חלום

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרת המושג[edit]

חלום הוא חזיון לילה, מראה, מחזה, או חזון שאדם רואה לפעמים בשנתו. יש הסבורים, שכל אלו הם מושגים נרדפים[1], ויש החולקים על כך, ומבדילים בין חלום לנבואה[2].

יש מי שכתב[3], שהמושג 'חלום' נובע מלשון חלימות ובריאות, כמו 'ותחלימני והחייני'[4].

'בעל חלומות' הוא אדם שמרבה לחלום[5], או כינוי למלאך הממונה על החלומות[6], אשר נקרא גם 'איש החלום'[7]. יש מי שכתב, שהמלאך הזה הוא גבריאל[8].

באופן מושאל משמש החלום ככינוי לכמה מצבים: כדבר שאין לו אחיזה וקיום, והוא חולף ומתנדף בקלות[9]; כביטוי לרצון חזק שדבר יקרה, אף שאיננו במציאות[10]; או כדבר רחוק וחסר שחר[11].

הסבר החלום ומשמעותו הוא פתרון החלום[12]; או שברו של החלום[13], היינו שהחלום דומה לכלי סגור המכסה על מה שבתוכו, נשבר הכלי, כלומר נפתר החלום, נתגלה תוכנו[14]; או פשרו של החלום, שהוא לשון ארמי לפתרון[15], ויש שפרשוהו בהיפוך אותיות - 'פשר' = 'פרש'[16].

רקע מדעי[edit]

כללי המחקר על מהות החלום ומשמעותו הוא עתיק יומין. בני אדם מאז ומעולם היו נפעמים ומוקסמים מעניין החלומות, ועשו ניסיונות רבים להסביר את מהות החלום, את תפקידיו ואת פשרו[17]. ברם, למרות אלפי שנות מאמץ והתעניינות במהות החלומות ובפשרם, הצליח המדע להתקדם אך מעט מאד בהבנת הנושא.

מקור החלום ומהותו העידן המודרני של מחקר החלום נחשב מאז פרסום ספרו של זיגמונד פרויד 'פשר החלומות' בשנת 1900[18]. פרויד טען והאמין כי כל פרטי החלום, ואפילו המגוחכים ביותר הם בעלי משמעות. לפי דעתו, עולים בחלום רגשות שונים, שהודחקו מהתודעה בגלל איסורים חברתיים שונים, וכן יש בהם תכנים של סיפוק משאלות חבויות וסמויות. בטבע האדם יש מאבקים קוטביים בין התבונה לבין הדחף. בשעות העירנות מתגברות הנטיות ההגיוניות, אך בחלום יוצאות לפועל החוויות האינסטינקטיביות, אשר נחוצות לסיפוק צרכיו של האדם. יש להדגיש, כי גישתו של פרויד היתה מבוססת על הנחות והשערות, יותר מאשר על נתונים מדעיים, ודעותיו עוררו התנגדות רבה כבר בימיו, ועוד יותר בימינו, לאור הידע החדיש על מבנה השינה[19], שלא היה ידוע לפרויד.

במחצית הראשונה של המאה ה-20 התבססו מרבית מחקרי החלום על נתונים והנחות מתחום הפסיכולוגי-פסיכיאטרי, וניתנה לו בעיקר משמעות פסיכולוגית, וכך היוו החלומות בסיס לתיאוריה הפסיכואנליטית. עד היום יש פסיכיאטרים ופסיכולוגים שונים, המאמינים שלחלום יש פתרון משמעותי לחולם, ויש תיאוריות פסיכיאטריות שונות המבססות אבחונים וטיפולים על תכנים של חלומות.

רק בשנת 1953 תוארו לראשונה שלבי השינה השונים, אשר היוו את הבסיס הפיסיולוגי למבנה השינה[19]. בשנה זו אובחן השלב של ריצוד עינים מהיר[20] כשלב החלומות[21]. הקשר בין ריבוי החלומות לבין שלב ריצוד העינים המהיר תואר רק בשנת 1957[22]. מאידך, תוארו אנשים חסרי שלב זה, וחסרי חלום מודע בשינתם, ללא כל פגיעה תיפקודית[23]. מאז שנות ה-50 עבר, איפוא, מחקר החלום לתחום הפיסיולוגי, והעוסקים בו הם בעיקר פיסיולוגים, ומומחים אחרים המתמחים בהפרעות שינה. אכן, אין עדיין הוכחות מדעיות מבוססות אם החלומות הם תוצאה פסיכולוגית, תוצאה פיסיולוגית, או שילוב של שניהם, ועל כן אין עוד ידע מדעי מבוסס על מהות החלום, דרכי יצירתו ותפקידו.

בני אדם חולמים בכל שלבי השינה, אך זוכרים 80% מהחלומות כשמעירים אותם בשלב ריצוד העינים המהיר, ורק 7% כשמעירים אותם משלבי השינה האחרים. גם אנשים אשר מדווחים שאין הם חולמים כלל, או מעט מאד, אין זה אלא שאין הם זוכרים את חלומותיהם, כי כשמעירים אותם, הם מדווחים על חלומות. החלומות מורכבים בעיקר ממראות וחזיונות, אך גם עיוורים מלידה חולמים, אלא שחלומותיהם מכילים מרכיבים שמיעתיים וגופניים, ללא מרכיבים חזותיים. משך החלום מבחינת הזמן הוא קרוב למשך האמיתי של המאורעות הנחלמים, בניגוד לדעה שסברה שמאורעות ארוכים נחלמים בהרף עין. ניתן לגרום לחלום ספציפי על ידי גירוי חיצוני בזמן השינה, כגון אם שופכים מים על הישן, ומעירים אותו מהחלום, הוא מדווח על תוכן חלום שבו ירד גשם וכיו"ב[24].

