פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צו יב: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צו יב

סעיף יב[עריכה]

כשהיא רוצה לישבע, אם היא חשודה על השבועה, שכנגדה ישבע ויפטר. ואם גם הוא חשוד, אין כאן לא שבועה ולא תשלומין (שו"ת רי"ף,רא"ש).

מלווה בשטר החשוד וחייב שבועה דרבנן:

רי"ף,רמב"ם: שכנגדו נשבע ונפטר.

ראב"ד,רמ"ה: נוטל ללא שבועה.

שו"ע: בחו"מ פב,ח הביא שתי הדעות וסיים שמסתבר כראב"ד, ואילו כאן פסק כרמב"ם.

סמ"ע: תירץ ששאני אשה שיש לה משל בעלה ויש לחוש שלקחה ממונו או שהתפיסה צררי.

דרישה אה"ע: תירץ עוד, שאצלנו חייב להישבע רק אם הנתבע דורש ממנו, אך כתובה חמורה יותר שאף כשאינו דורש בי"ד טוענים עבורו ודורשים שתישבע, ולכן כשהיא חשודה אינה נוטלת בלי שבועה. הש"ך דוחה שגם בכתובה אינה צריכה להישבע אא"כ הוא דורש ממנה, ולא טענינן (רק אם מת – טענינן ליתומים).

ש"ך,ט"ז: תירצו שכתובה מדרבנן וא"כ מעיקר הדין אין לה ליטול אלא שחכמים תיקנו לה כתובה ולכן כשצריכה להישבע והיא חשודה אינה נוטלת.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.