וסת

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

דימום מחזורי וקבוע מהמקור של האִשה.

ככל דימום מהמקור נוהגות בו דיני נדה, אלא שמפני שהוא קבוע ומחזורי יש כמה הלכות הנוגעות לזמן שניתן לשער את הגעתו.

הגדות לשוניות[edit]

משמעות המונח 'ווסת'[edit]

ווסת מובנו חוק, דרך ומנהג[1], או שמובנו זמן ומועד[2]. עתים משמש המונח ווסת לתופעות הנילוות למחזור, ולאו דווקא לדימום עצמו[3]. בימינו משמש המושג ווסת לציון הדימום המחזורי של האשה.

מונחים נרדפים[edit]

לווסת כמה כינויים במקרא ובדברי חז"ל:


קביעת ווסת[edit]

הלכות פרישה סמוך לווסת[edit]

ערך מורחב - פרישה סמוך לווסת


הלכות בעניינים רפואיים[edit]

גלולות להסדרת הווסת נשים שאין להן ווסת סדירה, ולוקחות גלולות להסדרת הווסת, או כלות שלוקחות גלולות לפני חתונתן למנוע חופת נידה - יש מי שכתבו, שאין לסמוך על הגלולות שמעכבות הווסת, ואין לסמוך על הרופאים בזה שאומרים שהגלולות משנות בוודאות את תאריך הווסת, וצריכות לפרוש ביום הראשון של הווסת הקודמת, ומותרות אחר כך לבעליהן, אלא שצריכות בדיקה בשעת ווסתן המקורית, ואפילו אם עבר זמן הווסת ולא בדקו, צריכות עוד בדיקה לפני שישמשו עם בעליהן[4]; יש שכתבו, שנשים אלו צריכות לקבוע שלוש פעמים את המחזור החדש על פי הכדורים, וכל עוד לא הגיעו לחזקה זו, צריכות לחשוש לווסת המקורית[5], ואם כבר ניסו נשים אלו שלוש פעמים, והועילה הגלולה למנוע את הווסת, אינן צריכות עוד בדיקה[6]; יש מי שכתב, שאם היתה להן ווסת סדירה, צריכות להתחזק שלוש פעמים על ידי הכדורים; ואם לא היתה להן ווסת סדירה, די שהכדורים מנעו את הווסת הרגילה שלהן פעם אחת[7]; ויש מי שכתבו, שיש לסמוך על פעולת הגלולות שאין הן נידות, ואפילו בעונה הסמוכה לווסת, או לאחר עונת הווסת, אם בדקו ולא ראו דם, ואינן חייבות לחוש לעונת הווסת שהיתה להן קודם שהתחילו לקחת הגלולות, ולכן אינן צריכות לפרוש קודם הווסת, כיוון שאינן רואות בטבען; ואם היתה להן ווסת קבועה לפני כן, צריכות לחוש בפעם הראשונה לווסת זו, ורק אם נתברר אחר כך שהגלולות שינו את הווסת, אינן צריכות לחוש עוד, כי הגלולות של ימינו יש להן כבר חזקה ברורה שהן יעילות לשנות את הווסת[8].

גלולות למניעת הריון אשה שנטלה כדורים למניעת הריון, והפסיקה ליטלן, ועקב כך יש חשש שתראה דם בימים הסמוכים להפסקת נטילת הגלולות - יש מי שכתב, שצריכה לפרוש ולבדוק עצמה שני ימים לאחר הפסקת נטילת הכדורים[9]; ויש מי שכתבו, שהיא אסורה לבעלה עד ארבעה ימים לאחר הפסקת נטילת הכדורים[10]. והיינו דווקא בפעם הראשונה אחרי הפסקת נטילת הכדורים צריכה לחוש לווסת שנקבע לה על ידי הכדורים, אבל מכאן ואילך לא צריכה לחוש לזה עוד[11].

אשה שיש לה ווסת קבועה, והחלה ליטול כדורים, ועל ידי זה לא בא ווסתה בימים הרגילים, כאשר מפסיקה ליטול הכדורים, חוזרת לווסתה[12].


מדברי חז"ל וראשונים[edit]

תחילת הווסת קורית בדרך כלל משהגיעו ימי הנעורים, היינו משתביא שתי שערות[13].

