דבש

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דבש

דבש הוא נוזל מאכל מתוק ודביק.

דבש מיוצר בדרך כלל מעיבוד של דבורים לצוף הנאסף מכוורות או מתמרים.


הדבש במקרא

כאשר מוזכר "דבש" במקרא הכוונה לרוב לדבש תמרים (הנקרא בימינו "סילאן").

  • "ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג ח, שם יז, במדבר טז יג, שם יד ועוד)
  • "ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח ח).
  • שמשון שיסע כפיר אריות ליד תמנה, וכששב למקום לאחר זמן, מצא עדת דבורים שהתמקמה בגוויית האריה. שמשון רדה את הדבש ואכלו. לאחר מכן נשא אישה פלשתית, ובמהלך משתה הנישואין חד חידה לנאספים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". שמשון הבטיח, למי שיפענח את פשר המשפט, שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים, והעניק שבעה ימים למציאת הפתרון. הפלשתים לא הצליחו לפתור את החידה, ופנו לאישתו ואיימו עליה ברצח אם לא תאלץ את שמשון לגלות לה את הפתרון. האישה הפעילה נגד שמשון את נשק הדמעות עד שגילה לה את התשובה: "מה מתוק מדבש ומה עז מארי". כאשר פתרו לו הפלשתים את החידה רגז שמשון על הדרך שבה הגיעו לפתרונה, וקרא: "לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי" (שופטים יד).
  • התנ"ך מספר כי באחת ממלחמותיו של שאול המלך בפלישיתם, הוא קילל את מי שיאכל עד תום המלחמה. אולם, יונתן בנו, שלא שמע את הקללה, הלך עם נושא כליו וטעם מדבש שהאיר את עיניו.

הדבש בהלכה

דבש בדברי חז"ל

  • הגמרא במסכת בבא בתרא (דרוש מקור) מספרת כי הורדוס הרג את אשתו מרים החשמונאית ושימר את גופתה בדבש למשך שנתיים כדי שיוכל לומר שהוא נשוי לבת מלך.
  • ""אומרים לה לצרעה, לא מדובשך ולא מעוקצך" (מדרש תנחומא בלק), בהקשר לבלעם, שבקש מה' לברך את עם ישראל לאחר שה' אסר עליו לקללו.