אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

אדם רגיל לבדוק בכיסו בכל עת ובכל זמן, ומשום כך יודע הוא אם המעות שהיו בו נמצאות עדיין או לא.


כתוצאה מכך: המוצא מעות מפוזרות שאין בהן סימן, הרי הן של מוצאן, ואין כאן יאוש שלא מדעת, שכן "אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה", וכשזה מצאן, בוודאי כבר ידעו הבעלים שאבדו מהם המעות, והואיל ואין בהם סימן, הרי הן בחזקת שנתייאשו הבעלים מהן.


והוא הדין בשאר דברים חשובים שאדם עשוי למשמש בהם בכל שעה ושעה, שהם של מוצאם.


תוצאה נוספת: הגונב סלע מכיסו של חברו, מכיון שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה, בוודאי ידעו הבעלים בגניבתו, ולכן לדעת הסוברים שאם הבעלים ידעו שנגנב מהם חפץ, לא יצא הגנב ידי חובת השבה כשלא הודיע לבעלים שהוא מחזיר את הגניבה, אף על פי שהבעלים ראו אחר כך בעצמם שהחפץ ישנו, אף כאן לא יצא הגנב ידי חובת השבה אם השיב את הסלע לכיסו של חברו שלא בידיעתו, אף על פי שחברו ראה אחר כך שהסלע ישנו.