הרב שאול ידידיה שוחט

הרב שאול ידידיה שוחט (נכתב גם שאחעט או שאכעט; כ"א באב תר"ך, 1860 – תרפ"ו, 1926) היה רב, פוסק, דרשן וסופר ספרים תורניים, מחכמי ליטא שהיגר לארצות הברית בתקופת ההגירה היהודית הגדולה ממזרח אירופה. בוגר ישיבת וולוז'ין שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, רבה של קובנה. כיהן ברבנות בקהילות קארקלאן ועוד עיירות בליטא, אחר כך בעיר הול שבאנגליה, ובפרת אמבוי, קנזס סיטי ולואיוויל בארצות הברית. את שנותיו האחרונות העביר בשיקגו, שם שימש כרבן של קהילות בית אהרן ולאחר מכן בית ישראל. חיבר ששה ספרים בהלכה ובדרוש: תפארת שאול, בית ידידיה, ברכת שאול, אהבת שאול, תפארת ידידיה וחכמת ידידיה.

על ספרו בית ידידיה ניתנו הסכמות מהרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (אז רב בויסק שבלטביה, לפני עלייתו לארץ ישראל), מהרב יעקב דוד וילבסקי זצ"ל (הרידב"ז, אז רבה של סלוצק) ומהרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק זצ"ל, מחבר המזכיר על הש"ס. ספרי השו"ת שלו, ובמיוחד תפארת ידידיה, משמשים מקור היסטורי לחקר חיי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית בעשורים הראשונים של המאה ה-20, ומתעדים את רשת ההתכתבות ההלכתית של רבני אמריקה בני התקופה.

מולדתו ויחוסו

הרב שאול ידידיה שוחט נולד בכ"א באב תר"ך (17 באוגוסט 1860) בעיירה זאגער הישנה (אלט-זאגער; כיום ז'אגארה בליטא), שהיתה אז בפלך קובנה של האימפריה הרוסית. את תאריך לידתו ואת מולדתו ציין בעצמו בהקדמת ספרו חכמת ידידיה: "ובן ס' ויום כ"א מנחם אב בשנת תר"ך נולדתי בעיר זאגער ישן פלך קאוונא ארץ רוסיא".

המשפחה היתה משפחת רבנות ושחיטה מושרשת בעיירה. אביו, הרב אברהם חיים שוחט זצ"ל, שימש כשוחט וכחזן בעיירה זאגער הישנה, וכמורה הוראה בה. הוא מחבר הספר תפארת חיים על מסכתות הש"ס, חיבור שנדפס לימים יחד עם ספרו של בנו תפארת שאול. הרב שאול ידידיה כותב בהקדמתו לחכמת ידידיה על אביו: "כל הרבנים בזמנו הזכירו את ספריו לתוך לימודיהם", עדות להערכה שלה זכה אביו בקרב תלמידי חכמים בני דורו.

סבו של הרב שוחט מצד אביו היה ר' דוד שוחט מזאגער ז"ל, שאף הוא שימש כשוחט בעיירה — כך שמלאכת השחיטה והרבנות עברה במשפחה לאורך שלושה דורות לפחות, ומכאן שם המשפחה "שוחט".

דודו של אביו — כלומר אחי סבו — היה הרב אליהו מדיאלטעץ זצ"ל, מחבר הספר שני אליהו על מסכת אבות דרבי נתן. הוא היה ידוע בפי כל בכינוי "ר' אליהו בעל שם", והרב שוחט מתארו בהקדמת חכמת ידידיה כ"גאון המקובל אלוקי". ייחוס משפחתי זה לדמות המכונה "בעל שם" מצביע על זיקת המשפחה לעולם הסוד ולקבלה מעשית, לצד מסורת הלמדנות הליטאית.

חינוכו

לאחר ילדותו ולימודיו הראשונים בזאגער, עבר הרב שוחט ללמוד בישיבת וולוז'ין — הישיבה המרכזית של יהדות ליטא בדורו, שכונתה "אם הישיבות". הישיבה, שנוסדה על ידי הרב חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א, היתה המוסד התורני המוביל במזרח אירופה, וממנה יצאו רוב גדולי הרבנים הליטאים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

על פי תאריך לידתו, סביר להניח שלמד בישיבת וולוז'ין בשנים תרל"ה עד תרמ"ב לערך (1875–1882), בתקופה שבה כיהן הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) כראש הישיבה, ובה למדו רבים מן הרבנים שעתידים היו לכהן בקהילות ישראל ברחבי העולם.

