ברק בן אבינועם

From ויקישיבה
(Redirected from ברק)
Jump to navigation Jump to search

ברק בן אבינועם היה מנהיג מלחמת ישראל בצבא כנען בימי הנהגתה של דבורה הנביאה, כמתוארבפרק ד' שבספר שופטים.

המלחמה בסיסרא[edit]

רקע[edit]

לאחר מותו של אהוד בן גרא, חזרו בני ישראל לעשות את הרע בעיני ה'. כעונש, השתעבדו ישראל ליבין מלך כנען, שישב בחרושת הגויים. בראש צבאו של יבין עמד שר הצבא סיסרא, ובצבאו היו תשע-מאות רכב ברזל.

בתקופה זו, שפטה את ישראל דבורה הנביאה - היחידה מבין השופטים שהיתה אישה - שנהגה לשבת תחת תומר וללשפוט שם את העם. לאחר שבני ישראל צעקו אל ה', היא הצטוותה לשלוח ולקרוא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי.

ציווי ברק[edit]

דבורה קראה לברק, וציוותה אותו בשם ה' לאסוף עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון אל הר תבור, ומשם לרדת אל נחל קישון - ו-ה' ימשוך לשם את סיסרא וצבאו ויתן אותו ביד ברק.

ברק התנה את צאתו לשליחות זו בכך שדבורה תלך עמו - ודבורה אמרה כי אמנם תלך, "אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר ה' את סיסרא". לאחר הסכמתה, אסף ברק עשרת אלפים איש מבני זבולון ונפתלי, ועלה איתם ועם דבורה אל הר תבור.

המלחמה בסיסרא[edit]

כאשר שמע סיסרא שבני ישראל התאספו להר תבור, הוא אסף את צבאו אל נחל קישון, שלמרגלות הר תבור. אז אמרה דבורה לברק: קום, כי זה היום אשר נתן ה' את סיסרא בידך - הלא ה' יצא לפניך! ברק ירד בראש צבאו לנחל, וה' המם את סיסרא וצבאו - על פי השירה, עלה נחל קישון על גדותיו, מה שהפך את היתרון העצום של סיסרא - תשע מאות רכב הברזל - לחיסרון, שכן הרכב נתקע בבוץ.

סיסרא ירד מהמרכבה, וברח ברגל משדה הקרב, וברק רדף אחרי צבאו עד חרושת הגויים, עד שהשמיד את כל הצבא. אחר כך, פנה ברק לרדוף אחרי סיסרא הנמלט.

מות סיסרא[edit]

בינתיים, סיסרא הגיע אל אוהל חבר הקיני, שם אשתו של חבר, יעל, יצאה לקראתו, והציעה לו להכנס לאוהל. סיסרא נכנס, ויעל כיסתה אותו בשמיכה, וכשביקש סיסרא שתתן לו מים - נתנה לו לשתות חלב.

סיסרא ביקש מיעל לעמוד בפתח האוהל, ואם יעבור מישהו וישאל אם יש שם אדם - לשקר ולומר שאין. הוא נשכב ונרדם, ויעל לקחה יתד של אוהל ופטיש, ניגשה אליו בשקט, ותקעה את היתד ברקתו. כך התקיימו דברי דבורה שסיסרא יהרג בידי אישה.

כאשר עבר שם ברק, יצאה יעל לקראתו, ואמרה לו: לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש. כשנכנס איתה ברק לאוהל, הראתה לו יעל את סיסרא, ששכב מת כשהיתד תקועה ברקתו. לאחר הניצחון, המשיכו ישראל ללחוץ על יבין מלך כנען, עד שהכריתו אותו לגמרי שקטה הארץ במשך ארבעים שנה.

שירת דבורה[edit]

לאחר הניצחון, שרה דבורה שירה ביחד עם ברק. בשירה משבחים דבורה וברק את ה' על ההצלה, מתואר המצב הקשה ששרר בישראל לפני המלחמה, מצוינים לשבח המתנדבים למלחמה: בני השבטים אפרים, בנימין, חלק ממנשה, זבולון, נפתלי ויששכר, ומגונים המתשתמטים מהמלחמה: בני שבט ראובן, חלק משבט מנשה ודן, וכן יושבי העיר מרוז הסמוכה למלחמה שלא הגיעו למלחמה כלל, למרות שיכלו לעזור.

בשירה מתואר גם הניצחון במלחמה, ומתוארת השתתפותם של כל איתני הטבע במלחמה. מוזכרת לשבח יעל, שהרגה את סיסרא, ובסוף מוזכרת אם סיסרא, שמצפה לחזרתו של בנה כגיבור מן המלחמה, ולא מבינה מדוע הוא מתעכב. השירה מסתיימת בתפילה: "כן יאבדו כל אויביך ה' ואהביו כצאת השמש בגברתו" (שופטים ה).