פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פה יז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר פה יז

סעיף יז[עריכה]

אם רצה הבעל למכור קרקע של נכסי מלוג לאחר, שיקח פירותיו לשנים מרובות, ומקדים לו המעות, אין שומעין לו (כתובות פ,ב). אבל יכול למכור הפירות בכל שנה, אחר שליקטן (רא"ש). וכן אם ימכור הפירות לשנים מרובות, ועושה סחורה במעות, שפיר דמי^א (כרבא פ,ב). (ואם ב"ח גובה מנדוניית האשה או נ"מ שלה^ב עיין בח"ה ס' צ"ז).

כתובות פ,ב: הלכתא בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה ולא כלום. מ"ט? אביי אמר: חיישינן שמא תכסיף, רבא אמר: משום רווח ביתא. מאי בינייהו? איכא בינייהו: ארעא דמקרב למתא, אי נמי בעל אריס הוא, אי נמי זוזי וקא עביד בהו עיסקא.

א. סחורה: רשב"א,ח"מ – דוקא בפירות אפשר לעשות סחורה אולם אם נפלו כספים אינו רשאי לעשות בהם סחורה, כי הקרן צריכה להיות קיימת לאשה.

ב. בעל חוב: נפסק בשו"ע חו"מ צז,כו שאינו גובה מנכסי מילוג ומנצ"ב אמנם ממעות שהכניסה בנדוניא גובה, ומ"מ כתבו מהרי"ו והב"ש שרשאית לתפוס מהם עבור מזונותיה אם הם בעין, ואז לא יגבה מהם. לגבי פירות נכסי מילוג, כתבו בעה"ת, הח"מ והב"ש שאינו גובה מהם משום רווח ביתא. ולגבי פירות נצ"ב כתב הב"ש צ,סקמ"ז שגובה ואין בכך טענת רווח ביתא^[1].

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]