הר הבתרים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Har ben habetarim 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האתר]] | [[תמונה:Har ben habetarim 1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האתר]] | ||
[[תמונה:Brit ben habetarim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדרך לאתר]] | [[תמונה:Brit ben habetarim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדרך לאתר]] | ||
'''הר הבתרים''' היא אחת הפסגות של [[הר דב]] | '''הר הבתרים''' היא אחת הפסגות של [[הר דב]], מרכסי [[הר חרמון]],בו לפי אחת מהמסורות היה המקום בו נערכה [[ברית בין הבתרים]]. לפי המסורות היהודיות ולפי המסורת ה[[איסלאם|מוסלמית]] מקובל להצביע על המקום כאתר שבו היתה הברית ובערבית נקרא המקום "מקאם אברהים אל חליל" <ref>מקום אברהם החבר האהוב</ref> , או "משהד אל-תייר" (עדות הציפור) <ref>על שם הציפור שהוקרבו בברית בין הבתרים</ref> . במקום מבנה בעל כיפות, מבני קברים ולידם מאגרי מים ועצי אלון עתיקים. | ||
==אזכורים מהמקרא== | |||
כש[[אברהם אבינו]] חזר לארץ, מאזור [[דמשק]], אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים. הוא עבר ליד הר חרמון כפי שכתוב בספר[[בראשית]]: | כש[[אברהם אבינו]] חזר לארץ, מאזור [[דמשק]], אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים. הוא עבר ליד הר חרמון כפי שכתוב בספר[[בראשית]]: | ||
" וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, '''וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן''' <ref>הדגשות לא במקור</ref> . טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, '''עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק.'''" | " וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, '''וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן''' <ref>הדגשות לא במקור</ref> . טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, '''עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק.'''" {{מקור| י"ד, י"ד|כן}}. | ||
בפרשה לאחריה כתוב: " אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר- | בפרשה לאחריה כתוב: " אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-ה' אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד". (בראשית ט"ו, א) פרשני המקרא אומרים שכאשר מובא המונח :"אחר הדברים האלה" יש קשר בין שני האירועים. | ||
ולכן תאור ברית בן הבתרים המובא בהמשך הפרק מיוחס למיקום אליו הגיע אברהם: "וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן... וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק" - הר הבתרים. ההבטחה שניתה לאברהם ברית בין הבתרים מתוארת בספר בראשית: | ולכן תאור ברית בן הבתרים המובא בהמשך הפרק מיוחס למיקום אליו הגיע אברהם: "וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן... וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק" - הר הבתרים. ההבטחה שניתה לאברהם ברית בין הבתרים מתוארת בספר [[בראשית]]: | ||
"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. וְהֶאֱמִן, | "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. וְהֶאֱמִן, בַּה'; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה. וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי ה', אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ. | ||
וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל. וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר. וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו. | וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל. וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר. וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. | וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. | ||
בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת | בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם, בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי. כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים. וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי". {{מקור| ט"ו, ו'-כ"א|כן}} | ||
==מסורות המקום== | |||
קיימת מסורת מהמאה ה-16 ב"אגרת יחוס אבות" משנת 1537 <ref name=reu>'''עמנואל הראובני'''</ref>, | |||
