ברכה לבטלה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

איסור לברך ברכה שאין חייבים בה.

כגון: מי שמברך באמצע הסעודה על מאכלים שברכת 'המוציא' פטרה אותם מברכה, הרי זה מברך ברכה לבטלה.

מקור האיסור ותוקפו[edit]

איסור מדאורייתא או מדרבנן...


בהרהור[edit]

יש מי שכתב שמהרהר ברכה בלבו במקום שאינו חייב לברך - עובר באיסור 'לא תשא' מדאורייתא (פרח שושן, או"ח כלל א סוף סי' יד עפ"י השל"ה; הביאו בברכי יוסף או"ח סי' סב, והוסיף: "ולִבי מהסס בדבריהם"). ויש מי שכתב שאין בדבר איסור מן התורה (הרב החיד"א בספר פתח עיניים ברכות כ: ובספר עין זוכר מערכה ב אות א; וכ"כ עוד אחרונים).


בשומע כעונה[edit]

בספק[edit]

בנוסח אחר[edit]

בהקלטה[edit]

יש מי שכתב שאין בהשמעת ברכות מרשם-קול (- טייפ) משום איסור ברכה לבטלה, שהאיסור הוא על האדם שלא יברך לבטלה, ולא על מכונה. אך כשרוצים להשמיע הברכות מרשם-קול יש להשמיען במקום נקי, כדי שהשומעים לא יהרהרו בשמות במקום שאינו נקי (וזאת הברכה, סוף עמ' 184, בשם שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סי' קעג, עמ' שמו, ע"ש).


ראו גם[edit]

לקריאה נוספת[edit]

  • הרב אלכסנדר אריה (בן הרב שמחה) מנדלבוים, וזאת הברכה, פרק כ - כללים בברכות, עמ' 183-184


הערות שוליים