קביעת ווסת הווסת נקבעת רק לאחר שהיתה סדירות בהופעת המחזור, היינו שנקבע שלוש פעמים[14]. עונה בינונית היא ווסת הבאה משלושים יום לשלושים יום[15]. אכן מירווחי הזמן בין מחזור למחזור משתנים מאשה לאשה, כאשר המחזור הקצר ביותר נחשב ל-11 יום בין נידה לנידה[16]. יש נשים שיש להם מירווחי זמן קבועים בין ווסת לווסת ("וסת הימים"), יש נשים שהווסת איננה קבועה כלל, ויש נשים שמשנות את תאריכי הווסת[17], ויש משפחות שלא היה לנשים שבהן דם נידה כלל[18]. משך ימי הדימום הוא עד שבעה ימים. אם הדימום נמשך יותר משבעה ימים, או שהמחזור בין נידה לנידה הוא קצר מ-11 יום, הרי זו זבה, ולא נידה.

סיבות לדם נידה דם נידה יכול לבוא בזמנו כדרכו באופן טבעי, ויכול לבוא כתוצאה מגירוי חיצוני ("ווסת הבא מחמת אונס"), כגון קפיצה[19], פחד פתאומי, חימוד תשמיש המיטה, וכן אכילת שום, בצל או פלפל[20]. מאידך יש דברים חיצוניים המונעים את דם הווסת, כגון פחד ממושך[21], אך יש מי שכתב, שאין כל הדעות שולטות להכריע בין פחד ממושך לבהלה פתאומית[22]. הווסת מלווה בכאבים, ודם נידה הוא אחד מעשר קללות שנתקללה חווה באותה שעה[23].

הרחבה מדעית והיסטורית[edit]

רקע היסטורי[edit]

בתרבויות שונות בעבר, ובשבטים פרימיטיביים עד היום, יש אמונות שונות על משמעות הווסת, סיבתו, ובעיקר ההתייחסות לאשה בעת הווסת. רבים מהעמים והשבטים הללו מתייחסים לאשה בימי הווסת כמסוכנת לסביבתה ולעצמה. היא נחשבת כמסוכנת בעיקר לחולים, לילדים, ולנשים אחרות בימי הווסת והלידה. היא נחשבת כפוגעת במעיינות, בשדות וכרמים, בדגים ובימים, ובחפצים ואישים רבים ושונים.

לפיכך יש מנהגים שונים של הרחקת האשה הנידה מביתה ומסביבתה, איסורים על נגיעתה בדברים שונים, ואיסורים על כניסתה למקומות מסויימים, במיוחד מקומות של קדושה. למשל, אסרו על הנשים בעת ווסתן לחלוב, לבשל, לרכב, ואפילו לגעת בחפצים רבים שיש להם חשיבות בעיני בני השבט, ויש שאסרו עליה לדרוך בשבילים שאנשים הולכים בהם, ואפילו להסתכל על חפצים שונים. מכאן המנהג בין שבטים מסויימים להרחיק את האשה בזמן הווסת ממקומות יישוב, ולקבוע לה סוכה מרוחקת לעצמה[24].

בנוסף ליחס המיוחד לאשה הנידה היו גם דעות קדומות על סגולות חיוביות או שליליות של דם הנידה[25].

בדתות השונות: בנצרות אין 'דינים' מיוחדים ביחס לאשה בזמן הווסת, אך באיסלאם יש רק מנהגים מוגבלים הנוגעים לאיסור האשה בזמן זה בתפילה, בצום, בקריאת הקוראן, ובכניסה למסגדים, אך אין היא מנודה, ואינה אסורה במגע[26].

מדעני העולם העתיק סברו שהאשה לוקה מטבעה בריבוי דם, ועליה להשתחרר מזמן לזמן מעודף זה, ולטהר את גופה מחומרים מזיקים שהצטברו בה. רק במאה האחרונה נתגלו הקשרים בין מחזור הווסת, לבין בלוטת תת-המוח, השחלה, רירית הרחם, וההורמונים השונים, והוברר תהליך הווסת הטבעי של האשה[27].


