פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added ben shmuel book.)
 
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפה|ז}}


== סעיף ז | דין קריאת יו"ט והפטרה ==
תרומת הדשן ☜ ושו"ע: אין צורך לקרוא את פרשיית יו"ט. (אמנם לפירוש ר"ח אפשר שצריך).
<blockquote>⤶ שהרי קרא כבר בשבת של אותה פרשה (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה. ואם קרא ביום שמיני עצרת לא הפסיד (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
=== ❖ הפטרה ===
'''''◄''''' מרדכי: אין צורך לקרוא הפטרה ולא את הפרשה של מנחה.
'''''◄''''' תרומת הדשן: נהגו לקרוא גם את ההפטרה.
<blockquote>☜ רמ&quot;א: לא צריך לקרוא, ונהגו לקרוא.
⤶ כדי שאם יקראו לו למחר להפטיר יהיה בקי בקריאה<ref>מטעם זה כתב '''בקצות השולחן''' (עב' בדה&quot;ש יב) שאם כבר קראו את ההפטרה, אין צורך לקרוא את ההפטרה בעצמו.</ref>. (משא&quot;כ בקריאת היו&quot;ט, החזן הוא הקורא (מג&quot;א)).
</blockquote>
רמ&quot;א: בשבת שיש בה חתן (ונהגו לקרוא לו הפטרת שוש אשיש) יקראו את הפטרת השבת המקורית.
<blockquote>⤶ בשבת של ארבע פרשיות יקרא ההפטרה של ארבע פרשיות (משנ&quot;ב).
</blockquote>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־21:18, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רפה ז


סעיף ז | דין קריאת יו"ט והפטרה[עריכה]

תרומת הדשן ☜ ושו"ע: אין צורך לקרוא את פרשיית יו"ט. (אמנם לפירוש ר"ח אפשר שצריך).

⤶ שהרי קרא כבר בשבת של אותה פרשה (משנ"ב).

  1. ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה. ואם קרא ביום שמיני עצרת לא הפסיד (משנ"ב).

❖ הפטרה[עריכה]

מרדכי: אין צורך לקרוא הפטרה ולא את הפרשה של מנחה.

תרומת הדשן: נהגו לקרוא גם את ההפטרה.

☜ רמ"א: לא צריך לקרוא, ונהגו לקרוא.

⤶ כדי שאם יקראו לו למחר להפטיר יהיה בקי בקריאה[1]. (משא"כ בקריאת היו"ט, החזן הוא הקורא (מג"א)).

רמ"א: בשבת שיש בה חתן (ונהגו לקרוא לו הפטרת שוש אשיש) יקראו את הפטרת השבת המקורית.

⤶ בשבת של ארבע פרשיות יקרא ההפטרה של ארבע פרשיות (משנ"ב).

הערות שוליים[עריכה]

  1. מטעם זה כתב בקצות השולחן (עב' בדה"ש יב) שאם כבר קראו את ההפטרה, אין צורך לקרוא את ההפטרה בעצמו.