גזירת הכתוב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

מצות התורה המנוגדת לסברת האדם[1] או למצוות אחרות מן התורה[2]. או מצות התורה שאין טעמה ידוע לנו[3].

הערות שוליים[edit]

  1. . כגון: בן סורר ומורה, שפרטי דינו וחומר עונשו הם נגד סברת האדם, כפי שאמרו בירושלמי (סנהדרין פ"ח ה"א): "מי היה בדין שיהא חייב, הבן או הבת? הווי אומר: הבת (כפי שאמרו בסנהדרין ע' ע"א: "אמר רבי שמעון, בדין הוא שתהא בת ראויה להיות בן סורר ומורה, שהכל מצויין אצלה בעבירה", כלומר שכשבת זוללת וסובאה בקטנותה, סופה עומדת בפרשת דרכים ומרגלת הבריות לעבירה בשביל אתנן); ופטרה התורה את הבת וחייבה את הבן. מי היה בדין שיהא חייב, קטן או גדול? הווי אומר: גדול; פטרה התורה את הגדול וחייבה את הקטן. מי היה בדין שיהא חייב, הגונב משל אחרים או הגונב משל אביו ואמו? הווי אומר: הגונב משל אחרים; פטרה התורה הגונב משל אחרים וחייבה הגונב משל אביו ואמו. ללמדך שכולן אינן אלא בגזירת מלך".
  2. . כגון: בדין היה שקטן פטור ממצות ראיה, שכן פטור הוא מכל המצוות, אלא גזירת הכתוב היא (ירושלמי חגיגה פ"א ה"א).
  3. . כגון: איסור אכילת חזיר ולבישת שעטנז ושעיר המשתלח (יומא ס"ז ע"ב).