בהקדמתו לחכמת ידידיה מתאר הרב שוחט את שיטת לימודו ואת מרכזיות הפלפול בעבודתו התורנית: "עיקר לימוד תורתינו הקדושה הוא על ידי דרך הפלפול". גישה זו — של ניתוח מעמיק וחריף של סוגיות הש"ס והפוסקים — מאפיינת את כתיבתו ההלכתית לאורך כל ספריו.

סמיכה לרבנות קיבל מאת הרב יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל מקובנה, מגדולי הפוסקים של יהדות ליטא ומזרח אירופה בדורו. הרב ספקטור נודע במיוחד כפוסק המרכזי בענייני עגונות וגיטין לכל יהדות מזרח אירופה — תחום שבו עתיד היה גם הרב שוחט להתמחות בכתיבתו ההלכתית בארצות הברית.

נישואיו ומשפחתו

זיווגו הראשון

הרב שוחט נשא לאישה את הרבנית פיגא דינה. היא היתה בתו של הרב שמואל יצחק הורוויץ זצ"ל, שכיהן כמורה צדק בעיירה קרטינגן שבליטא. אביה היה ידוע בפי כל בכינוי "הקרעטיננער רעבעלע" — כינוי חיבה שניתן לרבנים בעלי השפעה ציבורית שלא כיהנו ברבנות קהילה רשמית אלא כמורי הוראה.

הרב שוחט מתאר את אשתו הראשונה בחכמת ידידיה: "זוגתי היקרה הצדקנית הרבנית פיגא דינה בת הרב הגאון הצדיק ר' שמואל יצחק הורוויץ זצ"ל הכ"ץ מקרעטינגען". התואר "הכ"ץ" (הכהן צדק) המיוחס לחמיו רומז על שייכות המשפחה לכהונה.

מהזיווג הראשון נולדו לרב שוחט שלושה ילדים, שאותם הוא מונה במפורש בספרו אהבת שאול חלק א': משה דוד, הענא רבקה, ושיינא עטיא. מן ההספד שכתב על אשתו באהבת שאול חלק ג' עולה שאף אחד מצאצאיו לא הגיע לחופה, ויש להניח שחלק מהילדים נפטרו בילדותם. הרב שוחט מזכיר ייסורים אלה בהקדמת חכמת ידידיה בלשון "צער גידול בנים".

בשנת תרע"ז (1917), בעוד הרב שוחט מכהן ברבנות בשיקגו, נפטרה עליו הרבנית פיגא דינה. הוא קונן עליה בהרחבה באהבת שאול חלק ג'. על התקופה הקשה שלאחר פטירתה כותב הרב שוחט בהקדמת חכמת ידידיה: "ושלשה שנים עברו עלי בצרות וטלטולים, כידוע מאמר חז"ל טלטולא דגברא קשה מאיתתא" — על פי המאמר במסכת יבמות (קי"ח ע"ב), המתאר את קושי הטלטול והבדידות.

זיווגו השני

לאחר שלוש שנות אלמנות, נשא הרב שוחט בזיווג שני את הרבנית דאבע, אלמנה, בתו של ר' שרגא פאוויעס. הרב שוחט מתאר אותה בחכמת ידידיה כ"אשת חיל ויראת אלהים מרת דאבע בת ר' שרגא פאוויעס אשר מאמצת בכל כחה לסייעה אותי" — עדות להערכתו לתמיכתה בו בשנותיו האחרונות.

לאשתו השנייה היה מנישואיה הראשונים בן בשם שרגא פייוויל, שהרב שוחט מתארו כ"המופלג בתורה החו"ב מהור"ר שרגא פייוויל" — תלמיד חכם שלמד תורה אצלו.

רבנותו בליטא

את דרכו ברבנות החל הרב שוחט בעיירה קארקלאן שבפלך קובנה — עיירה קטנה בליטא. תפקיד זה מתועד מפורשות בהסכמת הרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק לספרו בית ידידיה מי"ג אייר תרס"ג (1903), שבה הוא מכונה במפורש "אב"ד דקארקלאן". לפי אהלי שם של הרב שמואל נח גוטליב, שירת הרב שוחט גם בעיירות נוספות בליטא בטרם הגירתו מערבה.

בעודו ברבנות בליטא הדפיס הרב שוחט את שני ספריו הראשונים בעיר פיוטרקוב שבפולין, שהיתה מרכז דפוס עברי חשוב באותה תקופה: תפארת שאול בשלושה חלקים (תרנ"ט, 1899), חידושים על מסכתות הש"ס; ובית ידידיה (תרס"ז, 1907), ספר שאלות ותשובות. על פי עדות המחבר בהקדמת תפארת ידידיה, תפארת שאול הודפס פעמיים בשל הביקוש הגדול, ושני ההדפסים נמכרו במלואם — עדות לתפוצת ספריו עוד בתקופת אירופה.