לפיה יהודי [[צפת]] נהגו לעלות להר בשבת [[פרשת לך לך]]. בשבת נהגו לשהות בהר ולקרוא בתורה את פרשת השבוע שבה מסופר על ברית בן הבתרים. מסורת אחרת מעמד בין הבתרים התרחש בהר שנאן, מערבית-דרומית למושב [[מרגליות]], בפיגתו הגבול עם לבנון <ref name=reu/>. | |||
לפי מסורות קדומים מראים פה את קברות האמוראיים [[רב פפא]] ו[[רב אשי]]<ref name=reu/>. | |||
החוקר [[הידעת את הארץ#יוסף ברסלבי|יוסף ברסלבי]] מצא כי כבר ב"אגרת יחוס אבות" משנת תר"צ (1537), העוסקת בקברים הקדושים שיהודי ארץ ישראל היו נוהגים להשתטח עליהם, מוזכר אחרי הקברים בבניאס, "מעמד לאברהם אבינו, והוא מקום בין הבתרים והוא על ראש ההר, וקורים לו הגויים "משהד א-טייר". | |||
השליח משה ירושלמי כותב בשנת 1769: "מעמד בין הבתרים - שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב"ה ברית עם אברהם אבינו ע"ה". יהודי [[צפת]] המשיכו במסורת. הם היו יוצאים שבוע שלאחר קריאת פרשת לך לך בבוקר אל החרמון והיה קוראים שם את פרשת ברית בין הבתרים. <ref>מקור:'''זאב וילנאי''', ארץ גולן, עמ'103</ref> | |||
[[צבי אילן]] כותב כי בחודש מרחשון תשכ"ט , קבוצת יהודים חרדים העפילה על ההר לקיים מנהג יהודי קדמון. היה זה מנהג העלייה למקום בו נכרתה לפי המסורת "ברית בין הבתרים". הוא מציין "אף כי אין עדות מובהקת מן הכתוב , כי אכן בחרמון אירע הדבר, יתכן כי בימי הביניים שיערו יהודי [[בניאס]], כי דוקא בחרמון אירע הדבר". מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ ולכן מתאים הוא להיות המקום בו נכרתה הברית :"לזרעך נתתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת ([[ספר בראשית]], ט"ו, י"ח. לפי מסורת אחרת התרחש מעמד בין הבתרים ב[[הר שנאן]], מדרום-מערב למושב [[מרגליות]], על הגבול עם לבנון<ref name=reu/>. מסורת נוספת מאתרת את המקום ליד חברון. | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
==ארכאולוגיה== | |||
במקום שרידי ישוב קדום, הכולל מדרגות חקלאיות וחרסים מ[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] ומה[[תקופה הביזנטית של ארץ ישראל]]. ליד המבנה שני מאגרי מים. כמו כן, סלע גדול ובו חצוב ספסול יחיד. | |||
בסמוך לסלע חמישה מבני קברים ובהם שני מבנים שבראשם כיפה. '''עמנואל הראובני''' סבור כי בעת הקבורה הונחו הגופות בתכריך בד על רצפת המבנה, שלא כמוקבל אצל המוסלמים. מורת קבורה זו קיימת גם באתרים אחרים בחרמון. "ייתכן שמנהג קבורה זה, שמקורו בימי ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], נשתמר אצל המוסלמים, תושבי החרמון. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
== לקריאה נוספת == | |||
* עמנואל הראובני, "פסגות", כנרת בית הוצאה לאור, 1993 | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 32: | שורה 54: | ||
* אלי אשכנזי[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=915087 תפילות וריקודים ליד הגבול בחסות צה"ל] "הארץ" 21.10.2007 | * אלי אשכנזי[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=915087 תפילות וריקודים ליד הגבול בחסות צה"ל] "הארץ" 21.10.2007 | ||
[[קטגוריה:אתרי המקרא]] | [[קטגוריה:אתרי המקרא|הבתרים,הר]] | ||
[[קטגוריה:הגולן | [[קטגוריה:רמת הגולן|הבתרים,הר]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:55, 5 בספטמבר 2012
|
|
הר הבתרים היא אחת הפסגות של הר דב, מרכסי הר חרמון,בו לפי אחת מהמסורות היה המקום בו נערכה ברית בין הבתרים. לפי המסורות היהודיות ולפי המסורת המוסלמית מקובל להצביע על המקום כאתר שבו היתה הברית ובערבית נקרא המקום "מקאם אברהים אל חליל" [1] , או "משהד אל-תייר" (עדות הציפור) [2] . במקום מבנה בעל כיפות, מבני קברים ולידם מאגרי מים ועצי אלון עתיקים.
אזכורים מהמקרא[עריכה]
כשאברהם אבינו חזר לארץ, מאזור דמשק, אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים. הוא עבר ליד הר חרמון כפי שכתוב בספרבראשית:
" וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן [3] . טו וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק." ( י"ד, י"ד).
בפרשה לאחריה כתוב: " אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-ה' אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד". (בראשית ט"ו, א) פרשני המקרא אומרים שכאשר מובא המונח :"אחר הדברים האלה" יש קשר בין שני האירועים.
