אין עשה דוחה עשה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה[עריכה]

מצוות עשה אחת אינה דוחה מצוות עשה אחרת (הוזכר בפסחים נט.).

לדוגמא, אסור למחוסר כיפורים להביא את קרבנותיו לאחר תמיד של בין הערביים, משום שהבאת קרבנותיו היא עשה (שיוכל לאכול בקודשים), והאיסור להביא קרבנות לאחר תמיד של בין הערביים הוא עשה ("השלמה"), ואין עשה דוחה עשה (פסחים נט.).

החולק על דין זה - הרמב"ם סתר עצמו בשאלה האם עשה דוחה עשה (דן בזה ספר המקנה נו-א אות ג).

מקור וטעם[עריכה]

טעמו הוא דמאי אולמיה האי עשה מהאי עשה (פסחים נט.). ואין לדין זה מקור מפסוק אלא רק מהסברא הזו (שאגת אריה לג קונטרס אחרון אות ב. וכן כתב דברי סופרים א-לח לגבי אין עשה דוחה לא תעשה ועשה).

עשין שונים[עריכה]

עשה שיש בו כרת כגון קרבן פסח, דוחה עשה שאין בו כרת (פסחים נט.).

ר"י סובר שהוא דוחה אפילו אם אינו בעידנא, דהיינו שהעשה שיש בו כרת לא חל באותו הרגע של העשה הנדחה, וטעמו שכיוון שהעשה שיש בו כרת חמור יותר - לא צריך את דין בעידנא (שלא כדין עשה דוחה לא תעשה שצריך להיות בעידנא. והמנחת חינוך (תקלח-א [ב] ד"ה ועיין) למד מכך שגם בדין עשה דוחה לא תעשה, אם העשה חמור והלא תעשה קל, כגון שישנו בשאלה - אין צריך בעידנא). אך מריב"א משמע שחולק וסובר שכן צריך להיות בעידנא (תוס' פסחים נט. ד"ה דאתי).

עשה דרבים דוחה עשה של יחיד משום שהוא חמור ממנו (תוס' ביצה ה. ד"ה ונתקלקלו).

עשה שבקום עשה דוחה עשה שבשב ואל תעשה לדעת הרמב"ם וסיעתו, ולכן יבום (שהוא עשה בקום עשה) דוחה את איסור מצרי ואדומי (שהוא עשה בשב ואל תעשה) (שאגת אריה לג ד"ה ודע וד"ה אבל הדבר).

ראה גם[עריכה]