אפר כירה מוכן הוא

אפר ששרד מהסקת התנור בערב יום טוב מוכן הוא ואינו "מוקצה", לפי שמן הסתם דעתו של אדם עליו להשתמש בו ביום טוב.

אדם שרוצה לשחוט חיה או עוף ביום טוב ואין לו עפר מוכן מערב יום טוב לכיסוי הדם, לדעת בית שמאי, אם יש לו דקר (מין מעדר) נעוץ באדמת עפר תיחוח, ואינו צריך אלא לעוקרו מן האדמה כדי להעלות עפר לכיסוי הדם, מותר לו לשחוט, ולאחר השחיטה יעקור את הדקר ממקום נעיצתו ויעלה עפר ויכסה בו את הדם.

לעומתם סוברים בית הלל, שאסור לאדם לשחוט ביום טוב אלא אם כן היה לו עפר מוכן מערב יום טוב.

אולם, גם בית הלל מודים שאדם שכבר שחט ביום טוב ואין לו עפר מוכן, שמותר לו לטלטל אפר כירה מהסקת התנור של ערב יום טוב ולכסות בו את הדם, לפי שאפר כירה מוכן הוא ואינו מוקצה, שמן הסתם דעתו של אדם עליו להשתמש בו ביום טוב.

ברם, אפר מהסקת יום טוב אינו מוכן, אלא אם כן עדיין הוא רמץ חם בכדי לצלות בו ביצה, שבכגון זה אנו אומרים: הואיל ויכול להשתמש בו לצרכי אוכל נפש, כגון לצלות בו ביצה, מותר לו גם ליטול ממנו לכיסוי הדם.