רקע מדעי[edit]

המחזור ההורמונלי במשך כשלושים שנות פוריות האשה (בגילאים 12-45 בערך) מתרחשת פעולה מחזורית מתואמת היטב בין תת-הרמה במוח[28], בלוטת תת המוח[29], השחלות והרחם, הגורמת להופעת ווסת בתדירות חודשית, אלא אם כן התרחש הריון.

הווסת[30] הוא הדימום מן הרחם הבא מתקופה לתקופה. בתוך השחלות מצויים זקיקים, המכילים בתוכם ביציות. בכל חודש מתפתח זקיק אחד, המביא לחריגת הביצית שבתוכו לצורך הפריה. בשעת התפתחות הזקיק הולכת רירית הרחם ומתעבה, כלי הדם שבה מתרחבים ומתארכים, והרחם כולו גדל. כל זה נעשה לצורך הכנת הרחם לקליטת הביצית המופרית.

תהליכים אלו נגרמים על ידי פעולות של הורמונים מיוחדים המופרשים מהאונה הקדמית של בלוטת תת-המוח, ומהזקיקים שבשחלות. ההורמון מעורר-הזקיק[31] מופרש מבלוטת תת-המוח, וגורם להתפתחות זקיק ראשוני בשחלה. זקיק זה מפריש הורמון אסטרוגני, אשר משפיע על התעבות רירית הרחם. הורמון זה משפיע על בלוטת תת-המוח לעכב את הפרשת ההורמון מעורר-הזקיק, ומעודד את הפרשת הורמון-ההצהבה[32]. שני הורמונים אלו גורמים לבקיעת הזקיק, ולחריגת הביצית ממנו, וזהו תהליך הביוץ[33].

הביוץ קורה באמצע המחזור, היינו ביום ה-14 באשה שיש לה מחזור סדיר וקבוע כל 28 יום, או בין 16-12 ימים בנשים שיש להן מחזור ארוך או קצר יותר. הגופיף הנשאר בשחלה לאחר הביוץ הוא הגופיף הצהוב.

בשלב זה מופרש מבלוטת תת-המוח הורמון נוסף[34], אשר מסייע להורמון- ההצהבה להפריש פרוגסטרון מהגופיף הצהוב. כל המערכת ההורמונלית המופרשת מבלוטת תת-המוח מתואמת על ידי תת הרמה, אך המנגנונים המדוייקים טרם הובררו סופית.

במקביל לתהליכים המתרחשים בבלוטת תת-המוח ובשחלה, מתחוללים שינויים מחזוריים ברחם. עוביה של רירית הרחם במצב מנוחה, היינו מיד לאחר גמר הווסת, הוא כ-1-0.5 מ"מ. בהשפעת האסטרוגן המופרש בשלב הראשון של מחזור הווסת, הולכת רירית הרחם ומתעבה עד כדי 10-8 מ"מ, הבלוטות וכלי הדם שברירית הולכים ומתרחבים, וזוהי תקופת השגשוג של רירית הרחם, הנמשכת כ-10 ימים. הפרוגסטרון המופרש על ידי הגופיף הצהוב מאוחר יותר במחזור גורם להפרשות של בלוטות רירית הרחם, וזוהי תקופת ההפרשה. כל התהליכים הללו מיועדים להכין את הרחם לקליטת הביצית המופרית, ולהתפתחות הריון. בהיעדר הפריה, הגופיף הצהוב מתנוון, פעילות הפרוגסטרון נפסקת, ומתבטלות כל ההכנות של הרחם לקבלת הביצית המופרית ולפיתוח ההריון. עקב כך מתמוטטת הרקמה הרירית על בלוטותיה וכלי הדם הרבים שבה, והרירית מתקלפת ונושרת החוצה יחד עם דם והפרשות שונות, וזהו הווסת. מכיוון שהמנגנון ההורמונלי קשור למוח דרך תת-הרמה, יש השפעה לתהליכים נפשיים שונים על תדירות הווסת, כגון מצבי מתח, חרדה ופחד.