טרם הוברר מבחינה מדעית מדוע נחוצים החלומות בכלל, ומהו תפקידם עבורנו. לפי התיאוריה שפיתח פרויד, תפקיד החלום הוא בהוצאת תכנים מהתת-מודע והעברתם אל המודע, ובעיקר היה סבור שמדובר בתכנים מיניים. פסיכואנליטיקנים אחרים, כמו אדלר ויונג, שיערו שהחלום נחוץ להעברת תכנים אחרים, כגון נטיות תוקפנות, או שאיפות אישיות שונות. יש הסבורים, שהתפקיד העיקרי של החלום הוא דווקא להשכיח חלק מהחומר הנלמד, ובכך לגרום ל'ניקוי ראש' ולשחרור אנרגיה מוחית לקליטת חומר נוסף ושונה[25]. יש הסבורים, שתפקיד החלום הוא להעביר זיכרון שנאגר באופן זמני באזורים מוחיים תת-קליפתיים[26], לאזורים מוחיים קליפתיים, בו הזיכרון נאגר לטווח ארוך. ויש המציעים שילוב של שתי התיאוריות, היינו העברת הזיכרון מאזורים תת-קליפתיים אל אזורים קליפתיים, ובמקביל מתבצעת מחיקת הזיכרון לטווח בינוני, שנאגר באופן זמני באותם אזורים תת-קליפתיים, ובכך מתאפשרת אגירה מחודשת של זכרונות וחוויות נלמדות[27].

יש הסבורים, שצורת האגירה של זיכרון במוחנו נעשית באמצעות משלים, אלא שבהקיץ אנו מודעים מיד לפתרונם, בעוד שבשינה מהווה החלום את הביטוי לצורה הגולמית של הזיכרון. הדבר דומה לראיה ולשמיעה, אשר נכנסים לחלקי המוח ונאגרים בשיטות של אימפולסים חשמליים, ורק מוחנו הער מתרגם אותם מיד לצורות ולצלילים.

החולמים במקרא ובחז"ל[edit]

החלומות במקרא מצינו במקרא מספר תיאורים של חלומות: חלומו של אבימלך[28]; חלומותיו של יעקב[29]; חלום לבן הארמי[30]; חלומותיו של יוסף[31]; חלומותיהם של שר המשקים, ושל שר האופים[32]; חלומותיו של פרעה[33]; חלומם של שני המדיינים בעניין גדעון[34]; חלומו של שלמה[35]; חלומותיו של נבוכדנצר[36]; חלומו של דניאל[37]. במדרש מבואר, שאחשורוש חלם שהמן נטל סייף להורגו, ונבהל והקיץ משנתו[38].

כל החלומות שבמקרא נאמרו בהם גם פתרונותיהם, חוץ מחלומו הראשון של יעקב על הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה[39].

כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע[40].

החלומות בתלמוד מצינו בתלמוד תיאורים של חולמי חלומות, בחלקם לגלות מציאות, ובחלקם לגלות הלכה:

רבן גמליאל[41], אביי ורבא[42], בן דמא, בר קפרא[43], רב פפא, רב הונא בריה דרב יהושע, רב ששת[44], רב יוסף[45], רב יהודה[46], רב נחמן[47], כידור[48], רבי חנינא[49], רב פפא[50], השכנים של רב[51], רבי אלעזר מהגרוניא[52], רבן יוחנן בן זכאי[53], רבי ינאי[54], שני התלמידים של רבא[55], רבי אלעזר בן רבי שמעון[56], רבי זירא[57], רב הונא בר אויא[58], רב כהנא[59], רב אשי[60], רבי נתן ורבי מאיר[61], רבי יוחנן[62], רב ספרא[63], רבי אלעזר[64].

התייחסות לחלומות ולפתרונם בחז"ל[edit]

משמעות החלום והיחס אליו חלום רע עדיף מחלום טוב, לפי שהוא מביא את האדם לידי תשובה[65].

חלום רע די לו מה שאדם מתעצב עליו שיתבטל, וחלום טוב די לו מה שאדם שמח בו שיתבטל[66].

חלום רע קשה יותר ממלקות, לפי שהחולם דואג ממנו[67].

לאדם טוב מראים לו חלום רע, כדי שידאג ולא יחטא, ושיכפר לו עצבונו, ולאדם רע מראים לו חלום טוב, כדי לשמחו שיאכל עולמו[68].

אם ראית חלומות וחזיונים רעים, קפוץ לשלושה דברים ואתה ניצול: לתפילה, לצדקה, לתשובה[69].

כל הלן שבעה ימים בלא חלום, נקרא רע[70].

חלום טוב הוא אחד משלושה דברים, שצריכים לבקש עליהם רחמים שיבואו, לפי שהם בידו של הקב"ה[71].

לעולם יצפה אדם שחלום טוב יתקיים עד כ"ב שנה[72].

אם בא לישון מתוך שמחה, מראים לו חלום טוב[73].

