חאלאקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מנהג גזיזת שערות הילדים בפעם הראשונה, במלאת להם שלוש שנים. | מנהג גזיזת שערות הילדים בפעם הראשונה, במלאת להם שלוש שנים. | ||
במנהג זה נוהגים בעיקר בני העדה האשכנזית. רבים נוהגים לקיים מנהג זה ביום ל"ג בעומר, ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, בקול שירה וזמרה. | במנהג זה נוהגים בעיקר בני העדה האשכנזית. רבים נוהגים לקיים מנהג זה ביום ל"ג בעומר, ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, בקול שירה וזמרה. | ||
המילה "חאלאקה" מקורה בערבית, ופירושה: תגלחת. | המילה "חאלאקה" מקורה בערבית, ופירושה: תגלחת. | ||
רבי חיים ויטאל, מתלמידי האר"י, מספר על רבו הקדוש: "הלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם". | רבי חיים ויטאל, מתלמידי האר"י, מספר על רבו הקדוש: "הלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם". | ||
בספר "חיבת ירושלים" מתואר מנהג החאלאקה בזו הלשון: "ומוליכים מקודם את התינוק המתגלח לציון רבי יוחנן הסנדלר בתוף ומחול, וחוזרים לחצר הרשב"י ומגלחים שם סמוך לפתח בית המדרש ומברכים מי שברך. ויש מי שמביאים את בניהם מארצות רחוקות להניח מצות פאה במקום הקדוש... וכל היום שמחה וששון ליהודים. | בספר "חיבת ירושלים" מתואר מנהג החאלאקה בזו הלשון: "ומוליכים מקודם את התינוק המתגלח לציון רבי יוחנן הסנדלר בתוף ומחול, וחוזרים לחצר הרשב"י ומגלחים שם סמוך לפתח בית המדרש ומברכים מי שברך. ויש מי שמביאים את בניהם מארצות רחוקות להניח מצות פאה במקום הקדוש... וכל היום שמחה וששון ליהודים. | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:42, 22 ביוני 2012
|
|
מנהג גזיזת שערות הילדים בפעם הראשונה, במלאת להם שלוש שנים.
במנהג זה נוהגים בעיקר בני העדה האשכנזית. רבים נוהגים לקיים מנהג זה ביום ל"ג בעומר, ליד קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, בקול שירה וזמרה.
המילה "חאלאקה" מקורה בערבית, ופירושה: תגלחת.
רבי חיים ויטאל, מתלמידי האר"י, מספר על רבו הקדוש: "הלך שם לגלח את בנו במשתה ושמחה בימים ההם".
בספר "חיבת ירושלים" מתואר מנהג החאלאקה בזו הלשון: "ומוליכים מקודם את התינוק המתגלח לציון רבי יוחנן הסנדלר בתוף ומחול, וחוזרים לחצר הרשב"י ומגלחים שם סמוך לפתח בית המדרש ומברכים מי שברך. ויש מי שמביאים את בניהם מארצות רחוקות להניח מצות פאה במקום הקדוש... וכל היום שמחה וששון ליהודים.