דותן

From ויקישיבה
Revision as of 10:12, 6 September 2012 by יוסף שמח בוט (talk | contribs) (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search



תל דותן - המקור: אתר שערי שכם

דותן הוא שם עמק בצפון שומרון, 22 ק"מ צפונית משכם ו-10 ק"מ דרומית לג'נין. דותן היתה בנחלת חצי שבט מנשה ובה ישב אלישע הנביא [1] (להלן).

האתר מוכר לנו בתור יעדו של יוסף הצדיק. הוא מגיע למקום לפי הכוונת "האיש" (לפי המדרש המלאך גבריאל) אשר אמר לו: "כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן" ([[ספר בראשית]], ל"ז,י"ז). בהמשך עוברת במקום, הידוע בתור אתר בדרך קדומה ועל כך מעיד גם הפסוק:"...וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (כ"ה) שיירת ישמעאליים. יוסף נמכר, או נלקח לפי אחת הדעות, על ידי הסוחרים הימעאליים או המדיניים מצריימה.

לרגלי התל שני בארות: בצפון מזרח - "ביר אל-ג'נזור", ומדרום מערב - "ביר אל חפירא"[2] התל העתיק נחקר על ידי הארכיאולוגיים, במשך תשע עונות חפירה, משנת 1953 עד 1964, על-ידי סימינר תאולוגי מארה"ב אתר החוקרים.

העמק נמצא בתחום הרשות הפלסטינית והכניסה אליו אסורה. אחד הישובים היהודיים הקרובים אליו ממערב הוא הישוב מבוא דותן. במלחמת ששת הימים נערך בו "קרב עמק דותן" אשר מנע חדירה של כוחות שריון ירדנים לעמק יזרעאל

דותן ושכם[edit]

מדרש חז"ל לספר יהושע דן במקום קבורתו של יוסף הצדיק. מסקנה אפשרית ממנו כי דותן היא בתחום הכפרי של העיר שכם. וכך נאמר בספר יהושע : וְאֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר-הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם(כ"ד,לב). שואלים חז"ל בילקוט שמעוני ומאי שנא דקברו בשכם ? אמר ר' יוסי בר' חנינא: אמרו משכם גנבנוהו לשכם נחזיר אבריו. מושלין אותו משל למה הדבר דומה ? ללסטים שנכנסו לתוך המרתף ונטלו קנקן אחד של יין ושתו, הציץ עליהם בעל המרתף. א"ל: יערב לכם! יבסם לכם! שתיתם את היין החזירו את הקנקן למקומו. כך אמר להם הקב"ה לשבטים: מכרתם את יוסף, החזירו את העצמות למקומם !דבר אחר: אמר להם יוסף: משביע אני עליכם שממקום שגנבתוני שם תחזירוני."

זאב ח' ארליך (ז'אבו) מצטט את מאמר החז"ל במאמרו :בור-דות בדותן [3] ומסביר כי הבור אכן היה בדותן, אבל דותן עצמה היית העיר קטנה, הכפופה לעיר שכם ולכן נקרא מקום השלכתו של יוסף "שכם" ולא "דותן".

מבור אל בור[edit]

זאב ח' ארליך ממשיך במאמרו ומנסה להסביר מדוע חשוב לציין את שמו של העמק. לדעתו ההדגשה היא שיוסף הושלך ל"בור בתוך בור" , עמק דותן הוא "בור" לעומת ההרים סביבו ותוך העמק עצמו יש "בור נוסף". ממנו יגיע לבור עמוק עוד יותר בבית הסוהר במקרא.

אשםר גם למצוא רמז לשם העמק במשנה, מסכת ראש השנה נאמר:"התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפטס, אם קול שופר שמע, יצא"(ג'ז'). הדות - פרושו בור . וקריאתם של אחי יוסף, היא "נלכה דותיינה" - אל הבור.

עוד רמז להימצאות ב"בור בתוך בור" דווקא בעמק דותן. העיר מוזכרת גם בתור עיר נצורה בספר מלכים:" י וַיֹּאמֶר לְכוּ וּרְאוּ (אֵיכֹה) [אֵיכֹו] הוּא (אלישע הנביא) וְאֶשְׁלַח וְאֶקָּחֵהוּ וַיֻּגַּד-לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה בְדֹתָן וַיִּשְׁלַח-שָׁמָּה סוּסִים וְרֶכֶב וְחַיִל כָּבֵד וַיָּבֹאוּ לַיְלָה וַיַּקִּפוּ עַל-הָעִיר: וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה-חַיִל סוֹבֵב אֶת-הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה"[4] . גם כאן הם בתוך בור ואין מוצא ממנו אלא רק על ידי תשועת הקב"ה.

בסיום המאמר מביא ארליך קטע מהתפילה:"ומבור גלות/דלות דלינו והעלנו - לנצח מלאכת בית ה'"

החפירות הארכיאולוגיות[edit]

אתר החפירות - המקור: אתר המשלחת

גובה התל הוא הוא 60 מטר מעל פני השטח. הוא עשוי אבן גיר, קירטון. ניתן היה להפיק ממנו אבנים לבנייה וכן הקרקע איפשרה חציבה של מערות מגורים וקברות. פיסגת התל היא ברובה מישורים ושטחה 10 דונם בקרוב. האתר מוזכר המקורות המקראיים לעיל וכן בספר יהודית [5] ובספר השמות של "אוסביוס" מהמאה ה-4.

סיכום החפירות טרם פורסם עד היום. קיימות סקירות על מערות הקבורה שנמצאו, על מערות מגורים - עד לעומק של 5.5 מטר ונמצאו שפות קנים מתקופות שונות. נמצאו בתל 21 שכבות, בין השאר התקופות הבאות: הכלכותית, הישראלית, הביזנטית והאחרונה - המאה ה-14.

במקום נמצאו ביצורים אשר מאשרים את המקור המקראי ואת האמור ב"ספר יהודית".

תל דותן - הבור של יוסף[edit]

תמונות שצולמו בין 1894 לבין 1946

הערות שוליים[edit]

  1. מלכים ב: ו', י"ג .
  2. בור נוסף יש בגליל העליון ליד צומת עמיעד אבל הוא קשור לאתרים נוספים על שם בני יעקב באזור.
  3. מקור ראשון כ"ב כסלו תשס"ח
  4. ב'ו' י"ג
  5. שלוש פעמים בתיאור מסע הולופרנס בארץ (יהודית: ג' ,ט')