הרב רפאל כדיר צבאן

הרב רפאל כדיר צבאן

הרב רפאל כדיר צבאן היה רבה של נתיבות וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

תולדות חייו

נולד בא' בטבת תר"ע באי ג'רבא שבתוניס לאביו רבי יעקב ואמו אמימה. בתחילת נקרא שמו "כדיר"^[1], ואילו השם רפאל נוסף לו בשנת תרצ"ג, כאשר לקה בשגרון והיה מרותק למיטתו במשך קרוב לחודשיים. למד אצל גדולי רבני ג'רבא רבי שאול מקיקץ השלי (המכונה 'הרב המקי"ש'), ולאחר כעשר שנים למד אצל רבי רחמים חי חויתה הכהן (יחד עם חברו הרב מצליח מאזוז. בתקופה זו החל להתכתב עם גדולי דורו בג'רבא ומחוצה לה, בהם רבי עובדיה הדאיה^[2], רבי יוסף סוסו הכהן, רבי משה שתרוג (רבה של תוניס) ועוד. כמו כן, קיבל תורה מרבי חיים חורי.

בהיותו בן עשרים נשא את בת דודתו עוישה. מתוך תשעה עשר הריונות שעברה רעייתו, רק ארבעה ילדים (שתי בנות ושני בנים) שרדו חיים, ושאר בניו נפטרו בצעירותם או במהלך ההריון^[3]. לאחר נישואיו רצה להתפרנס מיגיע כפיו, והחל לעסוק במסחר. בזמן עיסוקו במסחר, המשיך לקבוע עיתים לתורה, ולמד בחברוא עם רבו הלכות טהרות וכתבי האר"י^[4] אולם, לאחר שנתיים (בשנת תרצ"ב), בהשפעת כמה מחכמי תויניס וג'רבה, החל לכן כר"מ באחת מהישיבות בג'רבא, ובגיל 29 מונה לדיין בג'רבא.
בשנת תש"ג הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לתוניס, ובשנת תשי"א התמנה לכהן כרב בעיר מדנין.

בשנת תשי"ז עלה לארץ ישראל והתגורר בבית שמש. בתחילת חודש אדר א' של אותה שנה נבחר לכהן כרבה של נתיבות^[5], ועבר להתגורר בה. כרב, ארגן יום עיון שבועי לרבני האיזור. רבים שחרו לפתחו, להתייעצות ולקבלת ברכה. לחם בתקיפות כנגד חילול שבת ופגיעה בחינוך. יחד עם חברו רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סלאי) הוציא פסק האוסר על לימודים מעורבים בנתיבות. בשנת התשכ"ג פרסם קול קורא לרבנים הספרדים בישראל להיאבק כנגד התכנית לבטל את "הרבנות הזוגית" (כהונת שני רבנים ראשיים) משום שהדבר "יפגע קשות ברבני עדות המזרח והספרדים... מזימה המאיימת על מעמדכם וקיומכם". הוא קרא לם להתאחד "למען ביצור כוחה של הרבנות הספרדית שהיא הערובה היחידה לשילוב ושיתוף עדות המזרח בקביעת דמותה הרוחנית של מדינת ישראל"^[6].

בשנת תשל"ב החל לכהן כנשיא ישיבת כסא רחמים בבני ברק, שנקראת על שם רבו הרב חויתה הכהן.

בשנת תשל"ג החל לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, ונבחר חמש פעמים לכהונה זו.

הרב צבאן היה זקן רבני תוניס ונחשב כבעל הסמכות התורנית העליונה של יהדות תוניס בישראל. הוא עשה רבות להתפתחות מוסדות התורה של העדה התוניסאית ופעל להוציא לאור את ספריהם של חכמי תוניס מהדורות הקודמים.

בשנה האחרונה לחייו סבל מחולשה גדולה, בשל מחלות שפקדוהו, ונפטר בד' בכסלו תשנ"ה.

ספריו

• נפש חיה- חלק ראשון שו"ת וחלק שני חידושים על פרשיות השבוע.
• פירוש על הגדה של פסח- נכתב בשנת תש"ו.
• זרע יעקב (ג' חלקים) - חלק א' על הש"ס וחלק ב' מכיל חידושי הלכות על השולחן ערוך. שני החלקים יצאו לאור בשנת תשט"ז^[7]. בשנת תשל"ט יצא לאור חלק ג'.
• הירח- ירחון שהוציא לאור
• שיירי הנפש - השלמות לספרו "נפש חיה". יצא לאור בשנת תשנ"ד.

לקריאה נוספת

• הרב שושן חורי, רפאל המלאך (שני חלקים), בהוצאת מכון הרב מצליח תשנ"ז
• הרב שלום דובער הלוי וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 112-108.

קישורים חיצוניים

• מצגת על חייו של הרב צבאן
• על הרב צבאן וקשריו לתנועת חב"ד באתר חב"דפדיה

(חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך חב"דפדיה)

הערות שוליים