כל הצנוע בבית הכסא, חלומותיו מיושבים עליו[74].

חלום הוא אחד מששה דברים היפים לחולה[75].

אדם ישן כאן, ורואה חלום באספמיא, במובן של ראיה רחוקה ובלתי מוכרת[76].

חלום של מלך, של כל העולם כולו הוא[77].

הרואה נהר בחלום, ישכים ויאמר[78] 'הנני נוטה אליה כנהר שלום'; הרואה ציפור בחלום, ישכים ויאמר[79] 'כצפרים עפות כן יגן וגו'; הרואה קדרה בחלום, ישכים ויאמר[80] 'ה' תשפת שלום לנו'; הרואה ענבים בחלום, ישכים ויאמר[81] 'כענבים במדבר מצאתי ישראל'; הרואה הר בחלום, ישכים ויאמר[82] 'מה נאוו על ההרים רגלי מבשר'; הרואה שופר בחלום, ישכים ויאמר[83] 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול'; הרואה כלב בחלום, ישכים ויאמר[84] 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו'; הרואה ארי בחלום, ישכים ויאמר[85] 'אריה שאג מי לא יירא'; הרואה תיגלחת בחלום, ישכים ויאמר[86] 'ויגלח ויחלף שמלותיו'; הרואה באר בחלום, ישכים ויאמר[87] 'באר מים חיים'; הרואה קנה בחלום, ישכים ויאמר[88] 'קנה רצוץ לא ישבור'; הרואה שור בחלום, ישכים ויאמר[89] 'בכור שורו הדר לו'[90].

הרואה באר בחלום, רואה שלום, או מצא תורה; הרואה קנה בחלום, יצפה לחכמה, או לבינה; הרואה חמור בחלום, יצפה לישועה; הרואה חתול בחלום, במקום שקוראים לו שונרא, נעשית לו שירה נאה, שינרא נעשית לו שינוי רע; הרואה ענבים בחלום, לבנות בין בזמנן בין שלא בזמנן יפות, שחורות בזמנן יפות, שלא בזמנן רעות; הרואה סוס לבן בחלום, בין בנחת בין ברדוף יפה לו, אדום בנחת יפה לו ברדוף קשה[91]; הרואה את ישמעאל בן אברהם בחלומו, תפילתו נשמעת; הרואה גמל בחלום, מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה; הרואה פינחס בחלום, פלא נעשה לו; הרואה פיל בחלום, פלאות נעשה לו; הרואה פילים בחלום, פלאי פלאות נעשה לו; הרואה הונא בחלום, נס נעשה לו; הרואה חנינא, חנניא, יוחנן בחלום, ניסי ניסים נעשה לו; הרואה את המילה 'הספד' בכתב בחלומו, חסו עליו מן השמים ופדאוהו; העונה יהא שמיה רבא מבורך בחלום, מובטח לו שהוא בן עולם הבא; הקורא קריאת שמע בחלום, ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך; המניח תפילין בחלום, יצפה לגדולה; המתפלל בחלום, וניעור משנתו קודם שסיים תפילתו, סימן יפה לו; הבא על אמו בחלום, יצפה לבינה; הבא על נערה המאורסה בחלום, יצפה לתורה; הבא על אחותו בחלום, יצפה לחכמה; הבא על אשת איש בחלום, כשלא הרהר בא מבערב, מובטח לו שהוא בן עולם הבא; הרואה חיטים בחלום, ראה שלום; הרואה שעורים בחלום, סרו עוונותיו; הרואה גפן טעונה בחלום, אין אשתו מפלת נפלים; הרואה תאנה בחלום, תורתו משתמרת בקרבו; הרואה רימונים שנחלקו בחלום, אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, ואם עם הארץ הוא יצפה למצוות; הרואה אילני זיתים בחלום, יהיו לו בנים מרובים; הרואה זית בחלום, שם טוב יוצא לו; הרואה שמן זית בחלום, יצפה למאור תורה; הרואה תמרים בחלום, תמו עוונותיו; הרואה עז בחלום, שנה מתברכת לו; הרואה עיזים בחלום, שנים מתברכות לו; הרואה הדס מחובר על כנו בחלום, נכסיו מצליחים לו, ואם אין לו נכסים, ירושה נופלת לו ממקום אחר; הרואה אתרוג בחלום, הדור הוא לפני קונו; הרואה לולב בחלום, אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים; הרואה אווז בחלום, יצפה לחכמה, והבא עליה נעשה ראש ישיבה; הרואה תרנגול בחלום, יצפה לבן זכר; הרואה תרנגולים בחלום, יצפה לבנים זכרים; הרואה תרנגולת בחלום, יצפה לגינה או לבית המדרש; הרואה דברים הנשברים כמו ביצים, אגוזים, כלי זכוכית שנשתברו בחלום, נעשית בקשתו; הנכנס לכרך בחלום, נעשו חפציו; המגלח ראשו בחלום, סימן יפה לו; המגלח ראשו וזקנו בחלום, סימן יפה לו ולמשפחתו; היושב בספינה קטנה על הים בחלום, שם טוב יוצא לו; היושב בספינה גדולה על הים בחלום, שם טוב יוצא לו ולמשפחתו; הנפנה ולא קינח בחלום, סימן יפה לו; העולה לגג בחלום, עולה לגדולה; היורד מגג בחלום, יורד מגדולה; הקורע בגדיו בחלום, קורעים לו גזר דינו; העומד ערום בבבל בחלום, עומד בלא חטא; העומד ערום בארץ ישראל בחלום, ערום בלא מצוות; מי ששומרים עליו בחלום, שמירה נעשית לו; נתנוהו בקולר בחלום, הוסיפו לו שמירה על שמירתו; הנכנס לאגם בחלום, נעשה ראש ישיבה; הנכנס ליער בחלום, נעשה ראש לבני כלה; המקיז דם בחלום, עוונותיו מחולים לו; הרואה נחש בחלום, פרנסתו מזומנת לו, נשכו הנחש, נכפלה לו, הרגו, אבדה פרנסתו; הרואה דוד בחלום, יצפה לחסידות; הרואה שלמה בחלום, יצפה לחכמה; הרואה אחאב בחלום, ידאג מן הפורענות; הרואה ספר מלכים בחלום, יצפה לגדולה; הרואה יחזקאל בחלום, יצפה לחכמה; הרואה ישעיה בחלום, יצפה לנחמה; הרואה ירמיה בחלום, ידאג מן הפורענות; הרואה ספר תהלים בחלום, יצפה לחסידות; הרואה ספר משלי בחלום, יצפה לחכמה; הרואה ספר איוב בחלום, ידאג מן הפורענות; הרואה שיר השירים בחלום, יצפה לחסידות; הרואה קהלת בחלום, יצפה לחכמה; הרואה איכה בחלום, ידאג מן הפורענות; הרואה אסתר בחלום, נס נעשה לו; הרואה רבי יהודה הנשיא בחלום, יצפה לחכמה; הרואה רבי אלעזר בן עזריה בחלום, יצפה לעשירות; הרואה רבי ישמעאל בן אלישע בחלום, ידאג מן הפורענות; הרואה בן עזאי בחלום, יצפה לחסידות; הרואה בן זומא בחלום, יצפה לחכמה; הרואה אחר בחלום, ידאג מן הפורענות; כל מיני חיות יפות לחלום, חוץ מן הפיל והקוף והקיפוד ללא אוכף; כל מיני מתכת יפים לחלום, חוץ ממר, פסל וקרדום, במצב שראויים למלאכתם; כל מיני פירות יפים לחלום, חוץ מפגי תמרה; כל מיני משקים יפים לחלום, חוץ מן היין; כל מיני ירקות יפים לחלום, חוץ מראשי לפתות תלושים; כל מיני צבעים יפים לחלום, חוץ מן התכלת; כל מיני עופות יפים לחלום, חוץ מן קריא, וקיפופא וקורפראי[92]; הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו[93].

