פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צ ג: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צ ג

סעיף ג[עריכה]

הנושא אשה מחייבי לאוין, הואיל וקדושין תופסין בה, אם מתה תחתיו, יירשנה^א (תוספתא,רמב"ם). (וכן אשה שהמירה, הבעל יורשה) (ב"י מ"כ בשם אבי העזרי). וכן הנושא את הקטנה שהיא צריכה מיאון, אף ע"פ שאין קדושיה קדושין גמורים, אם מתה תחתיו, יירשנה (משנה גיטין נה,א). אבל הפקח שנשא חרשת, אפילו נתפקחה אחר שנשאת, אם מתה לא יירשנה^ב (רמב"ם מיבמות קיג,א). והחרש שנשא פקחת, ומתה, יירשנה, שהרי היא בת דעת ולדעתה נשאת לו וזיכתה לו ממונה^ג (רמב"ם, דלא כראב"ד).

א. חייבי לאוין: הרמב"ם סובר שחופת נידה לא הוי חופה משום שלא חזי לביאה, וקשה מדוע בחייבי לאוין הוי חופה. הדרישה והב"ש מיישבים שבנידה אין דעתו לבוא עליה בנידתה משא"כ בחייבי לאוין.

ב. פיקח שנשא חרשת ונתפקחה: ח"מ,ב"ש – מדובר שלא נתייחד עימה לאחר שנתפקחה. וביאר הב"ש שאינו יורשה אע"פ שיש לה נישואין מדרבנן, בגלל שלא תיקנו לה כתובה. ובקטנה תיקנו גם נישואין וגם כתובה ולכן יורשה.

ג. חרש שנשא פיקחת: רמב"ם,שו"ע: יורשה. כיוון שלדעת נישאה לו וזיכתה לו ממונה.

ראב"ד: אינו יורשה. דוקא מה שבידה זיכתה לו אך לא מה שלאחר מיתה.

שוטה שנשא פיקחת: ב"ש – לכו"ע אינו יורשה משום שנישואיה אינם תופסים אפילו מדרבנן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.