייג ע"פ שו"ת רשב"א ח"ד,כד שנאסרת דוקא כשבי"ד הצריכו לתת הגט או כשיש חשש שיתברר שאכן היתה מקודשת (למעט מקרה שהעד העיד שהעד השני מת).

ח"מ,ב"ש: צ"ע על הסתירה ברמ"א. הב"ש הביא כל השיטות.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.