הווסת נמשכת על פי רוב 5-3 ימים (טווח של 8-1 ימים). כמות הדם הממוצעת היא בדרך כלל כ-50-30 סמ"ק. יש נשים הסובלות מדימום מחזורי כבד[35], המוגדר כדימום ממושך ומרובה. כמות הדם המחזורי במצב כזה עולה על 80 סמ"ק. דימום מחזורי כבד גורם להפרעה באיכות החיים, ויכול לגרום גם לאנמיה. בעיה כזו מתרחשת בכ-5-10% מהנשים. הסיבות לדימום מחזורי כבד כוללות היעדר ביוץ, גידולים רחמיים, דלקות, בעיות בקרישת הדם וכיו"ב. הטיפולים הרפואיים לבעיה זו כוללים טיפולים תרופתיים, ובעיקר גלולות משולבות למניעת הריון. כמו כן יש אפשרות לטיפול במצב זה על ידי התקן תוך רחמי הורמונלי מסוג מירנה, המפריש באופן קבוע והדרגתי הורמון מסוג פרוגסטרון. הורמון זה גורם לירידה הדרגתית בכמות הדימומים, ולעתים אף גורם לאל-ווסת גמור על רקע דלדול רירית הרחם. הבעיה המרכזית של התקן זה הוא דימומים בין-ווסתיים ממושכים. במידה וטיפולים תרופתיים אינם מועילים יש אפשרות לטפל בבעיה באמצעים ניתוחיים, כגון גרידת רירית הרחם, הרס רירית הרחם באמצעים תרמיים, על ידי קרני לייזר, בהקפאה או על ידי נוזלים חמים, או כריתת הרחם[36].

ראשית הופעת הווסת[37] היא בדרך כלל בגילאי 14-12 שנה, ככל שהמצב התזונתי והכלכלי טוב יותר, כך גיל הופעת הווסת הוא מוקדם יותר. וסוף הופעת הווסת[38] היא בגיל 50 שנה לערך. גיל סיום הופעת הווסת בדרך כלל איננו מושפע מגורמים סביבתיים, אלא מגורמים אינדיבידואליים של כל אשה ואשה.

הדימום המחזורי מלווה בשתי קבוצות של תסמינים: תיסמונת הקודמת להופעת הווסת[39], וכאבים בזמן הווסת[40]. הכאב הווסתי נובע מהפרשת פרוסטגלנדינים הגורמים להתכווצות שרירי הרחם. התסמינים כוללים כאבים והתכווצויות בבטן התחתונה או בגב, והם מלווים לעתים בבחילות, הקאות, וכאבי ראש. התיסמונת לפני הופעת הווסת מאופיינת על מיגוון תסמינים גופניים ונפשיים, המופיעים כ-10-7 ימים לפני הופעת הווסת, ונעלמים ביום הראשון של המחזור. בסקר נרחב של התופעות הקשורות לתיסמונת אצל נשים שונות נמצאו מיגוון תסמינים גדול: התכווצויות בבטן, כבדות או לחץ בשדיים, כאבי גב, כאבי ראש, דכאון, עצבנות, חרדה, תנודות במצבי הרוח, ועוד. שכיחות התופעות השונות, חומרתן וההתייחסות של הנשים אליהן שונות במקצת בהתאם למקום ביצוע הסקר[41].

הווסת מצויה רק בבני אדם ובקופים דמויי-אדם.

סיבות לדימומים דימום מתוך חלל הרחם הוא בדרך כלל תוצאה של המחזור ההורמונלי. אכן, יש שהדימום נובע מסיבות אחרות, כגון דימום בהריון, הפלה, גידול, דלקת, הפרעות קרישה כלליות, בדיקות רפואיות, פציעות וחבלות שונות.

בדיקה רפואית-גינקולוגית בבדיקה שגרתית אין הרופא חודר כלל לצוואר הרחם, וכל-שכן שאינו חודר לחלל הרחם. בבדיקה השגרתית מרחיב הרופא את הנרתיק, ויכול להגיע עד הפה החיצוני של צוואר הרחם. גם אשה שבודקת עצמה בדיקות טהרה יכולה להגיע באצבעה עד הפה החיצון של צוואר הרחם. לפיכך, אם יש דימומים לאחר בדיקה כזו הם נובעים מחבלה ברירית הנרתיק, או מחבלה בחלק החיצוני של צוואר הרחם. ישנן בדיקות אחדות ומיוחדות שבהן יש כניסה לחלל הרחם: צילום חלל הרחם, הסתכלות לתוך חלל הרחם על ידי מכשיר הנקרא היסטרוסקופ[42], או גרידה אבחנתית או טיפולית.