פתרון חלומות עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, מה שפתר זה לא פתר זה, וכולם נתקיימו[94]. בלעם בתחילה היה פותר חלומות[95]. יש מי שכתב, שהאיסיים עסקו במקצוע של פתרון חלומות[96]. יש אומרים, שמקצוע זה תלוי במזל ולא בחכמה[97], ויש מי שהשווה את פותרי החלומות לרופא המרפא תחלואים[98]. יש מי שכתב, שהיה זה מנהג והרגל בימים קדמונים, שהיו אנשים מהמתבודדים ומתעסקים בחכמת פתרון חלומות[99].

כל החלומות הולכים אחר הפה, כלומר הולכים לפי הפתרון, ובתנאי שהפתרון הוא כעין החלום[100].

בדרך כלל פותר החלום איננו חולם החלום[101].

אין חלום שאין לו פתרון[102].

חלום שלא פתרוהו, הוא כמו איגרת שלא קראו אותה, שכל החלומות הולכים אחר הפתרון[103].

ר' תבנית:הידעת?/ט"ז שבט ה'תשס"ט

מהות החלום ותוקפו בהלכה ובמחשבת ישראל[edit]

משמעות החלום "ענייני החלומות הם דברים מכוסים וסתומים, וסיבתם נעלמה מעיני בשר ודם, וגם יש בהם דברים המתנגדים זה לזה במקרא ובדברי חז"ל"[104], "ויש בכל הדברים האלו של פתרון חלומות, סגולות או דברים נעלמים, לא נתבארו לנו עתה סיבתם"[105]. ואמנם מצינו במקרא ובחז"ל מאמרים ודעות שמשמע מהם, שהחלום חסר משמעות, אינו צודק, אינו מתקיים, ואינו אלא תעתועי הדמיון מסיבות שונות; ולעומת זאת יש מאמרים שמשמע מהם, שיש משמעות לחלום בידיעת העתיד, בקביעת הלכה, או בקביעה התנהגותית-מוסרית, מהם שהחלום צודק ואמיתי כולו, ומהם שהוא צודק לפחות באופן חלקי. אף במקורותיו וסיבותיו של החלום מצינו דעות שונות ומנוגדות, וכפי שיבואר להלן.

החלומות המתקיימים, שיש להם ממשות, ואשר ניתן לסמוך עליהם לקביעת הלכה או הנהגה, נקראים בלשון הראשונים חלומות צודקים[106]. ולעומתם, חלומות חסרי משמעות וחסרי שחר נקראים חלומות שווא[107], והבל[108].

