אלישע הנביא

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

אלישע הנביא היה משרתו וממשיכו של אליהו הנביא. שימש כנביא בתקופת המלכים יורם, אחזיה, יהוא, יהואחז, ויואש.

מעשי אלישע[edit]

הקדשת אלישע[edit]

לאחר שהקב"ה ציווה על אליהו בנקרת הצור למשוח את אלישע בן שפט לנביא תחתיו, הוא מגיע לאלישע ומוצא אותו כאשר הוא חורש בשנים עשר צמדי בקר. אליהו משליך את אדרתו, המסמלת את נבואתו, כלפי אלישע כרמז לכך שהוא עתיד לקחת את אדרתו ממנו ולהתנבא תחתיו. הרלב"ג מפרש כי אליהו רצה לרמוז לאלישע כי גם הוא עתיד להיות נביא וכי האדרת הייתה סימן לכלל נביאי ישראל כמו שנאמר בפסוק (זכריה יג,ד) "ו ְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ] וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵש" ‏[1].

על אף שאלישע שקוע בעבודה עם הבקר, כאשר הוא רואה את אדרת אליהו ומבין את הצעתו מיד הוא רץ אחרי אליהו ואומר לו שיגיד שלום לאביו ולאימו ולאחר מכן יבוא איתו. המלבי"ם מפרש כי כאשר אלישע הרגיש באדרת אליהו דבקה בו חלק מהרוחניות שהייתה בה והיא שזירזה אותו לעזוב את מלאכתו בשדה וללכת אחרי אליהו.

אליהו עצמו מסתייג מדברי אלישע וכמו מתנער מהצעתו ואומר לו "לֵךְ שׁוּב כִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ". ייתכן ודבריו של אליהו היו מעין מבחן לאלישע בשביל לראות את רצינות כוונתו רד"ק אך ייתכן ויש בכך רמז מצידו של אליהו שלא אהב את הקשר של אלישע להוריו ורצה לרמוז לו כי עליו להתמסר כולו לעבודת ה' כנביא.

אלישע בתגובה מנסה להראות לאליהו את מסירותו וזובח את צמד הבקר עליו רכב, שמראים את עושרו הרב רלב"ג וכמו מתנתק מעברו הגשמי. אמנם, בניגוד לאליהו שרמז לו להתנתק מכל עברו, הוא מאכיל את העם שסביבו עם צמד הבקר והולך אחרי אליהו כמשרתו ‏[2].

עליית אליהו השמיימה[edit]

כאשר אליהו הבין כי הוא עתיד לעלות השמיימה הוא הולך יחד עם אלישע לגלגל ומפציר בו להישאר שם, על מנת שלא יראה אלישע בהילקחו השמיימה משום ענווה רש"י ומצודות. ייתכן ואליהו לוקח את אלישע לגלגל משום ששם ביתו של אלישע, משום שבפרקים הבאים נראה כי בני הנביאים התקבצו אל אלישע בגלגל (מלכים ב ד, לח).

אלישע מסרב להיענות לבקשתו של אליהו והם הולכים מהגלגל לבית אל ומשם ליריחו כאשר בכל מקום נשאל אלישע על ידי בני הנביאים הנמצאים שם " הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּוֹם יְהוָה לֹקֵחַ אֶת אֲדֹנֶיךָ מֵעַל רֹאשֶׁךָ" ואלישע עונה להם " גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי הֶחֱשׁוּ". בכל המקומות אליהו אומר לאלישע להישאר באותו המקום מכיוון שהוא צריך ללכת למקום אחר, אך אלישע מסרב ועונה לו "חַי ה' וְחֵי נַפְשְׁךָ אִם אֶעֶזְבֶךָּ".

המלבי"ם מפרש כי אליהו עובר בכוונה בכל הערים בהם יש בני נביאים משום שרצה להשפיע עליהם מנבואתו בטרם יעזוב. באותו האופן, הוא מסביר כי בני הנביאים הרגישו בהסתלקותו הקרובה של אליהו משום שהיו מחוברים אליו מבחינה נבואית ורוחנית והרגישו כי חלק מקשר זה מסתלק.

