חלה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בהפרשת חלה. אם התכוונתם למסכת העוסקת בדיני הפרשת חלה, עיינו בערך מסכת חלה. אם התכוונתם לחלה של שבת ראו לחם משנה.

הגדרה[עריכה]

מצווה להפריש חלה מהעיסה וליתנה לכהן (בדיניה מאריכים בכל מסכת חלה).

דינים דומים: הרבה מדיני חלה שווים לדיני תרומה[1], כגון: זר חייב עליה מיתה במזיד וחומש בשוגג, חלה תרומה ותרומת מעשר מצטרפות לכזית, יש בה שאלה, מי שיכול לתרום יכול להפריש חלה, ועוד. וכן חלה נקראת "תרומה" (מנחת חינוך שפה-א [א] ד"ה מצוות).

מקור וטעם[עריכה]

מקורה מהפסוק "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" (במדבר טו-כ).

במהותה נחלקו הראשונים האם היא רק דיני ממונות (ליתן לכהן), או שיש בה שני דינים - גם ממונות (ליתן לכהן) וגם איסורים (להתיר את העיסה) (עיון בלומדות ז: ר"ת - רק ממונות, יראים - שני הדינים).

חלקי המצווה הם שניים (מהר"ץ חיות גיטין כ. על תד"ה דילמא (לגבי תרומה)):

  1. ההפרשה - להפקיע את איסור טבל, ולזה מספיק להפריש כלשהו.
  2. הנתינה (לכהן או ללוי) - ולזה צריך שיעור.

ונחלקו המפרשים האם למנות את שני החלקים הללו כמצווה אחת (רמב"ם וחינוך, דן בדבריהם המנחת חינוך שצה-א [א] ד"ה והנה (לגבי מעשר ראשון), תמב-א [א] ד"ה והנה אף (לגבי מעשר שני), שפה-א [יא] (לגבי חלה)), או לחלקם לשתי מצוות נפרדות (רמב"ן שהובא במנחת חינוך שם. מהר"ץ חיות גיטין כ. על תד"ה דילמא (לגבי תרומה), והביא שכך כתב גם הרמב"ן הנ"ל, תוס' רי"ד קידושין סוף פרק ב, נודע ביהודה מהדורא תנינא יו"ד רא).

בהפרשה ביאר הגר"ח שמצווה שיופרש מהחלה (המצווה בחפצא), ולא שהבעלים יפריש (מצווה בגברא). ולכן שותפין צריכים להפריש אפילו אם לכל אחד מהם בנפרד אין שיעור (המידות לחקר ההלכה יד-לג בשם הגר"ח).

בהגדרת העיסה חידש הרוגאצ'ובר שהיא מציאות אחת שנוצרה מהקמח והמים (פנים חדשות), ולא חיבור של קמח ומים (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה חלה (אות כח)).

פרטי הדין[עריכה]

אי אפשר להפרישה מקמח. וחקר הגר"א וסרמן האם הוא דין בחיוב חלה (וגם שיריים לא יכולים להעשות מקמח), או בקריאת שם חלה (שקמח אינו יכול להעשות חלה, אבל שיריים היו יכולים להיות חלה, ורק א"א משום שא"א להפריש מהם) (קובץ ביאורים גיטין לח).

אנשים[עריכה]

גוי - אם גוי גלגל את העיסה - היא פטורה מחלה. וכתבו האחרונים שצריך שישראל יגלגל כדי להתחייב, ולא שאם הגוי גלגל פוטר (עיון בלומדות טו).

הקדש - אם הגלגול היה בבעלות הקדש - העיסה פטורה מחלה. וכתבו האחרונים שבעלות ההקדש פוטרת מהחלה, ולא שבעלות החולין מחייבת בחלה (עיון בלומדות טו).

ראה גם[עריכה]


הערות שוליים[עריכה]

[[קטגוריה: