הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצוק"ל

מרן הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, נולד בי"ד אייר התרע"א, ונפטר ביום טוב ראשון של סוכות ה'תשס"ח.

תולדות חייו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד בירושלים שבין החומות למשפחה ירושלמית ותיקה. אביו הרב שלמה זלמן ואימו הענא רייזל היו דור שישי בארץ, מתלמידי הגר"א.

בילדותו התבלט כירא שמים גדול ובעל כשרונות. תמיד היה שקוע בספרים. למד בתלמוד תורה "עץ חיים" שבחורבת רבי יהודה החסיד. בגיל 12 חיבר את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים".

לאחר פרעות תרפ"ט, כשעברה ישיבת חברון לירושלים ורבים מלומדי התורה נמשכו ללמוד בה, עבר גם הרב ללמוד בישיבה זו. בראשות הישיבה עמד אז הגאון הרב משה מרדכי עפשטיין בעל ה'לבוש מרדכי'. באותה תקופה כבר ידע הרב שלשה סדרי ש"ס על בוריים.

בישיבת חברון שקד הרב על תלמודו שקידה עצומה, עד שלא הכיר את היושבים על ידו בספסל. גדולי התורה באותה תקופה, כמו החזון איש והרב איסר זלמן מלצר התכתבו איתו בענייני תורה עמוקים.

נשא לאישה את פנינה, אחות הרב שלום נתן רענן, חתנו של הראי"ה. לאחר נישואיו נכנס לישיבת מרכז הרב והחל להתמסר אליה. כשנחלש הרב יעקב משה חרל"פ, ראש הישיבה, החל הרב לומר את השיעורים הכלליים.

בשנת ה'תשט"ז נתמנה על ידי הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לדיין בבית הדין בירושלים, לצידם של הרבנים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב בצלאל ז'ולטי והרב אליעזר גולדשמידט. בשנת ה'תשל"א התמנה לתפקיד אב בית דין. בשנת ה'תשל"ד נעשה חבר בבית הדין הגדול לערעורים בירושלים, לצד הרבנים: הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה גורן והרב אליעזר יהודה וולדינברג בעל ה'ציץ אליעזר'. בשנת ה'תש"מ נבחר הרב להיות חבר במועצת הרבנות הראשית.

בשנת ה'תשמ"ג נבחר הרב לכהן כרב הראשי וכנשיא בית הדין הגדול יחד עם עמיתו הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. בשנות כהונתו פעל רבות לחיזוק מערכת הכשרות, העמדת התורה על מקומה הראוי לה, הגנה על שלמות הארץ, ופסק פסקים מכריעים כקביעת זמן המוות[1] ויהדותם של עולי אתיופיה.


שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
הרב נואם בעצרת יום ירושלים

אישיותו

כוח העיון והשקידה של הרב היו גדולים לאין ערוך. כבר בהיותו ילד רך ידעה אימו שכדי להרגיעו צריך לתת בידיו ספר.

תפילתו הייתה בכוונה מרובה, ותמיד מתוך הסידור. הרצי"ה ראהו מתפלל בשטיבל 'מאה שערים' והתפעל ממנו. כך נוצר הקשר ביניהם. בימי ראש השנה ויום הכיפורים היה צריך להחליף את בגדיו מספר פעמים ביום מפני שנרטבו מזיעה מרוב מאמץ בתפילה. בשלוש שנותיו האחרונות הפסיק לאכול לחם בימות החול. לשאלת אשתו הרבנית מדוע, אמר שכוונתו בברכת המזון אינה כפי שהייתה פעם.

תשובותיו של רבינו בהלכה מקיפות ויסודיות. מי שהתכתב עימו בהלכה הכיר בכך. כך הגאון מטשעבין, הרב דב בעריש ויידנפלד, אמר עליו לאחר פטירת החזון איש כי הוא גדול הדור הבא. הרב משה פיינשטיין במכתב אליו, כותב לו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם". כבר בהיות תלמיד בישיבת חברון התכתב עם ראש ישיבת עץ חיים הרב איסר זלמן מלצר, וזה פנה אליו "לידידי הרב הגאון הנעלה מו"ה אברהם שפירא שיחי' ממצויני ישיבת חברון". באותה תקופה היה הגאון הרב צבי פסח פראנק מבקש מהרב שיעבור על דברים שכתב ויכתוב הערותיו, וגם היה מתכתב עימו (התכתבות זו נתפרסמה בספר 'מנחת אברהם' חלק ב).

היה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות ומתייחס לכל אדם מישראל אם בשאלה תורנית, עצה, ברכה ועוד.

הרב התנגד לכל נסיגה מארץ ישראל ועקירת ישובים, ופרסם בנושא זה פסקים ומאמרים. הפסק המפורסם שבהם הוא קריאתו לחיילי צה"ל ולשוטרים לסרב לפקודת גירוש ועקירת ישובי חבל עזה וצפון השומרון.

יחד עם זה הרב נאם תמיד על גודל ערכה של מדינת ישראל והקפיד שלא תחלש הבנה זו בציבור.

תמיד היה הרב שמח ומשמח אחרים. מילתא דבדיחותא הייתה שגורה על פיו וחוש ההומור שלו היה ידוע.

תלמידיו

ספריו

  • שעורי הגר"א שפירא - סדרת שיעוריו על הש"ס בעריכת הרב בנימין רקובר, בשישה כרכים על אחד-עשר מסכתות: שבת, פסחים, כתובות, קידושין, יבמות, גיטין, נדרים, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין.
  • מנחת אברהם - דיונים הלכתיים [שלושה חלקים].
  • זכר יצחק - תשובות מאת רבי איצלה מפוניבז' שההדיר הרב, והוסיף להם קונטרס חשוב.
  • מורשה (חלק א') - מאמרים בענייני התורה והשעה.

יצאו לאור לאחר פטירת הרב:

  • מורשה (חלק ב') - שיחות למועדים.
  • היושבת בגנים" - הגדה של פסח, על ידי בנו ר' יעקב שפירא.

קישורים

סיפורים מאמרים ושיעורים לזכרו באתר ישיבה

שיעורי הרב באתר ישיבה

שיעורי הרב באתר ישיבת מרכז הרב

מאמרים תורניים של הרב באתר רמב"י

מאמרי הרב באתר רמבי"ש

שיחה עם הרב באתר ישיבת הר עציון

הערות שוליים

  1. קביעת מוות מוחי על פי ההלכה מאמר של הרב בנושא באתר מכון שלזינגר