רכוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''הקונה רוכב על הבהמה''' {{מקור| | '''הקונה רוכב על הבהמה''' {{מקור|הסוגיא בבבא מציעא ח:}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמו''' חקר הפרי משה {{מקור| | '''בטעמו''' חקר הפרי משה {{מקור|קניינים לב-א}} בין שלוש אפשרויות: | ||
@ מדין משיכה, שהולכת בגללו {{מקור| | @ מדין משיכה, שהולכת בגללו {{מקור|רמב"ם מכירה ב-ו, תוס' רי"ד בבא מציעא ט:, קצוה"ח קצז-ב}}, וכן כתבו תוס' {{מקור|בבא מציעא ח: ד"ה רכוב}} שצריך שתהא הולכת מחמתו. אך רש"י {{מקור|בבא מציעא ח. ד"ה דרכוב קני, וח: ד"ה מנהג לחודיה}} שאינה צריכה לזוז ממקומה, ומוכח שאינה מדין משיכה. | ||
@ מדין הוראת בעלות (כחזקה). | @ מדין הוראת בעלות (כחזקה). | ||
@ קניין חדש (כיד) {{מקור| | @ קניין חדש (כיד) {{מקור|וכן כתב בית הלוי ח"ג מג. והוסיף הברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב שגם לדעת הבית הלוי שהוא קניין חדש, הוא תולדת משיכה}}. | ||
'''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך [[קניינים#סוגי_הקניינים]] ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה {{מקור| | '''סוג הקניין''' (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות<ref>את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך [[קניינים#סוגי_הקניינים]] ד"ה סוגי הקניינים.</ref>) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה {{מקור|ברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''מקום הקניין''' - רכיבה מועילה גם ברשות הרבים {{מקור| | '''מקום הקניין''' - רכיבה מועילה גם ברשות הרבים {{מקור|שו"ע קצז-ה}}. והקצוה"ח {{מקור|קצז-ב}} התקשה בזה, שהרי לשיטתו היא מדין משיכה, ומשיכה לא מועילה ברשות הרבים. | ||
בעיר - לא קונה, אלא דווקא בשדה {{מקור| | בעיר - לא קונה, אלא דווקא בשדה {{מקור|בבא מציעא ח:}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־14:36, 12 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
הקונה רוכב על הבהמה הסוגיא בבבא מציעא ח:.
מקור וטעם
בטעמו חקר הפרי משה קניינים לב-א בין שלוש אפשרויות:
- מדין משיכה, שהולכת בגללו רמב"ם מכירה ב-ו, תוס' רי"ד בבא מציעא ט:, קצוה"ח קצז-ב, וכן כתבו תוס' בבא מציעא ח: ד"ה רכוב שצריך שתהא הולכת מחמתו. אך רש"י בבא מציעא ח. ד"ה דרכוב קני, וח: ד"ה מנהג לחודיה שאינה צריכה לזוז ממקומה, ומוכח שאינה מדין משיכה.
- מדין הוראת בעלות (כחזקה).
- קניין חדש (כיד) וכן כתב בית הלוי ח"ג מג. והוסיף הברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב שגם לדעת הבית הלוי שהוא קניין חדש, הוא תולדת משיכה.
סוג הקניין (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[1]) הוא הכנסה לרשותו, והיא תולדת משיכה ברכת אברהם בבא מציעא סז בדפיו אות ב.
הנכס
הנכסים הנקנים הם בהמה.
פרטי הדין
מקום הקניין - רכיבה מועילה גם ברשות הרבים שו"ע קצז-ה. והקצוה"ח קצז-ב התקשה בזה, שהרי לשיטתו היא מדין משיכה, ומשיכה לא מועילה ברשות הרבים.
בעיר - לא קונה, אלא דווקא בשדה בבא מציעא ח:.
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים#סוגי_הקניינים ד"ה סוגי הקניינים.