ולכן תאור ברית בן הבתרים המובא בהמשך הפרק מיוחס למיקום אליו הגיע אברהם: "וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן... וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק" - הר הבתרים. ההבטחה שניתה לאברהם ברית בין הבתרים מתוארת בספר בראשית:
"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. וְהֶאֱמִן, בַּה'; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה. וַיֹּאמֶר, אֵלָיו: אֲנִי ה', אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ.
וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל. וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר. וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם, אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.
בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם, בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי. כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים. וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי". ( ט"ו, ו'-כ"א)
מסורות המקום[עריכה]
קיימת מסורת מהמאה ה-16 ב"אגרת יחוס אבות" משנת 1537 [4], לפיה יהודי צפת נהגו לעלות להר בשבת פרשת לך לך. בשבת נהגו לשהות בהר ולקרוא בתורה את פרשת השבוע שבה מסופר על ברית בן הבתרים. מסורת אחרת מעמד בין הבתרים התרחש בהר שנאן, מערבית-דרומית למושב מרגליות, בפיגתו הגבול עם לבנון [4].
לפי מסורות קדומים מראים פה את קברות האמוראיים רב פפא ורב אשי[4].
החוקר יוסף ברסלבי מצא כי כבר ב"אגרת יחוס אבות" משנת תר"צ (1537), העוסקת בקברים הקדושים שיהודי ארץ ישראל היו נוהגים להשתטח עליהם, מוזכר אחרי הקברים בבניאס, "מעמד לאברהם אבינו, והוא מקום בין הבתרים והוא על ראש ההר, וקורים לו הגויים "משהד א-טייר".
השליח משה ירושלמי כותב בשנת 1769: "מעמד בין הבתרים - שם הר גבוה ועליו בית גדול ושלושה מגדלים עליו. ובמקום הזה כרת הקב"ה ברית עם אברהם אבינו ע"ה". יהודי צפת המשיכו במסורת. הם היו יוצאים שבוע שלאחר קריאת פרשת לך לך בבוקר אל החרמון והיה קוראים שם את פרשת ברית בין הבתרים. [5]
צבי אילן כותב כי בחודש מרחשון תשכ"ט , קבוצת יהודים חרדים העפילה על ההר לקיים מנהג יהודי קדמון. היה זה מנהג העלייה למקום בו נכרתה לפי המסורת "ברית בין הבתרים". הוא מציין "אף כי אין עדות מובהקת מן הכתוב , כי אכן בחרמון אירע הדבר, יתכן כי בימי הביניים שיערו יהודי בניאס, כי דוקא בחרמון אירע הדבר". מההר תצפית לחלקים הצפוניים של הארץ ולכן מתאים הוא להיות המקום בו נכרתה הברית :"לזרעך נתתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת (ספר בראשית, ט"ו, י"ח. לפי מסורת אחרת התרחש מעמד בין הבתרים בהר שנאן, מדרום-מערב למושב מרגליות, על הגבול עם לבנון[4]. מסורת נוספת מאתרת את המקום ליד חברון.
הערות שוליים[עריכה]
ארכאולוגיה[עריכה]
במקום שרידי ישוב קדום, הכולל מדרגות חקלאיות וחרסים מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל ומהתקופה הביזנטית של ארץ ישראל. ליד המבנה שני מאגרי מים. כמו כן, סלע גדול ובו חצוב ספסול יחיד.
בסמוך לסלע חמישה מבני קברים ובהם שני מבנים שבראשם כיפה. עמנואל הראובני סבור כי בעת הקבורה הונחו הגופות בתכריך בד על רצפת המבנה, שלא כמוקבל אצל המוסלמים. מורת קבורה זו קיימת גם באתרים אחרים בחרמון. "ייתכן שמנהג קבורה זה, שמקורו בימי המשנה והתלמוד, נשתמר אצל המוסלמים, תושבי החרמון.
הערות שוליים[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- עמנואל הראובני, "פסגות", כנרת בית הוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אלי אשכנזיתפילות וריקודים ליד הגבול בחסות צה"ל "הארץ" 21.10.2007