הרב אברהם סילברט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (עדכון תבנית לתאריך עברי)
שורה 44: שורה 44:
מוסדות הישיבה מונים כיום כ-1500 תלמידים, וכוללים גני ילדים תורניים, תלמוד תורה יסודי, חטיבת ביניים ישיבתית, ישיבה תיכונית, חטיבת ביניים תורנית לבנות, אולפנא ו[[כולל]] דיינות, שהוקמו כולם מכוחו של הרב סילברט.  
מוסדות הישיבה מונים כיום כ-1500 תלמידים, וכוללים גני ילדים תורניים, תלמוד תורה יסודי, חטיבת ביניים ישיבתית, ישיבה תיכונית, חטיבת ביניים תורנית לבנות, אולפנא ו[[כולל]] דיינות, שהוקמו כולם מכוחו של הרב סילברט.  


{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1933|מספר שנים=47}}
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5693|מספר שנים=47}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־11:25, 28 באוקטובר 2012

הרב אברהם סילברט
Saba.jpg
תאריך לידה כ"ז בכסלו תרצ"ד
תאריך פטירה כ"ט בחשוון תשמ"א
מקום פעילות באר שבע
השתייכות הציונות הדתית
תפקידים נוספים ראש ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע, ר"מ בישיבת ימית, ר"מ ומנהל תיכון בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה
רבותיו הרב יעקב קמינצקי, הרב אברהם קלמנוביץ'

הרב אברהם סילברט היה מייסד וראש ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע.

תולדות חייו

תחילת דרכו

נולד בכ"ז בכסלו תרצ"ד בניו יורק לאביו ר' נחמיה ואמו הניה, שהגיעו לארצות הברית מרוסיה שלוש עשרה שנה קודם לכן. היה הצעיר מבין שלושת ילדי המשפחה. המשפחה סבלה מעוני רב. בעקבות קשיי הפרנסה בניו יורק, עברו לוושינגטון חמש שנים לאחר מכן, שם פתח אביו איטליז. מכיוון שלא היו אז ישיבות בוושינגטון, למד בבית ספר ממלכתי. בגיל 9 החזירוהו הוריו לניו יורק ללמוד בישיבת תורה ודעת של הרב יעקב קמינצקי. היה נחשב בישיבה לילד מוכשר בכל בתחומים, ובמיוחד במקצועות הקודש.

בתקופת לימודו בתיכון, התחבר לתנועת בני עקיבא, וקשריו עם התנועה נעשו חזקים והדוקים. בגיל 15 כבר הנהיג סניף של התנועה. שנים ארוכות היה ממרכזי "המושבה" במחנות הקיץ של התנועה. בשנתו האחרונה בתיכון, נאסרה עליו על ידי רבותיו הכניסה לסניף, והוא הקפיד באותה שנה לא להכנס למבנה הסניף.

לאחר גמר התיכון, עבר ללמוד בישיבת מיר. בתקופה זו פרח מבחינה תורנית ורוחנית. הוא מיד התלהב מהדרך של ישיבות מיר. הוא דיבר עם הרבנים על דרכו בחיים על ההתנגשויות שישנן בין עולם הישיבה ודרכו בבני עקיבא. הוא הרגיש שתפקידו בתנועה היה להעלות את הרמה הדתית ובזה הצליח מאד. הוא השתייך לקבוצה של תלמידי ישיבה בתוך בנ"ע שלחמו נגד תופעות שליליות. הוא אף פעם לא הלך לקיצוניות, מה שעשה היה עם חיוך ובטחון שדרכו היא הצודקת.

בישיבה, למד בחברותא עם הרב מאיר כהנא, ושניהם קיבלו סמיכה לרבנות מראש הישיבה, הרב אברהם קלמנוביץ', שהעיד עליהם כי הם מגדולי תלמידי הישיבה[1]. בלילות היה לומד באוניברסיטה. בשנת תשט"ו, נישא לרעייתו, שושנה בת הרב דוד טלנסקי (גיסתו של הרב יעקב בוברובסקי, ר"י חפץ חיים בבולטימור), אותה הכיר כשהיה מרכז בבני עקיבא. לאחר החתונה, עברו לניו יורק על מנת לחסוך כסף לעליה לארץ, וכן על מנת להיפרד ממשפחתו. באותה שנה נפטרה אמו הניה. בזמן שהותו בוושינגטון, נפתח בעיר תיכון תורני, והוא לימד בכיתה הראשונה בו. כמו כן, הקים בעיר סניף ראשון של בני עקיבא.

