חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טבע הוא באדם, שכשרואה את ממונו הולך לאיבוד, אין הוא מסוגל להימנע מלהצילו.


בשל חזקה זו נקבע הדין, שמותר לבעל הבית להרוג גנב הבא במחתרת. זאת מפני שהגנב יודע, שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו, ובעל הבית בוודאי ייאבק עמו, ומתוך כך מתכנן הגנב, שכשבעל הבית ייאבק כנגדו, יקום הוא עליו ויהרגנו. משום כך, רואים את הגנב כאדם הבא להרוג, ומותר לבעל הבית להקדים ולהרגו, בשל הכלל: "הבא להרגך השכם להרגו".


חזקה זו משמשת גם נימוק להתיר לאדם לעבור על איסור: ישראל ההולך בדרך בערב שבת, והחשיך היום, והיו אצלו מעות, נותן מעותיו לנכרי להוליכם, שאם לא יתירו לו, יביאם בידו, ויטלטל ארבע אמות ברשות הרבים, שכן אין אדם מעמיד עצמו על ממונו.