החלומות הצודקים להלן ראיות להיות החלומות צודקים, מתקיימים וממשיים:

כל החלומות שהוזכרו במקרא[109], אשר המקרא ייחס להם משמעות נבואית אמיתית; כל החלומות המוזכרים בתלמוד, אשר מתוארת בהם התחזית להתקיימותם על פי תכני החלום[110]; דיני הטבת חלום, תענית חלום, נדר בחלום, ונידוי בחלום[111], מעידים על משמעות בדרגות שונות שיוחסו לחלומות; 'נביאכם וגו' בחלום אדבר בו'[112]; 'וישאל שאול בה' וגו' גם בחלמות'[113]; חלום אחד מששים לנבואה[114]; אמר הקב"ה, אף על פי שהסתרתי פני מהם, 'בחלום אדבר בו'[115]; נובלת נבואה - חלום[116]; שלושה חלומות מתקיימים: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חברו, וחלום שנפתר בתוך חלום, ויש אומרים אף חלום שנשנה[117]; כל חלום שהוא סמוך לבוקר, מיד הוא בא[118]; 'בחלום אדבר בו' הוא על ידי מלאך, 'והחלומות שווא ידברו' הוא על ידי שד[119]; אפילו בעל החלומות אומר לו לאדם ל�חר הוא מת, אל ימנע עצמו מן הרחמים[120]; חלום של בין השמשות בערב שבת אין בו ממש[121]; כיום פסקה נבואה ופסקה בת קול, ואין בני האדם משתמשים אלא בחלום[122].

יש שנתנו סימנים נוספים על אלו שמוזכרים בתלמוד, לאותם חלומות שהם צודקים ומתקיימים, כגון: חלום שבת, בגלל הנשמה היתירה[123]; אם מזכירים לו שם שמים בחלום, אפילו בכל לשון[124]; קראו בשמו לעלות לתורה[125]; נתרגש מהחלום מורה שהחלום אמיתי[126].

החלומות הצודקים באופן חלקי יש מקורות שמשמע מהם, שאמנם אין החלום כולו ממשי ואמיתי, אך לפחות באופן חלקי יש לו משמעות צודקת ואמיתית:

כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים[127]; שמואל, כשהיה חולם חלום רע אמר 'וחלומות שוא ידברו'[128], וכאשר היה חלום טוב היה תמיה ואומר, וכי חלומות שוא ידברו, והרי כתוב[129] 'בחלום אדבר בו'[130]; חלום אף על פי שמקצתו מתקיים, כולו לא מתקיים[131]; לא חלום טוב מתקיים כולו, ולא חלום רע מתקיים כולו[132]; החלומות, מהם שכולם אמת, ומהם שיש בהם אמת ושקר[133].

החלומות הבלתי-צודקים להלן ראיות להיות החלומות בלתי צודקים, חסרי ממשות ומשמעות:

'לא תשמע וגו' אל חולם החלום ההוא'[134]; 'אשר אתו חלום יספר חלום'[135]; 'כחלום יעוף ולא ימצאהו'[136]; 'חלומות השוא ידברו'[137]; 'כי בא החלום ברב ענין'[138]; 'כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה'[139]; אין מראים לו לאדם בחלום, אלא מהרהורי לבו ומחשבותיו ביום[140]; דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים[141].

הבדלים בין החולמים באופן כללי, ברור שקיים הבדל בין חלומות של נביאי האמת, שהם צודקים ואמיתיים, ומהווים ביטוי של נבואה, לבין חלומות רגילים של בני אדם, שלגביהם מצינו את הדעות השונות בחז"ל על תוקפם המציאותי וההלכתי. ויש מי שכתב, שאיש טהור שמחשבותיו בתורה ויראה, יש ממש בחלומות שמראים לו מן השמים על ידי מלאכים השומרים על האדם השלם; אבל האנשים הפשוטים, המשוקעים בהבלי העולם הזה, שווא ידברו החלומות שלהם, שבאים על ידי שדים[142].

היחס בין חלום לנבואה בין הראשונים והאחרונים מצינו דעות וגישות שונות ביישוב הסתירות הללו, ובהסבר מקורות החלום ומשמעותו. יש מי שכתב, שקיימת זהות מהותית בין החלום לבין הנבואה, וההבדל ביניהם אינו אלא כמותי. החלום נוצר בחלק המדמה של הנפש, ומה שמשיגים בני האדם בחלום הם "דעות שכבר היו להם, ונשארו רישומיהן חקוקים בדמיונם עם כל מה שבכוחם המדמה, וכאשר בטלו דמיונות רבים והשביתום, נשארו רישומי הדעות ההן לבד"[143]. לפי שיטה זו מתחלקת הנבואה לדרגות שונות, והחלום של הנביאים מהווה דרגות ג-ז במדרגות הנבואה. דרגות אלו הם - חלום של ראית משל, חלום של שמיעת דברים, חלום שבו מדבר עמו איש, חלום שבו מדבר עמו מלאך, וחלום שבו כאילו נראה הקב"ה מדבר אליו[144], ויש מי שכינה את החלומות האמיתיים כנבואה קטנה[145]. ולעומתם יש מי שסבור, שיש הבדל מהותי בין החלום לנבואה, והדמיון ביניהם הוא חיצוני בלבד, שכן החלום בא מכוח דמיונו הפרטי של האדם, לפי חוויותיו האישיות ומצב גופו, בעוד שהנבואה באה כהתגלות והתוודעות אלקית מלמעלה[146].

מקור החלומות בין אם ההבדל בין הנבואה לחלום הוא איכותי-מהותי ובין אם הוא כמותי, נראה שהפוסקים והפרשנים סבורים, שרוב החלומות מתהווים בהיות הכוח המדמה בלתי בריא, או על ידי סיבה גופנית, כגון עיכול המזון המעלה אדים אל המוח, או על ידי חולשת המזג מבריאות הגוף, והם משתנים לפי הליחות של האדם, או על פי חוויותיו בעירנות, ומחשבותיו במשך היום, והחלום הוא התגלות מחשבות בלתי סדורות, שבזמן עירנות הן מדוכאות ובשינה הן משתחררות. חלומות אלו המה הבל ואין בהם ממש, ואינם מעלים ואינם מורידים, ואין לחוש להם כלל[147]. ואם יזדמן שיהיה בו דבר אמת, מעט הוא, אבל הנבואה כולה אמת אין בה שקר כלל[148]; ופעולת המדמה אף על פי שצודקת במקצת, הרבה פסולת מתערבת עמו, ואין חוששים לו עד שיתברר[149]; ודבר ידוע הוא, שרוב החלומות הם דברים בטלים, ואפילו החלומות האמיתיים הבאים מצד הנבואה והשכל, יש בהם קצת דברים בטלים[150].

הבדלים בין חלומות יש מי שכתב, שהחלום שיש בו עניין של אמת, ועניין של נבואה, הוא דווקא כשמתייחס לעתיד, אבל אם הוא מתייחס לעבר, אין לו משמעות[151]. וכן יש מי שכתב, שבין אם חלם על עצמו, ובין אם חלם לו אחר, דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים, שכלל הוא לכל החלומות[152].

חלום שהוא נבואה יש מיעוט דמיעוט של החלומות שהם אמיתיים וצודקים, אשר אין להם יחס לסיבות גופניות, אלא שהם באים מפני חיזוק הנפש, כשהכוח המדמה חזק ובריא באדם, והם הוראה והודעה מן השמים, והם נבואה קטנה, והם אחד מששים בנבואה[153], והחלום אשר יהיה מראה הנבואה והודעה מהמודיעים שלפני ה' הוא אם יהיה החלום בהיר וצהיר כיום יאיר, שיהיה הדבר בעיניו כאילו הוא בהקיץ ממש, כי החלומות אשר צעירים ישחקו בו יהיה בלבול הרעיון והגזמת הנדמה[154].

פתרון חלומות יש מי שחילק את החלומות לשלושה סוגים, מבחינת פתרונו: האחד, שפתרון החלום כולו הולך אחר הפה, ובלא הפתרון אינו לא טוב ולא רע; השני, שיש לו פתרון קרוב לאמיתו, ויתקיים גם בלא פתרון, אלא שיכול להשתנות לפי הפתרון; והשלישי, שכולו אמת, ולא ישתנה גם לפי שינויי פתרונו[155].

התוקף ההלכתי של חלומות כללים אחדים נאמרו ביחס לתוקפו של החלום מבחינת ההלכה:

יש שהסתפקו במהות החלומות, וכתבו שבכל חלום יש ספק אם יש בו ממש, או שאין הוא אלא דברים בטלים, ולכן בענייני ממון - ספקו להקל, הואיל והמעות הן בחזקת בעליהם, ואין להוציאם ללא ראיה ברורה, אבל בענייני איסור - ספקו להחמיר, ויש לחשוש לחלום[156]; ויש הסבורים, שאף בדבר איסור אין חוששים לחלום, כי דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים[157].

בדרך כלל הולכים אחר הרוב, ורוב החלומות הם הבל, אבל בענייני סכנה אין הולכים אחר הרוב, וחוששים אף למיעוט, ולכן יש לחוש לחלום הנוגע לענייני סכנה[158].

בדברים שאינם נוגדים את הדין, יש לחוש לדברי החלום, כגון מי שחולם שמתרגשת רעה על ציבור וכיו"ב, יש לחוש לכך, ולהתענות ולחזור בתשובה[159], אבל אם מראהו החלום על ביטול מצוות מן התורה או אפילו מדרבנן, אסור לשמוע לחלום זה[160]. מי שחלמה שהבטיחה לבעלה לחזור בתשובה, צריכה לקיים הבטחתה ולחזור בתשובה[161].

יש מי שכתב, שבדבר שיש לו מתירים, יש לחשוש לחלום[162].

שאלת חלום תוקפו של החלום בענייני הלכה נידון בהרחבה ביחס לשאלת חלום. מחלוקת הפוסקים היא, אם מותר למורה הוראה לשאול בחלום לפתור לו בעיה הלכתית, ואם ראה בחלום תשובה לבעיה הלכתית, אם שומעים לדברי החלום.

יש שהוכיחו, שבתקופת המקרא היו שערכו שאלת חלום, כגון שאול המלך[163].

יש שכתבו שהיו מהאמוראים שעשו שאלת חלום, כגון רב[164], רבא[165], חסיד אחד[166], רבי יוסי[167].

מהראשונים מצינו הרבה, שהעידו כי ראו בחלום פתרונות לשאלות הלכתיות[168]. כמו כן יש לציין פירושים שונים בתורה שפירשו האחרונים על סמך מה שנראה להם בחלום[169]. בעיקר מפורסם הוא רבי יעקב ממרוויש מבעלי התוספות[170], ששאל ספקותיו בשאלות חלום, ופרסמם בספרו שאלות ותשובות מן השמים[171]. בשיטה זו נכתבו דרכים שונות בנוגע לדרכי עריכת שאלת החלום, ולהנהגה למעשה בהתאם לתשובה שנתקבלה[172].