הגירה לאנגליה וארצות הברית

מליטא עבר הרב שוחט לאנגליה וכיהן כרב בעיר הול (Hull) — עיר נמל בצפון-מזרח אנגליה, שדרכה עברו רבים מיהודי מזרח אירופה בדרכם להגירה לארצות הברית ולדרום אפריקה. הול שימשה כתחנת ביניים עבור רבני ליטא רבים בדרכם מערבה, והרב שוחט שהה בה תקופה קצרה בלבד.

על פי אהלי שם היגר הרב שוחט לארצות הברית בשנת תרס"ד (1904). תאריך זה מאושש על ידי תוכן ספרו תפארת ידידיה, שכולל תשובות שנכתבו בקנזס סיטי כבר מתרס"ה (1905) ואילך. הגירתו התרחשה בעיצומו של גל ההגירה הגדול ביותר של יהודי מזרח אירופה לארצות הברית, תקופה שבה קהילות מהגרים חדשות חיפשו רבנים מוסמכים בוגרי הישיבות הליטאיות שיכהנו בהן.

בארצות הברית כיהן הרב שוחט כרב במספר קהילות בזו אחר זו: בפרת אמבוי שבניו ג'רזי, בקנזס סיטי שבמיזורי, ובלואיוויל שבקנטקי. מעבר תכוף זה בין קהילות היה אופייני לדור הראשון של רבני ההגירה, שכיהנו באזורים נרחבים שבהם היו מעט מאוד רבנים אורתודוקסים מוסמכים.

רבנותו בשיקגו

לבסוף עבר הרב שוחט לשיקגו, שהיתה אז שנייה רק לניו יורק בגודלה ובחשיבותה בקרב קהילות ישראל בארצות הברית, ובה צמחה ברבע הראשון של המאה ה-20 קהילה יהודית גדולה שמרביתה מהגרים אורתודוקסים ממזרח אירופה.

בתחילה כיהן כרבן של קהל בית אהרן (Congregation Beth Aaron). חתימתו על שער ספרו תפארת ידידיה משנת תר"פ (1920) מציינת: "החופ"ק בשיקאגא בקאנגרעגיישאן בית אהרן".

מאוחר יותר, בערך משנת תרפ"ב (1922), עבר הרב שוחט לכהן ברבנות קהל בית ישראל (Congregation Beth Israel). בהקדמתו לחכמת ידידיה (תרפ"ג) הוא כותב בחום על בני קהילתו: "אדבר לדבר אקדים לי ברכה לאנשי קהלתי בית ישראל בעיר שיקאגא איל' אשר מחזיקים אותי בכבוד, יזכרם אלהים לטובה".

רשת ההתכתבות ההלכתית

ספרו תפארת ידידיה (תר"פ) משקף את רשת ההתכתבות ההלכתית הענפה שקיים הרב שוחט עם פוסקים בני זמנו בארצות הברית ומחוצה לה. התשובות נכתבו בין השנים תרס"ה–תר"פ (1905–1920), בתקופות שבהן כיהן באנגליה, בקנזס סיטי, בלואיוויל ובשיקגו, ורבות מהן הופנו אל רבנים או התקבלו מהם.

בין הנמענים והמתכתבים עמו שמופיעים בספריו נמנים רבנים אמריקאים בני התקופה, ובהם הרב טוביה גפן מאטלנטה, הרב צבי הירש גרודז'ינסקי מאומהה, הרב דב בער אבראמוביץ מסנט לואיס, הרב יוסף זכריה רוזנפלד מסנט לואיס, והרב מרדכי שלמה סיבר ממיניאפוליס. חלק מהתשובות הופנו גם לרבנים ברוסיה, גרמניה, אנגליה ובלגיה. רשת התכתבות זו מהווה תיעוד היסטורי של חיי הרבנות האורתודוקסית בארצות הברית בעשורים הראשונים של המאה ה-20.

בסוף תפארת ידידיה מצורפת רשימת חותמים (פראנעמעראנטען) נרחבת על פני תשעה עמודים, ובה מאות שמות של רבני שיקגו ובעלי בתים שרכשו את הספר מראש. רשימה זו מהווה מקור היסטורי לחקר הרכב הקהילה היהודית בשיקגו של תחילת המאה ה-20.

