הרב יחזקאל אברמסקי

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הרב יחזקאל אברמסקי היה רב באירופה ובישראל, ראש ישיבת סלובודקה בבני ברק וממנהיגי הציבור החרדי בישראל. מחבר הספר "חזון יחזקאל" על התוספתא.

תולדות חייו[edit]

נולד בח' באדר (או ו' באדר) תרמ"ו בכפר דשקאווצי במחוז גרודנא לר' מרדכי זלמן ופרידא. למד אצל מלמדים פרטיים וב'חדר' בעיירה מוסט הסמוכה, ובגיל שבע עשרה עבר ללמוד בישיבת נובהרדוק אצל "הסבא מנובהרדוק". שם, נתוודע לרב העיר הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין- בעל ערוך השולחן, והוסמך על ידו. בהמשך עבר ללמוד בישיבת טלז והתפרסם שם כעילוי. בשנת תרס"ז נאלץ לעזוב את הישיבה עקב חשש גיוס לצבא הרוסי, ונסע לוילנא, שם השיג פטור מהצבא בסיוע עשיר יהודי בשם גרומר. הוא נשאר בוילנא והחל ללמוד ב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי ובישיבת רמיילס. בשנת תרס"ט נשא את רייזל הנדל, בתו של ר' ישראל יהונתן ירושלימסקי אב"ד איהומן (חתן הרידב"ז), ועבר לשמוך על שולחנוץ בשנת תר"ע הלך, בהמלצת חותנו ללמוד אצל רבי חיים מבריסק למשך כשנה וחצי.

בשנת תרע"ב החל לכהן כרבה סמאליאן, ובשנת תרע"דג כרבה של סמולביצ'י. בשנת תרפ"ג התבקש להחליף את רבי איסר זלמן מלצר על כסא הרבנות בסלוצק. במשך שנים אלו כתב חידושי תורה בקובץ "יגדיל תורה" שהוציא הרב מלצר, ולאחר עליית הרב מלצר לארץ ישראל, המשיך להוציאו יחד עם הרב שלמה יוסף זוין.

בשנת תרפ"ח, מפטר רבה של פתח תקווה הרב ישראל אבא קיטרוני (ציטרון), והרב אברמסקי נתבקש לשבת תחתיו על כסא הרבנות בפ"ת, אולם, שלטונות רוסיה האישמו אותו בפעילות הנוגדת את הקומוניזם בבקשו לעלות לארץ ישראל, ושלחו אותו לרצות עבודות פרך בסיביר. לאחר שנתיים בסיביר, שוחרר הודות ללחצים של רבנים מאירופה ומא"י, בהם הרב קוק, רח"ע גרודז'ינסקי, הרב הרץ (רבה של אנגליה) ורבי ישראל מאיר הכהן מראדין. לאחר שחרורו גורש מרוסיה, ועבר לכהן כרבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון. בשנת תרצ"ה נבחר לכהן כאב בית דין לונדון, וכן הוצא לו להגיש מועמדות למשרת הרב הראשי לישראל, במקומו של הראי"ה קוק, שנפטר באותה שנה. בלונדון עסק בהוצאת ספריו לאור. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב לשנים תש"ח-תש"ט. בשנת תשי"א יצא לגמלאות, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. גם בירושלים המשיך לעסוק בהוצאת ספריו. בשנת תשט"ז קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית.

היה מראשי "ועד הישיבות", וממנהיגי "החינוך העצמאי", וכן הנהיג את ארגון "אתרא קדישא" עם הקמתו.

כיהן כראש ישיבת סלובודקה בבני ברק.

נפטר בכ"ד באלול תשל"ו ונטמן בהר המנוחות.

ספריו[edit]

  • חזון יחזקאל- פירוש מקיף לתוספתא. חיבור זה זיכה אותו בפרס הרב קוק ובפרס ישראל לספרות תורנית.
  • ארץ ישראל נחלת עם ישראל- באספקלריה של המסורת, בני ברק, תשכ"ט.
  • דיני ממונות הגדרת סוגיהם, חוברת ראשונה, לונדון תרצ"ט, מהדורה חדשה בני ברק, תשכ"ט
  • חזון יחזקאל על מסכת פסחים, ירושלים, תשל"ד
  • חזון יחזקאל על מסכת זבחים, וליקוטים על הש"ס, וצורף לו קונטרס "זכר ישי" מאת חותנו, רבי ישראל יהונתן ירושלימסקי, הוצאת בני המחבר, ירושלים, תשמ"א
  • קובץ מאמרים על ענייני אגדה. בסופו מצורף חיבור מאת חותנו על ענייני הארץ.
  • חזון יחזקאל על תנ"ך, תפילה ודברי אגדה, בני ברק תשס"ט

לקריאה נוספת[edit]

  • אהרן סורסקי מלך ביופיו, ירושלים תשס"ד.
  • ספר הזיכרון לכבודו ולזכרו של רבי יחזקאל אברמסקי, ירושלים תשל"ח.