לאחר שאליהו ואלישע עוזבים את יריחו מתלווים אליהם חמישים מבני הנביאים שמסתכלים עליהם מרחוק. אליהו כורך את אדרתו ומכה את נהר הירדן והמים נחצים לשניים והוא ואלישע עוברים בתוך החרבה בדומה למעבר הירדן בימי יהושע.

בקשתו של אלישע[edit]

כאשר אליהו ואלישע עוברים את הירדן, אליהו שואל את אלישע מה ירצה לקבל בטרם הוא יעלה לשמיים ואלישע עונה לו "ִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי". אליהו עצמו אומר כי מדובר בבקשה קשה אך אומר לו כסימן כי "אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה". בהמשך, כאשר אליהו נלקח השמיימה נאמר כי "וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה" ובכך נרמז כי בקשתו של אלישע התקבלה. בפשטות, בקשתו של אלישע היא לקבל פי שניים מאשר נבואתו של אליהו וכך גם מפרשים רש"י והמצודות. אמנם, הזוהר (וישב, חלק א, קצא ע"ב) מקשה על פירוש זה כיצד ייתכן וייתן אליהו לאלישע מה שאין לו? הזוהר עצמו מתרץ כי אלישע לא ביקש לקבל פי שניים מנבואתו של אליהו אלא רק שיעשה ניסים פי שניים ממנו. כחיזוק לפירוש זה ניתן לראות כי אלישע אכן עשה ניסים כפול מאשר אלישע כאשר בעוד אליהו החיה את בן האישה הצרפתית, אלישע החיה גם את בן האישה השונמית וגם מת שקם לתחיה כשנגע בעצמות אלישע.

מנגד, הרלב"ג מפרש כי בקשתו של אלישע היא לקבל מרוחו של אליהו פי שניים ממה שקיבלו שאר הנביאים. לדבריו, בקשה זו דומה לירושת הבכור הנוטל פי שניים מאשר שאר היורשים, וייתכן ויש בכך גם בקשה מאת אלישע להפוך ליורשו העיקרי של אליהו ולממשיכו. כהמשך לפירוש זה, ייתכן ואליהו ניסה להשאיר את אלישע בגלגל על מנת להשאירו כשווה לשאר בני הנביאים אך אלישע שדבק בו רצה שיכיר בו כממשיכו הישיר. כאמור, אליהו מעדיף שלא להכריע בבקשתו של אלישע להיחשב כממשיכו ומעדיף להשאיר את ההחלטה בידי שמיים האם להראות לאלישע את לקיחתו או לא.

לאחר תשובתו של אליהו לאלישע, הפרידו רכב אש וסוסי אש בין אליהו ואלישע ואליהו עלה השמיימה "הִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם". אלישע רואה את החזון הנבואי של עליית אליהו וצועק אחריו בצער "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו". רש"י מפרש את קריאתו של אלישע כאומר על אליהו שהוא טוב לישראל מישראל ופרשיו ואילו הרלב"ג פירש כי אליהו היה החוזק של ישראל וממילא היה בעצמו הרכב והפרשים של ישראל. הרד"ק מסביר כי ייתכן אלישע לקח תיאור זה מעלייתו של אליהו שהייתה מלווה ברכב וסוסי אש. ייתכן והתיאור על הרכב וסוסי האש קשור גם למחזה שהראה אלישע לנערו על " סוּסִים וְרֶכֶב אֵש" רוחניים שהיו סביבות אלישע ונערו לשומרם כאשר מלך ארם ניסה לתופסו.