משנתו ההלכתית

שיטת הפסיקה של הרב שוחט בנויה על המתודולוגיה הקלאסית של בית המדרש הליטאי: בקיאות רחבה בש"ס ובפוסקים, בשילוב פלפול והכרעה מסודרת בין הראשונים והאחרונים. על שער תפארת ידידיה מציין הרב שוחט שספרו "כולל בתוכו שאלות ותשובות בנוים על אדני השכל הישר על ארבעה חלקי שלחן ערוך" — כלומר תשובות הנוגעות לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך.

תחומי פסיקה מרכזיים

התחום המרכזי שבו עסק הרב שוחט בכתיבתו ההלכתית היה אבן העזר — בעיקר הלכות גיטין ועגונות. כל ספרו תפארת ידידיה (תר"פ) מוקדש לתחום זה. סוגיית העגונות היתה בוערת במיוחד בארצות הברית של אותה תקופה, שכן גלי ההגירה יצרו מצבים רבים של נשים שבעליהן נסעו לאמריקה ולא חזרו, ושל גברים שהשאירו אחריהם נשים בליטא. רב המתמחה בתחום זה מילא צורך ציבורי מרכזי בקהילות המהגרים.

נושאים נוספים שבהם דן בספריו:

• כתיבת שמות בגיטין — בחכמת ידידיה (סימן ג') דן בכתיבת השם "וועלוועלע" בגט, ומכריע: "צריכין לכתוב וועלוועלע ביוד". שאלות מסוג זה היו מעשיות במיוחד בקהילות מהגרים שבהן רווחו שמות יידיים מגוונים.
• הלכות מועד — אפר מקלה בתעניות ציבור (זכר לעקדת יצחק); קריאת מגילה בפורים; דין הנהנה ביום הכיפורים.
• חליצה — האם החליצה היא מטעם מצוה או קניין, ודין חליצת קטן.
• ענייני ייחוס וגיורים של מהגרים — סוגיות שהתעוררו בקהילות שקלטו עולים מרקעים שונים.
• מילה לחולה — בחכמת ידידיה (סימן כ"ו) דן בתינוק שירדה לו רוח באחד מאיבריו, ומתי יש למולו.

לצד פעילותו ההלכתית היה הרב שוחט גם דרשן מוכר. ספרו אהבת שאול (תרע"ו) הוא אוסף דרשות ופרשנות על חמישה חומשי תורה ועל מועדי השנה, המשקף את צד הדרוש שבעבודתו הרבנית.

ספריו

הרב שוחט פרסם בחייו ששה ספרים בעברית. בהקדמת ספרו האחרון חכמת ידידיה הוא מציין במפורש את מספרם: "ולכן כאשר אחכה להוציא לאור את ספרי חכמת ידידיה דהיינו חיבורי הששית". ספריו נדפסו בשלושה מרכזים — פיוטרקוב שבפולין, ושיקגו וסנט לואיס שבארצות הברית — דבר המשקף את מסע חייו מאירופה לאמריקה.

תפארת שאול (תרנ"ט)

ספרו הראשון. שלושה חלקים. חידושים על מסכתות הש"ס. יצא לאור בפיוטרקוב בשנת תרנ"ט (1899), בעודו רב צעיר בקארקלאן. הודפס פעמיים בשל הביקוש לו, ושני ההדפסים נמכרו במלואם. לספר צורף גם חיבורו של אביו, הרב אברהם חיים שוחט — תפארת חיים — על מסכתות הש"ס.

בית ידידיה (תרס"ז)

ספרו השני. ספר שאלות ותשובות שנדפס בפיוטרקוב בשנת תרס"ז (1907), בן 186 עמודים. זהו הספר שעליו ניתנו שלוש ההסכמות. הספר זמין בקטלוג היברו בוקס ומופיע בקטלוגים תורניים שונים.

על הספר ניתנו שלוש הסכמות מרבני התקופה:

• הרב יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז), אז רבה של סלוצק ולימים רבה של צפת, מחבר פירוש הרידב"ז על התלמוד הירושלמי, בהסכמה מי"ט שבט תרס"ג (1903), שבה תיאר את הרב שוחט כ"גברא רבה גדול בישראל גדול ממש כאחד מהרבנים המובהקים".
• הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אז רב בבויסק שבלטביה לפני עלייתו לארץ ישראל, בהסכמה מיום ב' פרשת יתרו תרס"ב (1902). כשהודפסה ההסכמה מחדש בתפארת ידידיה נוספה לה ההערה "וכעת בירושלים עיר הקדושה", המעידה על מעמדו של הרב קוק בעת ההדפסה המאוחרת.
• הרב שמואל יעקב רבינוביץ' מיעלאק, מחבר המזכיר על הש"ס, בהסכמה מי"ג אייר תרס"ג (1903), שבה מכונה הרב שוחט "אב"ד דקארקלאן".