אנטומיה על מבנה הרחם והטפולות, והשייך להבנת עניני נדה מבחינה אנטומית - ראה ערך רחם

הערות שוליים

  1. ראה משנה נדרים סו א; ב"ב קמו א, ורשב"ם שם; בבלי סנהדרין קא א. וראה ערוך ע' וסת.
  2. ריטב"א שבועות יח ב, בשם הרמ"ה. וראה רמ"א יו"ד קפד א.
  3. ראה משנה נידה ט ח.
  4. שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קכז; שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' קג.
  5. ראה שו"ת רדב"ז החדשות חיו"ד סי' קלו; שו"ת דעת כהן סי' פג.
  6. שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' קג.
  7. הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בס' מראה כהן, עמ' קנב.
  8. שו"ת חלק לוי חיו"ד סי' עד; שו"ת באר משה ח"ו סי' קלז; שו"ת קנין תורה חיו"ד סי' פז; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם חיו"ד סי' קצג סק"א; שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' צט אות ט; שיעורי שבט הלוי סי' קפד ס"ב סק"ב, וסי' קפט סכ"ג סק"ה; הרב ש. לוי, תחומין, ג, תשמ"ב, עמ' 179 ואילך.
  9. מראה כהן, עמ' קנב.
  10. דרכי טהרה, עמ' פז; שו"ת באר משה ח"ו סי' קלז.
  11. שו"ת באר משה שם.
  12. דרכי טהרה, עמ' פז; מראה כהן, עמ' קנג; הרב ש. לוי, תחומין, ג, תשמ"ב, עמ' 179 ואילך.
  13. נידה ה ב.
  14. נידה סג א.
  15. נידה ט ב. על גדרי עונה בינונית בימינו - ראה הרב י. ורהפטיג, תחומין, כד, תשס,ד, עמ' 235 ואילך.
  16. נידה עב ב.
  17. נידה סג א-סד ב.
  18. בבלי כתובות י ב; נידה סד ב - משפחת דורקטי, ובירושלמי בבלי כתובות א א הגירסא משפחת טרוקטי. וראה בע' בתולים הע' 34.
  19. נידה יא א.
  20. נידה כ ב; שם סג ב; שם עא א; מגילה טו א.
  21. נידה לט א; שם עא א.
  22. מאירי נידה ט א.
  23. בבלי עירובין ק ב.
  24. ראה פרטים שונים באנציקלופדיה עברית, כרך טז, ערך וסת, עמ' 450-448.
  25. ראה Preuss J, Biblical and Talmudic Medicine, trans F. Rosner, pp. 123-4; אנציקלופדיה העברית שם.
  26. אנציקלופדיה עברית, שם.
  27. ראה אנציקלופדיה עברית, כרך טז, ערך וסת, עמ' 448-447. וראה להלן ברקע המדעי.
  28. באנגלית: hypothalamus.
  29. באנגלית: hypophysis.
  30. באנגלית: menstruation. מקור המושג מהמילה הלטינית mensis, שפירושו חודש.
  31. באנגלית: FSH=follicle stimulating hormone.
  32. באנגלית: LH = luteinizing hormone.
  33. באנגלית: ovulation.
  34. הנקרא באנגלית: prolactin או LTH.
  35. באנגלית: menorrhagia.
  36. ראה - Baggish MS, Am J Obstet Gynecol 174:908, 1996; Irvin GA, et al, Br J Obstet Gynecol 105:592, 1998. וראה עוד הרב ד"ר מרדכי הלפרין, חוברת אסיא, עא-עב, תשס"ג, עמ' 131 ואילך; הרב יואל וד"ר חנה קטן, תחו"מין, כג, תשס"ג, עמ' 256 ואילך.
  37. באנגלית: menarche.
  38. באנגלית: menopause.
  39. באנגלית: premenstrual syndrome = PMS.
  40. באנגלית: dysmenorrhea.
  41. ראה Ramcharan S, et al, J Clin Epidemiol 45:377, 1992; ט. גנזל וד. צימרמן, תחומין, כ, תש"ס, עמ' 363 ואילך.
  42. באנגלית: hysteroscope.