מהאחרונים יש שקיבלו להלכה את תוקפם של הגילויים ההלכתיים בחלום, ובעיקר אם נפלה מחלוקת בין חכמי הדור ואין מכריע, שאז מותר לשאול מן השמים כמי ההלכה, ומותר לנהוג על פי התשובה שתתקבל[173]. אך מן הראשונים[174] ורוב האחרונים דחו זאת, כי דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים, והתורה לא בשמים היא, וחלום יעוף הוא, ואין בו ממש[175]. ויש מי שכתב, שאסרו לעשות שאלת חלום בזמן הזה כדי לדעת העתיד בענייני דעלמא[176]. עוד יש מי שכתב, שמזמן הבעש"ט והלאה לא נודע שאלת חלום בפרסום, כי הוא וסיעתו ביטלו כל עניני השבעות ושימושי קבלה מעשית, וכתיבת קמיעות[177]. ועוד יש מי שכתב, שיימנע אדם משאלת חלום לידע איזה אשה יקח, ובאיזה עסק יצליח[178].

באופן דומה יש שדנו אם לסמוך על הכרעה הלכתית, כשהעידו עליה שבאה על פי רוח הקודש[179], או על ידי מגיד מן השמים[180].

לשיטות הסוברים שיש ממשות לחלום, או שיש לחשוש למשמעות כלשהי לחלום, התפרסמו ספרים ומאמרים שונים על פתרונות לחלומות שונים ומגוונים[181]. יש מי שכתב, שנשתנו פתרונות החלומות מזמן התלמוד לזמננו, כמו שנשתנו הרפואות שבזמניהם[182].

פרטי דינים[edit]

ברכת 'המפיל' בברכת המפיל לפני השינה תיקנו לומר 'ואל יבהלוני חלומות רעים'[183], על סמך הפסוק 'לא תאנה אליך רעה'[184], שלא יבעתוך חלומות רעים והרהורים רעים[185].

דיני הטבת חלום הרואה חלום ונפשו עגומה, ואפילו אין מרומז בו דבר רע, אלא שהוא נפשו עגומה עליו[186], ילך ויטיבנו בפני שלושה שאוהבים אותו[187], ויאמר להם: 'חלום טוב ראיתי', ויאמרו לו: 'טוב הוא וטוב יהיה, הקב"ה יעשהו לטוב, שבע פעמים יגזרו עליך מן השמים לטוב, ויהיה טוב', ויאמרו שלושה פסוקים שנאמר בהם שהקב"ה יהפוך רעה לטובה, שלושה פסוקי פדויות, ושלושה פסוקי שלומות[188]; יש אומרים, ששבע פעמים יגזרו עליך וכו' הוא חלק מנוסח הלחש[189], ולדעה זו אומרים את הלחש כולו שלוש פעמים[190], ויש אומרים שאין משפט זה מנוסח הלחש, אלא הכוונה שצריך לומר את הלחש שבע פעמים, וכן לענות אחריו שבע פעמים[191].

בשעת ההטבה יזכור את החלום במחשבתו[192], ויש מי שכתב שהחולם יגיד את חלומו למיטיבים, והם יפתרוהו לטוב[193].

זמן ההטבה, יש מי שכתב שהוא בסוף היום, אחרי היציאה מבית הכנסת[194], ויש מי שכתב, שהוא בשחרית[195].

נחלקו הפוסקים אם מותר לעשות הטבת חלום בשבת, והנכון שיעשו ההטבה במוצאי שבת[196].

מעיקר הדבר, טוב שירגיל אדם עצמו שלא ישים לב לחלומות, כי רובם אין בהם ממש, אלא שאם נפשו עגומה עליו ודואג מהחלום, יעשה הטבת חלום[197].

מי שראה חלום, ולא יודע מה ראה, בין אם אינו יודע אם החלום טוב או רע, ובין אם נשתכח ממנו החלום, יקום לפני הכוהנים בעת נשיאת כפיהם ויאמר: "רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי, ובין שחלמו לי חברי, ובין שחלמתי על אחרים[198], אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה, רפאם כמי מרה על ידי משה רבנו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיהו מחוליו, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה, כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה"[199]. נוסח אחר הוא: "יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שיהו כל חלומותי שחלמתי בין בלילה הזה בין בשאר הלילות, בין שחלמתי אני, ובין שחלמו לי אחרים, אם טובים הם, יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים, ואם לדבר אחר, כשם שהפכת את מי המרה למתיקה, ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה, ואת קללת בלעם בן בעור לברכה, כן תהפוך את כל החלומות הקשים, ומה שחלמו אחרים עלי, לטובה לברכה ולרפואה ולחיים לשמחה ולששון ולשלום", ומסיים יחד עם הכוהנים כשעונה הציבור אמן. והנכון לומר תפילה זו בשעה שמאריכים הכוהנים בניגון התיבות[200]. אם לא סיימו עדיין הכוהנים יאמר "אדיר במרום, שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום"[201], ויש נוהגים לסיים "ותשמרני ותחנני ותרצני"[202], ויש נוהגים לומר 'אדיר במרום' בכל פעם בשעת אמירת הש"ץ שים שלום, בשעה שאומר וטוב בעיניך[203].