אלישע ובני הנביאים[edit]

לאחר עליית אליהו השמיימה, אלישע לוקח את אדרת אליהו והולך באותה הדרך בה הלך עם אליהו אך בכיוון ההפוך, כך שהוא חוצה את הירדן, מגיע ליריחו ולבית אל. כאשר הוא מגיע לירדן, הוא קורא "אַיֵּה ה' א-להי אֵלִיָהוּ, אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם". תרגום יונתן פירש את קריאתו של אלישע כתפילה, כאומר- קבל את תפילתי ה' אלוקי אליהו, מנגד הרד"ק הסביר את דבריו כטרוניה. לפירושו, לאחר שבפעם הראשונה לא נחצו מי הירדן כבקשתו הוא קרא "איה הוא שאינו מראה כח האות לי כמו שעשה לאליהו" ורק לאחר מכן כשהראה את עליונותו של אליהו על פניו והשתמש באדרתו, ואולי אף אליהו הצטרף אליו באופן רוחני, נקרע הירדן לפניו.

בני הנביאים שראו את מעשיו של אלישע ראו אותו כממשיכו של אליהו וקראו לפניו "נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל אֱלִישָׁע". אמנם, לאחר שהגיע אלישע ביקשו ממנו בני הנביאים לצאת לחפש את אליהו, באומרם וייתכן ורוח נשאו כפי שקרה פעם בפעם ‏[3]. המפרשים מסבירים שעל אף שבתחילה אמרו בני הנביאים לאלישע שה' עומד לקחת את אליהו, הם לא חשבו אז שהוא עתיד למות אלא רק שייעלם מהם, ולכן ביקשו ממנו לבדוק "שמא לא עלה השמים אלא נשאו רוח ה' והפרידו מבני אדם" רד"ק, או שאף חשבו שנפטר אך רצו לקוברו מלבי"ם. בתחילה אלישע מסרב לבקשת בני הנביאים, אך לאחר שמפצירים בו הוא אומר להם לשלוח שליחים, אך לאחר שלושת ימים הם חוזרים בלי שימצאו את אליהו.

נס ריפוי מי יריחו[edit]

לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא " כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת" והמים נרפאים ‏[4].

הנערים והדובים[edit]

אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו‏[5] לקראתו והתקלסו ‏[6] בו וקראו לו " עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ". הגמרא סוטה מו ב מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".

בתגובה, אלישע מסתובב אליהם "וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים". הגמרא מביאה מחלוקת בין רב ושמואל לעניין הקושי מניין הגיע היער והדובים למקום זה‏[7], כאשר אחד מהם הסביר שהנס היה בכך שהיה שם יער אך לא דובים ואילו השני סובר שמדובר בנס בתוך נס משום ש"לא יער הוה ולא דובים הוו".

הרד"ק הקשה מדוע אלישע קילל את הנערים בקללה כה חמורה על דברים אלו, וכן האברבנאל הקשה שהנביאים היו תמיד מן העלובים ואינם עולבים ומדוע שינה אלישע מדרכיהם? נראה כי אלישע כעס על ילדים אלו אך לא היה בכך סיבה נאותה לעונש חמור זה. הגמרא דורשת כי " אלמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע- לא גירה דובים לתינוקות" והמהרש"א פירש כי ייתכן והמלווים היו מיישבים את דעתו של אלישע. ואכן, הגמרא דורשת לגנאי את מעשהו של אלישע ודורשת "שלושה חלאים חלה אלישע: אחד שגירה דובים בתינוקות, אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיים, ואחד שמת בו"[8].




הערות שוליים

  1. כלומר, ביום ההוא יפסיקו נביאי הבעל להתחזות לנביאים ה' ולכן יורידו את האדרת מעליהם
  2. לפירוש הרד"ק אלישע חזר להגיד שלום להוריו, אך הדבר לא מוזכר במפורש בפסוק
  3. כשם שאמר עובדיה אשר על בית אחאב לאליהו בעצמו
  4. האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו
  5. הגמרא סוטה מו ב מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע
  6. המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו". ועיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם
  7. נראה שעיקר הקושי הוא מכך שאין באזור המדברי של יריחו יער או דובים
  8. אמנם, הגמרא גם דורשת כי אלישע ראה שאין בהם ולא בזרעם "לחלוחית של מצוה" אך עדיין לא נראה שהדבר מוריד מחומרת העונש