בסוף שנת תשט"ו, עלו הרב אברהם ושושנה סילברט לארץ ישראל. הם התיישבו בכפר הרא"ה, והוא החל ללמד בישיבת בני עקיבא שם. בתקופה זו, נרקמו קשרי ידידות עמוקים בינו לבין ראש הישיבה הרב משה צבי נריה, קשרים שנמשכו עד פטירת הרב סילברט. כשהתפנתה משרת רכז התיכון בישיבה, נכנס הרב סילברט לתפקיד, בנוסף לתפקידו כר"מ בבקרים. הוא נמנה על מייסדי שכונת "בית חזון" בכפר הרא"ה.

הנהגת ישיבת אהל שלמה

נתבקש לעבור לבאר שבע, לשקם ולהנהיג את ישיבת בני עקיבא שהוקמה שם ונקלעה לקשיים ולבעיות חמורות. הוא עבר לבאר שבע בשנת תשכ"ג. תוך מספר חודשים שיקם את "ישיבת בני עקיבא אהל שלמה", בעזרתו של הנדבן סר אייזיק וולפסון. הישיבה פרחה ועלתה במהירות רבה, ורוב תלמידי באר שבע והנגב למדו בה. הוא הדגיש, מלבד הצד החינוכי והלימודי גם את הצד האסטתי בישיבה, ודאג ליופיה ולנקיונה של הישיבה. גם מבחינה לימודית שגשגה הישיבה, והיא אף זכתה בפרס החינוך הארצי. הוא הנהיג את הישיבה ועמד בראשה ביד רמה עד לפטירתו. נחשב למחנך דגול והיה נערץ מאד על ידי אלפי תלמידיו בתקופה זו, פעל רבות למען קליטת עליה בבאר שבע, בעיקר בקרב יהודי ברית המועצות וארצות הברית. בנסיעותיו לארה"ב שכנע יהודים דתיים רבים, בעיקר רפואים ואקדמאים, לעלות ולהתגורר בבאר שבע, למען חינוך ילדיהם.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, היה בין היוזמים והפעילים בהקמת ישיבת ימית בעיר ימית שבסיני, וכיהן בה כר"מ שלא מן מנין על פי בקשת הרב אברהם צוקרמן, על מנת שיוכל להשתתף בישיבות הר"מים ולהשפיע מיכולותיו החינוכיות.

ייסד את האולפנה לבנות בעיר ערד, שנקראת על שמו אולפנת נאות אברהם.

בין אלפי תלמידיו נמנים הרב אהרן מורה, ר"מ בישיבת הכותל והרב ציון לוז, דיין בבית הדין בבאר שבע.

פטירתו

בשנת תש"מ חלה במחלת הסרטן, ונפטר ממנה בהיותו בן 47 שנים בלבד, בשבת פרשת "תולדות", כ"ט בחשוון תשמ"א. הלוויתו, שכללה אלפי אנשים, ביניהם רבנים, אנשי ציבור, תלמידיו ומוקירי זכרו, יצאה מהיכל הישיבה לחלקת הרבנים בבית העלמין הישן בעיר. על שמו נקראים רחוב סמוך לישיבה, וכן גמ"ח "וירץ אברהם" שהוקם בישיבה על ידי תלמידיו, ומחלק מזון למשפחות נזקקות מדי שבוע.


הותיר אחריו שש בנות. רוב חתניו מכהנים במשרות תורניות ברחבי הארץ, ביניהם, הרב משה ביגל, רב הישוב מיתר ומרבני צהר, הרב עמיאל נאומבורג, ר"מ בישיבת נצר מטעי באריאל ועוד.

מוסדות הישיבה מונים כיום כ-1500 תלמידים, וכוללים גני ילדים תורניים, תלמוד תורה יסודי, חטיבת ביניים ישיבתית, ישיבה תיכונית, חטיבת ביניים תורנית לבנות, אולפנא וכולל דיינות, שהוקמו כולם מכוחו של הרב סילברט.

תקופת חייו של הרב אברהם סילברט על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת

  • דוד רוטלוי, הרב אברהם סילברט זצ"ל- במלאות שנה לפטירתו, בהוצאת ישיבת בני עקיבא אהל שלמה והמשפחה, באר שבע, חשוון תשמ"ב.
  • יצחק שתיל, 77 באר שבע- שבעים ושבעה אישים בבאר שבע.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מקור: הרב מאיר כהנא חייו ומשנתו מאת חיבי כהנא, עמ' 25