ישיבת סוכה
|
- ערך זה עוסק במבנה ארעי בחג הסוכות. אם התכוונתם למסכת התלמודית, עיינו בערך מסכת סוכה.
הסוכה היא מבנה המשמש לישיבה בימי חג הסוכות
הגדרה
מצווה לשבת בסוכה בשבעת הימים שמתחילים בט"ו בתשרי (הסוגיות בסוכה פרק א ופרק ב).
מקור וטעם
מקורה מהפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג-מב).
והטעם נאמר בפסוק: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (ויקרא כג-מג). ובתלמוד מסכת סוכה[1] נחלקו התנאים בביאור הפסוק, רבי אליעזר פירש שאותם "סוכות" היינו ענני הכבוד (שהרי "סוכות" היינו מלשון סככה, הגנה), ואילו רבי עקיבא פירש שהכוונה לסוכות ממש, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות.
והנצי"ב בספרו "העמק דבר"[2] כתב לבאר, שבאמת "אלו ואלו דברי אלקים חיים", שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם בדרך.
ואכן החוקר יהושע עציון[3], כאשר הזכיר את הממצאים הארכיאולוגים שמאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, הביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש. (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך מסעות).
השלכה הלכתית בטעם מצות סוכה
כתב הב"ח[4] לדייק מדברי הטור[5], שלענין מצות סוכה, בעת קיום המצוה לא מספיק לכווין (כלומר "לחשוב") שעושה מצות ה' כמו בכל המצוות (ש"מצוות צריכות כוונה"), אלא צריך לכווין שעושה כן גם כדי לזכור את ענני הכבוד.
המצווה
לגבי עשיית הסוכה כתב בשו"ת הרמב"ם (נט) שאינה מצווה, ורק הישיבה היא המצווה, ולכן מברכים "לישב בסוכה" ולא "לעשות סוכה". אך מרש"י (מכות ח. ד"ה השתא) משמע שעשיית הסוכה היא מצווה (עיין ערך הכשר מצווה).
בשבעת הימים חקרו האם הם מצווה אחת, או שבע מצוות נפרדות (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה אבלות בקטן שהגדיל, ברכת אברהם סוכה ט. סימן "עושין סוכה בחוה"מ" ג).
ישנה דעה יחידה (הרב זיסקינד ביסוד ושורש העבודה) שבכל רגע בו אדם נמצא מחוץ לסוכה בלא צורך, כגון אם הלך לקחת דבר מביתו ונשאר שם יותר זמן מן הנצרך, שהוא מבטל מצות עשה של "בסוכות תשבו שבעת ימים". דעה זו נדחתה על ידי האחרונים.
במצוות אכילה בסוכה נחלקו הפוסקים האם היא מצווה קיומית, שאם רוצה לאכול - יאכל בסוכה, או מצווה חיובית, שחייב לאכול בסוכה[6] (אתוון דאורייתא יא ד"ה באו"ח, מנחת חינוך שכה-ט [י] ד"ה ואם: בלילה הראשון חיובית ובשאר קיומית, שו"ע או"ח תעה-ז ומשנה ברורה מה).שינה בסוכה - ביאר הרוגאצ'ובר שאסור לישון מחוץ לסוכה, ולא שצריך לישון בסוכה (מפענח צפונות ו-לב).בשיעור אכילת הפת בלילה הראשון נחלקו הראשונים, לרמב"ם (סוכה ו-ג) ולטור (או"ח תרלט) שיעורה בכזית, ולר"ן (סוכה יב: בדפי הרי"ף) יותר מכביצה.
באכילת הפת בלילה הראשון הסתפק המנחת חינוך (שכה-יא [יג] ד"ה ואם) האם לומדים מחג המצות וצריך שהפת תהיה שלו.
משמשי חולה פטורים מן הסוכה. וחקרו האם הוא מטעם "תשבו כעין תדורו", או מטעם עוסק במצווה פטור מן המצווה (קובץ שיעורים ח"ב מו-א. ובמשנת יעבץ או"ח סה-ד חקר האם הוא מטעם עוסק במצווה, או מטעם מצטער פטור מן הסוכה).סוכה שירדו בה גשמים פטור. וחקרו האם הוא משום "תשבו כעין תדורו" (פטור בגברא), או שאינה נחשבת סוכה (חיסרון בחפצא) (משנת יעבץ או"ח סד ד"ה הרי מבואר).
סוכת היוצרים פסולה. ונחלקו הראשונים האם הוא פסול בסכך, או פסול במצוות הישיבה (ברכת אברהם סוכה ח: סימן "סוכות היוצרים" ה: רש"י - ישיבה, ר"ן - סכך).
המצטער פטור מן הסוכה. ישנה דעה שצער בסוכה היא פסול בחפצא של הסוכה ויש לכך נפק"מ להלכה לעניין האם הישן בסוכה כזו מעל או לא.
