מילון הראי"ה:נשיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים) |
מ (Automatic page editing) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
העדר התביעה הטבעית, קהיון החושים [ע"א ג ב סה]. | |||
העקירה שנעקרה תביעה טבעית מן הלב [עפ"י שם סז]. | העקירה שנעקרה תביעה טבעית מן הלב [עפ"י שם סז]. | ||
"נשיית טובה"<ref> איכה ג יז, שבת כה:.</ref>- הדילדול היסודי שמביא להטביע את כל הנפש האנושית במרירות של מגור ופחד, של דאגת צרה ויגון עוני וחוסר כל, עד שהתביעות הטבעיות, הראויות לאדם החי חיים שלמים הראויים לאיש בעל דעה וטעם העומד להיות לנס בחכמה ויושר לב, הם משתכחים ואינם נתבעים כלל [עפ"י שם סו]. | "נשיית טובה"<ref> איכה ג יז, שבת כה:.</ref>- הדילדול היסודי שמביא להטביע את כל הנפש האנושית במרירות של מגור ופחד, של דאגת צרה ויגון עוני וחוסר כל, עד שהתביעות הטבעיות, הראויות לאדם החי חיים שלמים הראויים לאיש בעל דעה וטעם העומד להיות לנס בחכמה ויושר לב, הם משתכחים ואינם נתבעים כלל [עפ"י שם סו]. | ||
גרסה אחרונה מ־15:26, 27 באוגוסט 2012
|
|
העדר התביעה הטבעית, קהיון החושים [ע"א ג ב סה]. העקירה שנעקרה תביעה טבעית מן הלב [עפ"י שם סז]. "נשיית טובה"[1]- הדילדול היסודי שמביא להטביע את כל הנפש האנושית במרירות של מגור ופחד, של דאגת צרה ויגון עוני וחוסר כל, עד שהתביעות הטבעיות, הראויות לאדם החי חיים שלמים הראויים לאיש בעל דעה וטעם העומד להיות לנס בחכמה ויושר לב, הם משתכחים ואינם נתבעים כלל [עפ"י שם סו].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ איכה ג יז, שבת כה:.