מילון הראי"ה:כלליות(באדם): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
מ (Automatic page editing) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=כלליות(באדם)|עע=[[מילון הראי"ה:כלליות (פירושונים)|כלליות (פירושונים)]]}} | |||
(באדם) - הכנסת האדם את עצמו בחיי הכלל. כשהאדם שוכח מעט את עצמו, את פרטיותו, והטוב הכללי לוקח את לבבו. כשהגורם העיקרי בדחיפת החיים [[מילון הראי"ה:המוסריים|המוסריים]] אצלו היא [[מילון הראי"ה:התשוקה האידיאלית|התשוקה האידיאלית]], לחיים שיש בהם תוכן מדעי ומוסרי במלא מובנו [עפ"י א"ק ב תקט, ושם ג שכא־שכב]. | (באדם) - הכנסת האדם את עצמו בחיי הכלל. כשהאדם שוכח מעט את עצמו, את פרטיותו, והטוב הכללי לוקח את לבבו. כשהגורם העיקרי בדחיפת החיים [[מילון הראי"ה:המוסריים|המוסריים]] אצלו היא [[מילון הראי"ה:התשוקה האידיאלית|התשוקה האידיאלית]], לחיים שיש בהם תוכן מדעי ומוסרי במלא מובנו [עפ"י א"ק ב תקט, ושם ג שכא־שכב]. | ||
[[קטגוריה:מילון הראי"ה:מועדים וחגים|כלליות]] | [[קטגוריה:מילון הראי"ה:מועדים וחגים|כלליות]] |
גרסה אחרונה מ־14:21, 27 באוגוסט 2012
|
- ערך זה עוסק בכלליות(באדם). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך כלליות (פירושונים).
(באדם) - הכנסת האדם את עצמו בחיי הכלל. כשהאדם שוכח מעט את עצמו, את פרטיותו, והטוב הכללי לוקח את לבבו. כשהגורם העיקרי בדחיפת החיים המוסריים אצלו היא התשוקה האידיאלית, לחיים שיש בהם תוכן מדעי ומוסרי במלא מובנו [עפ"י א"ק ב תקט, ושם ג שכא־שכב].