איסורי אכילה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (←מקור וטעם) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בטעם הדבר אומרת הגמרא (מסכת יומא לט) שעבירה (ובפסוק הוזכר איסור אכילה) מטמטמת ליבו של אדם. | בטעם הדבר אומרת הגמרא (מסכת יומא לט) שעבירה (ובפסוק הוזכר איסור אכילה) מטמטמת ליבו של אדם. | ||
יש המסבירים את את טעם האיסור בכך שהדברים האסורים באכילה הם מאוסים ומזוהמים ולכן הם מזיקים וממיתים גופו של אדם (ר' [[תבנית:הידעת?/ט' חשוון ה'תשס"ט]]). | |||
==איסור הנאה== | ==איסור הנאה== | ||
חלק מאיסורי אכילה אסורים רק איסור הנאה דהיינו מותר למוכרם לגוי או לתת לבעל חיים. | חלק מאיסורי אכילה אסורים רק איסור הנאה דהיינו מותר למוכרם לגוי או לתת לבעל חיים. | ||
גרסה אחרונה מ־22:51, 18 בינואר 2012
|
|
איסורי אכילה הם כל הדברים האסורים באכילה לפי ההלכה, חלקם מדאורייתא וחלקם מדרבנן
מקור וטעם[עריכה]
מקור איסורי אכילה הוא כל מקום בתורה בו נאמר "לא תאכל" "לא יאכל" וכיוצא בזה. הגמרא במסכת פסחים (דף כא-כו) מפרטת דיני אסירה אכילה באופן כללי תוך הדיון בנוגע לאיסור חמץ בפסח.
בטעם הדבר אומרת הגמרא (מסכת יומא לט) שעבירה (ובפסוק הוזכר איסור אכילה) מטמטמת ליבו של אדם.
יש המסבירים את את טעם האיסור בכך שהדברים האסורים באכילה הם מאוסים ומזוהמים ולכן הם מזיקים וממיתים גופו של אדם (ר' תבנית:הידעת?/ט' חשוון ה'תשס"ט).
איסור הנאה[עריכה]
חלק מאיסורי אכילה אסורים רק איסור הנאה דהיינו מותר למוכרם לגוי או לתת לבעל חיים.
הגנה מאיסור אכילה[עריכה]
צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם מבואר בתוספות שהכוונה שניצלים מאיסורי אכילה בדווקא ולא שמובטח להם שלא תהיה להם כל תקלה (וראייתם מרבי ישמעאל בן אלישע שקרא והיטה וכו')
דוגמאות[עריכה]
איסורי אכילה מדאורייתא[עריכה]
- גיד הנשה
- אבר מן החי
- טבל[1]
- נבלות וטרפות
איסורי אכילה מדרבנן[עריכה]
- בשר עוף בחלב
- בישולי נכרים
- פת עכו"ם
- גבינת עכו"ם
הערות שוליים
- ↑ איסורו מדאורייתא ויש טבל האסור מדרבנן