פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צג י

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:59, 19 במאי 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Updated article link)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צג י

סעיף י[עריכה]

בד"א, כשמכרה או משכנה או מחלה כל הכתובה, עיקר ותוספת. אבל אם שיירה מקצת, נזונתא (כחכמים כתובות צז,ב), אפילו לא שיירה אלא התוספות או מקצתוב (נד,ב ע"פ תוס' ורא"ש). ומיהו אם ירצו היורשים, יפרעו לה מה ששיירה ויפטרו ממזונותיהג. וכל המוכרת או מוחלת סתם, מכרה ומחלה התוספת עם העיקרד (רא"ש).

א. שיירה מקצת: טעמם של חכמים הוא שאומרים מקצת כסף ככל כסף, ור' שמעון חולק וסובר שלא אומרים.

ב. כך ביארו את הנאמר בכתובות נד,ב: "תנאי כתובה ככתובה דמי, נפק"מ למוכרת ולמוחלת".

ג. לפרוע מה ששיירה: ב"ש – מבאר שאין הכוונה שרשאים לפרוע השאר בעל כרחה, אלא שרשאים לומר שאינם מסכימים לפרוע מקצת אלא או הכל או כלום. וכ"ש שאם פרעו מרצונם מקצת אינם רשאים לפרוע השאר בע"כ.

מקצת נדוניא: ב"ש – מדובר כאן דוקא על מקצת הכתובה אך אם תובעת מקצת נדוניא חייבים לפרוע מקצתה.

ד. נדוניא: עיין בסיכום לסימן קה,ד אם המוחלת סתם מחלה גם על הנדוניא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.