הרב מאיר מאזוז

From ויקישיבה
Revision as of 22:01, 27 April 2017 by אליהו כהן (talk | contribs) (מפסקיו)
Jump to navigation Jump to search
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב מאיר מאזוז

הרב מאיר נסים מאזוז (יש המכנים אותו על שם חתימתו נאמ"ן ס"ט- נאום אני מאיר ניסים ס"ט) הוא ראש ישיבת כסא רחמים וממנהיגי הציבור החרדי-ספרדי בדורנו.

תולדות חייו

נולד בי"ג בניסן תש"ה בעיר תונס שבתוניסיה לאביו הרב מצליח מאזוז (מחבר "שו"ת איש מצליח"), מגדולי רבני תוניסיה וג'רבא ומייסד ישיבת כסא רחמים בתונס, על שם הרב רחמים חי חויתה הכהן, הרב הראשי בג'רבא ורב המושב ברכיה לאחר עלותו לארץ. כבר בנערותו, בהיותו בן שבע עשרה החל להעביר שיעורי גמרא בישיבה שהוקמה על ידי חסידי חב"ד בתוניסיה.

עלה לארץ ישראל בשנת תשל"א, לאחר שאביו הרב מצליח נרצח על ידי ערבי. בארץ הקים יחד עם אחיו הרב צמח והרב רחמים את ישיבת כסא רחמים בבני ברק.

הרב מאזוז נודע בידיעותיו הנרחבות בהרבה תחומים שלא רגילים בעולם הישיבות כאסטרונומיה ומולדות החודשים והעיבור, וכן ידוע כיחיד בתחום דקדוק השפה העברית שאף חידש בה כללים. [1] כן ידוע בגאונותו בחשבון, הנדסה, היסטוריית עם ישראל והאומות ושלל מקצועות שונים (שרובם ככולם למדם מתוך התורה).

הרב מאזוז דואג להדגיש כי בני עדות המזרח אינם נחותים מאחיהם האשכנזים, וכי יש להם להיות גאים במסורותיהם ובדרכי לימודם. בהקשר זה, פרסם הרב מאזוז מאמרים שיצאו בספר "דרכי העיון" אודות שיטת העיון הספרדית, לאחר שראה כי דרך העיון האשכנזית משתלטת גם על הישיבות הספרדיות, בספר זה ניתן לעמוד קצת על גאונותו בעומק העיון ועל חוש הביקורת המיוחד שלו. כן פעל להוצאת סידורים ולבירור צורת הגיית האותיות והמילים.

הרב מאזוז מתייחד גם כן בעמידתו על האמת תמיד ללא פשרות גם בדעות שלא תמיד מקובלות על רבני האשכנזים (כמו יחסו לחיילי צה"ל ולמדינה ואחדות בין כל חלקי העם), והוא לא עושה חשבון לאף אחד כמובן תוך ענווה וצניעות גדולה.

חיבוריו

הרב מאזוז עסק רבות בהוצאת כתבי חכמי ספרד לאור, ובשל כך פחות עסק בהוצאת כתביו הוא (ובדרך מליצה הזכיר על זה את הפסוק בשיר השירים: "כרמי שלי לא נטרתי"[2]). בין ספריו שנדפסו:

  • אמת קנה- חידושים על ספר תהילים.
  • לא תשיך- על פרק איזהו נשך במסכת בבא מציעא.
  • ארים ניסי- על מסכת יבמות ומסכת גיטין.
  • סלת נקיה - על קביעת ועריכת השנה והחודשים וקידוש החודש.
  • שו"ת מקור נאמן ח"א וח"ב תשובות קצרות בהלכה ובהשקפה.
  • "סנסן ליאיר" על כל ענייני פורים.
  • "ה' נסי" ח"א על הגדה של פסח.
  • "דרכי העיון" מאמרים המלמדים את דרך הלימוד בשיטת העיון כחכמי הספרדים.
  • "אסף המזכיר" אלפי מערכות בהלכה ובאגדה.
  • "שו"ת בית נאמן" ח"א מתשובותיו הארוכות בהלכה.
  • "מגדולי ישראל" ח"א וח"ב מאמרים על גדולי ישראל ומשנתם התורנית שנכתבו במשך השנים.

וכן מאמרים רבים שמפוזרים בבמות שונות, בעיקר בירחון "אור תורה".

מפסקיו

  1. על ופל יש לברך "שהכל נהיה בדברו"[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מחקרו בענין הברת האותיות נדפס לראשונה בשו"ת יצחק ירנן (של גיסו הרב יצחק ברדא), ובקיצור יותר בקונטרס "לאוקמי גירסא" שנדפס בסוף סידור איש מצליח.
  2. בהסכמתו לשו"ת מקור נאמן.
  3. כך הובא בשמו בספר "ברכת ה'" ח"ג (עמ' שי הע' 123) של הרב משה לוי.