ברכת שאול

חיבור על מסכת מגילה ועל מסכת קידושין. הספר מוזכר בהקדמות לתפארת ידידיה ולחכמת ידידיה כאחד מששת ספרי המחבר. נדפס בשיקגו (תרע"ט לערך).

אהבת שאול (תרע"ו)

ספר דרשות ופרשנות על חמישה חומשי תורה ועל מועדי השנה. שלושה חלקים, שנדפסו בלואיוויל ובשיקגו בין השנים תרע"ה–תרע"ח (1915–1918). חלק א' מונה את שלושת ילדיו מזיווגו הראשון; חלק ג' כולל קינה והספד על אשתו פיגא דינה שנפטרה בתרע"ז. הספר נחשב כ"נשכח" עד שנת 2019, כאשר הרב אברהם מאיר מורגנשטרן משיקגו גילה אותו מחדש וכתב עליו סקירה.

תפארת ידידיה (תר"פ)

ספר שאלות ותשובות בענייני אבן העזר, בעיקר בהלכות גיטין ועגונות. נדפס בסנט לואיס בשנת תר"פ (1920) בבית הדפוס "מוינסטר פרינטינג" (Moinester Printing Co.), ברחוב 1318 קאר. הקדמת המחבר נחתמה בכ"ז מנחם אב תרע"ט. הספר כולל שני חלקים בני 178 עמודים, ובו תשובות שנכתבו בין השנים תרס"ה–תר"פ.

בפתיחת הספר הציג המחבר מחדש את שלוש ההסכמות שניתנו לספרו הקודם בית ידידיה. בסוף הספר מצורפים סיכום תוכן ורשימת חותמים נרחבת. הספר משקף את רשת ההתכתבות ההלכתית של הרב שוחט עם פוסקים בני זמנו, ומהווה מקור היסטורי לחקר חיי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית בתקופת ההגירה.

חכמת ידידיה (תרפ"ג)

ספרו השישי והאחרון שיצא בחייו. שלושה חלקים, שנדפסו בסנט לואיס בשנת תרפ"ג (1923), שלוש שנים לפני פטירתו, בני 252 עמודים. הספר כולל שאלות ותשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך, חידושים על מסכתות הש"ס, וחידושים על התורה ודרושים. ההקדמה הארוכה לספר היא מסמך אוטוביוגרפי חשוב, ובה מסר הרב שוחט פרטים על מולדתו, ייחוסו, שתי נישואיו ורצף חייו.

הרב שוחט מסביר בהקדמתו מדוע הוציא ספר זה ללא הסכמות, מתוך ענווה: "המנהג של המחברים לקחת הסכמות על ספריהם, אבל בעיני הוא למותר. כי הרוצה לעיין בהסכמות שלי יכול לעיין בספר תפארת שאול ובספרי בית ידידיה ובספרי תפארת ידידיה, ואין זה אלא גאוה".

פטירתו

הרב שאול ידידיה שוחט זצ"ל נפטר בשיקגו בשנת תרפ"ו (1926), בהיותו כבן 64. מודעת אבל ותולדות חייו פורסמו בכתב העת התורני אפריון בחוברת ג' של אותה שנה, והם מקור מרכזי לפרטים הביוגרפיים על חייו. לפי מקורות מאוחרים נקבר בבית הקברות היהודי וולדהיים (Waldheim) באזור שיקגו.

ספריו (סיכום)

1. תפארת שאול — שלושה חלקים, פיוטרקוב, תרנ"ט (1899). חידושים על הש"ס.
2. בית ידידיה — פיוטרקוב, תרס"ז (1907). שאלות ותשובות.
3. ברכת שאול — על מסכת מגילה ועל מסכת קידושין, שיקגו.
4. אהבת שאול — שלושה חלקים, לואיוויל ושיקגו, תרע"ה–תרע"ח (1915–1918). דרשות על התורה.
5. תפארת ידידיה — שני חלקים, סנט לואיס, תר"פ (1920). שאלות ותשובות באבן העזר.
6. חכמת ידידיה — שלושה חלקים, סנט לואיס, תרפ"ג (1923). שאלות ותשובות וחידושים.

קישורים חיצוניים

• תפארת שאול באתר היברו בוקס
• בית ידידיה באתר היברו בוקס
• ברכת שאול באתר היברו בוקס
• אהבת שאול באתר היברו בוקס
• תפארת ידידיה באתר היברו בוקס
• חכמת ידידיה באתר היברו בוקס