שיעורה
סוכה למעלה מעשרים אמה פסולה. וחקר הברכת אברהם האם הסוכה עצמה פסולה או שהישיבה בסוכה פסולה (שאי אפשר לקיים את המצווה) (ברכת אברהם סוכה ב. סימן "פסול דסוכה למעלה מעשרים" א).
סכך למעלה מעשרים אמה, שהוא איסור התלוי במקום (וכן שאר איסורים התלויים במקום) - חידש המידות לחקר ההלכה שהוא איסור גברא ולא איסור חפצא (יד-כד, ובלשונו: בפועל ולא בעצם, וכמו שכתבו האחרונים לגבי איסורים התלויים בזמן) כמו כך יש דעה שאומרת שאין כל פסול בסכך למעלה מ20 אמה אלא הפסול הוא חלל סוכה ובמשנה ישנה גם את דעת רבי יהודה שאין כל פסל בסוכה למעלה מ20 אמה ואין הלכה כמותו.
סוכה פחות מעשרה טפחים פסולה. וחקרו האם המחיצות צריכות להקיף חלל עשרה (דין במחיצות), או שהסכך צריך לסכך על חלל עשרה (דין בסכך) (ברכת אברהם סוכה ה: סימן "י טפחים בסוכה" ה).
ארבע על ארבע - חקר הברכת אברהם האם השיעור בכמות המקום, או בצורתו. ונפק"מ כשהוא שמונה על שתיים (ברכת אברהם סוכה ג. בסופו ד"ה ויסוד המחלוקת)ומדאורייתא בשיבעה על שיבעה טפחים סגי.
אוויר ג' טפחים פוסל בסוכה. וחקר הגר"ח האם שיעור ג' טפחים הוא מדין לבוד, או דין נפרד שפוסל בסוכה (מהלכה למשה מסיני) (גר"ח על הרמב"ם סוכה ה-יט ד"ה והנראה).
הדפנות
דופן, חקרו האם גם היא חלק מחפץ המצווה, או רק הסכך (לקח טוב יב-ו).
גדר הדופן היא רק שתחשב מחיצה ע"פ גדרי התורה, ולא צריך שתבדיל את הסוכה מרשות הרבים (שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס אליה) (עיון בלומדות יא "הגדרת מחיצה בשבת ובסוכה". וחילק שם שבמחיצה לרשות היחיד בשבת צריך שלא יוכלו בני רשות הרבים להיכנס לרשות היחיד). מחלוקת נוספת בראשונים האם יש גוד אסיק מחיצתא בסוכה,
עוד חלקו התנאים אם אמרינן גוד אחית מחיצתא.
דופן פסולה בסוכה, כגון שאין בה שיעור - חקרו האם אינה דופן כלל, או שהיא דופן ויש בה פסול (ברכת אברהם סוכה ז. סימן "מיגו דהווה דופן" ה).
במספר הדפנות כתב הברכת אברהם שהתורה הקפידה על מספר הרוחות שמהן הסוכה מגודרת, ולא על מספר הדפנות. ולכן סוכה עגולה כשרה, שאע"פ שאין לה דפנות היא מגודרת (ברכת אברהם סוכה ז: סימן "סוכה עגולה" א: רוחות).
פסולי סוכה
סכך פסול - חקרו האם אינו נחשב כלל לסכך, או שהוא סכך ויש בו פסול (המידות לחקר ההלכה א-יב).סוכה גזולה - חקרו האם צריך שהסוכה תהיה שלו, או שאסור שהיא תהיה גזולה (פרי משה גניבה וגזילה לד-ב).
סוכה לצל - ביאר הרוגאצ'ובר שהסוכה צריכה להיות לצל, ולא שפסולה אם נעשתה שלא לצל (מפענח צפונות ו-לא).סכך מחובר - כתב הרוגאצ'ובר שאסור שהסכך יהיה מחובר, ולא שצריך שהוא יהיה תלוש (מפענח צפונות ו-כו).
סוכה תחת האילן - כתב הברכת אברהם שכל הסוכה פסולה, ולא רק הסכך פסול (ברכת אברהם סוכה ט: סימן "סוכה תחת האילן" ג).
אוויר בסוכה - חקר הרוגאצ'ובר האם הוא פסול מצד עצמו, או משום שאין סכך (מפענח צפונות ו-כט).גזירת תקרה (שאסור לסכך בנסרים) - חקרו האם תיקנו שהנסר הוא סכך פסול, או רק שאסור לסכך בו (אך הוא כשר). ונפק"מ כאשר סיכך בנסר שרוחבו ארבעה טפחים ואח"כ חתכו לשניים, שאם הוא סכך פסול יש בו דין תעשה ולא מן העשוי (ברכת אברהם סוכה יד: סימן "גזירת תקרה" ב).
ראה גם
קישורים חיצוניים
- סוכה באתר סוכות
- קישוט שבעת המינים מאתר עיוני תפילה
- בניית סוכה כהלכה, הרצאת וידיאו.