ישיבת כף החיים
|
ישיבת כף החיים במרוקו ובארץ ישראל
במדינת מרוקו בעיר צפרו (מרוקו) עוד בחיי מחבר הכף החיים רבי יעקב חיים סופר הוקמה ישיבה על שם ספרו בשם ישיבת כף החיים, ובה למדו בספר כף החיים והתכתבו עם המחבר ובנו ושלחו שאלות הלכתיות אותו והשיב להם.
בארץ ישראל בירושלים בשכונת בית וגן נוסדה ישיבת מנורת המאור על שם ספרו של רבי יצחק אבוהב על ידי העסקן ר' יוסף חיים זאדה[1] לאחר שנים מספר נסגרה הישיבה ומספר תלמידים ממנה באו להקמת ישיבת כף החיים בירושלים. הישיבה הגבוהה לחוזרים בתשובה ולבוגרי יחידות בצה"ל ישיבת כף החיים נתייסדה והוקמה ביום ז' באדר שנת ה'תשל"ט על ידי: ר' אברהם שולץ מירושלים[2], ר' יצחק לוגאסי מירושלים, ר' שלמה רוזנר מירושלים[3], ונינו ר' יעקב חיים סופר (השני) מירושלים[4], בעצת וברכת רבם הרב יעקב יצחק פרידמן מראשי ישיבת תושיה במושב תפרח בהנגב שבדרום[5], ובברכת: הרב יהודה יהושע חיים צדקה מירושלים, הרב עובדיה יוסף מירושלים, והרב בן ציון אבא שאול מירושלים, רבי יעקב ישראל קנייבסקי מבני ברק, ורב אלעזר מנחם מן שך מבני ברק. הישיבה נקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה[6], שחיברו רבי יעקב חיים סופר.
תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד, בשכונת הבוכרים בירושלים, לאחר מכן עברה לבית הכנסת נועם שיח הנקרא בית הכנסת משהיוף ברחוב דוד 18 בשכונת הבוכרים בירושלים בראשותו של רב שכונת הבוכרים הרב נעים בן אליהו (בן המקובל ר' שלמה המכונה הרב סלמאן אליהו בעל הכרם שלמה), לאחר מכן עברה אל הרחוב הסמוך רחוב הרב מאיר בר-אילן בירושלים. בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בסביבתה ברחוב אבינדב 25 גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב.
לאחר מכן עברה הישיבה לרחוב אוהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים. שטח הקרקע נתרם על ידי משפחת מורה מירושלים ר' משה מורה ורעייתו רינה[7] המשגיח הוא הרב שלמה פנחס דסקל, מתלמידי המשגיח הרב שלמה וולבה.
תולדותיו נכתבו לראשונה על ידי הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ומרן הרב עובדיה יוסף הראשון לציון בראש ספר כף החיים.
בשנת 2016 ה'תשע"ו יצאה לאור הגדה של פסח פניני כף החיים (640 עמ') מהדורת ברקוביץ, עם עובדות והנהגות על ידי הרב סילמן נחום מרחובות.
לקט קצר על תולדות חייו של המחבר עם אמרות תורתו הובאו בספר תולדות כף החיים (History of the Cape of Life) חלק א' לבן נינו רבי אברהם אליעזר סופר מירושלים (Avraham Eliezer Sofer, from Jerusalem) נדפס בארץ ישראל בירושלים, ויצא לְאוֹר עוֹלָם מדפוס וואגשל ביום ח' אלול חודש הרחמים והסליחות בשנת ה'תש"ע[8].
הערות שוליים
- ↑ ממקימי שכונת ארזי הבירה בירושלים וממקימי ישיבת כף החיים
- ↑ מתלמידי ר' שמחה זיסל ברוידא מראשי ישיבת חברון
- ↑ ראה באתר ישיבת כף החיים במדור המלצות בהמלצת בד"ץ העדה החרדית את ר' רוזנר שלמה בהנהלת הישיבה יחד עם ר' סופר יעקב חיים
- ↑ הקרוי על שם זקינו מבבל
- ↑ ר' רוזנר ור' סופר מייסדי הישיבה וראשיה ודאגו כל השנים למימון הכלכלי שבה, והם תלמידים של ראשי ישיבת תפרח דלהלן: ר' נחום לסמן מבני ברק (נפטר י"ב באלול חודש הרחמים והסליחות ה'תשכ"ט) ויבלחט"א ר' יעקב יצחק פרידמן מתפרח
- ↑ חלקית
- ↑ מעדת הפרסים. על פי חלום מאביו לסייע ולבנות ישיבה בקרקע שהוריש
- ↑ המהדורות נרכשו ויצאו לְאוֹר עוֹלָם על ידי האחים אוהבי תורה ולומדיה מעדת הפרסים אברהם אסמעיל-זאדה ודוד אסמעיל-זאדה בעלי חנות גוד ציינג מרח' לבוש מרדכי 6 שכונת גאולה ירושלים