ראוי לנהוג שלא לומר תפילה זו של רבונו של עולם בכל יום, אלא רק אם בא לו חלום בלילה שלפניו[204], אבל במדינות שאין הכוהנים עולים לדוכן אלא בשלוש רגלים, נוהגים כל הקהל לומר תפילה זו בשעת הדוכן, אפילו אותם שלא חלמו[205]. והטעם, שאי אפשר שלא חלם פעם אחת בין רגל לרגל. ובמקום שאין עולים לדוכן, יאמר תפילה זו בשעה שהשליח ציבור אומר שים שלום, ויסיים עם הש"ץ, כדי שיענו הקהל אמן[206]. ואם ראה שלא יוכל לסיים עם הש"ץ, יתחיל בשעה שהש"ץ אומר יברכך[207].

נוהגים לומר תפילה זו אף ביום טוב שני; ומכל מקום לא יתחיל מ'רבון' אלא יתחיל מ'יהי רצון'[208].

יש אומרים, שמותר לומר תפילת 'רבונו של עולם' להטבת החלום גם בשבת; ויש אומרים, שאין לאומרו בשבת, אלא אם חלם חלום רע באותו לילה[209].

ברכת כוהנים יש לה כוח לתקן חלום רע כשמתפללים עליו באותה שעה[210], כי זו היא עת רצון[211].

אף על פי שבשעת נשיאת כפים צריך להאזין לברכת כוהנים, ואין לומר פסוקים באותה שעה, התירו לומר תפילה על החלומות משום סכנה, שמא חלום מסוכן הוא שצריך לרפואה[212]. אכן יש מי שכתב, שלא לומר תפילה זו בשעת ברכת כוהנים, כי זה מפריע לכוונה[213]. וכבר התפשט המנהג בארץ ישראל שלא לומר תפילת 'רבונו של עולם'[214].

המקריא לפני הכוהנים לא יאמר תפילת 'רבונו של עולם' להטבת החלום, אף על פי שמובטח לו שיחזור למקומו[215].

תענית חלום - הרואה חלום רע, צריך להתענות למחר, שכן יפה תענית לחלום כאש לנעורת[216], וכל היושב בתענית, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה[217]. יש אומרים, שהטעם לתענית חלום הוא משום ספק סכנת נפשות[218]; ויש אומרים, שהטעם כדי שישוב ויעור במעשיו, ויחפש בהן, ויחזור בתשובה[219].

בתענית חלום מתפלל 'עננו' בכל תפילה, אף על פי שלא קיבלה מבעוד יום[220]. ובשבת אומר 'עננו' ב'אלקי נצור לשוני', קודם ל'יהיו לרצון', ובלא חתימה[221], וגם יבלה כל היום בתורה ובתפילה, ויתכפר לו[222]. וכן מי שחלם חלום רע על חברו - יתענה עבורו, ואפילו בשבת[223].

יש אומרים, שהמתענה תענית חלום חייב להשלים כל היום, ואפילו ביום ששי; יש אומרים, שבערב שבת לא ישלים תעניתו; ויש אומרים, שאפילו ביום חול לא חייב להשלים[224].

אמנם יש שכתבו, שתענית חלום היא דווקא למי שנפשו עגומה עליו ביותר, אבל אם אינו מצטער כל כך, עדיף שלא יתענה, ובוודאי שאסור לו להתענות בשבת[225]. ועוד יש מי שכתב, שנכון שלא להתענות כלל בשבת, ואף גם ביום חול אין להרגיל, כי תענית חלום נאמרה דווקא על אדם טהור, ושלא במילוי הכרס, וזולתם אין בהם ממש[226].

מותר להתענות תענית חלום אפילו בשבת, אלא שצריך לחזור ולהתענות ביום ראשון, כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת; ואם תשש כוחו, ואינו יכול להתענות שני ימים רצופים, יתענה ביום אחר[227]. יש מי שהסביר את העניין בכך, שאמנם יש מצווה לבטל החלום בשבת, אבל יש קצת עבירה כשמתענה בשבת, ולכן צריך לישב תענית על תעניתו[228]. אם חל ביום ראשון ראש חודש, חנוכה, פורים או יום טוב, ואפילו יום טוב שני, ידחה התענית ליום אחר[229]; ואם חל ביום ראשון תענית חובה, כגון י"ז בתמוז - יש אומרים, שאין התענית עולה לו, וצריך להתענות יום אחר; ויש אומרים, שהיא עולה לו לחובתו[230]. אם התענה בשבת תענית חלום ועבר עליו יום הכיפורים - יש אומרים, שמכל מקום צריך לשבת בתענית על תעניתו[231]; ויש אומרים, שאינו צריך לשבת בתענית, שאם יום-הכיפורים מכפר על עשה ועל לא-תעשה, כל שכן שיכפר על זה[232].

יש אומרים, שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו שלוש פעמים[233]; ויש אומרים שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת כלל, שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע. אך מכל מקום אומרים העולם, שנמצא בספרים קדמונים, שעל שלושה חלומות מתענים בשבת, ואלו הם: הרואה ספר תורה שנשרף (והיינו דווקא שנשרף אבל לא כשנפל, והוא-הדין לתפילין[234]), או יום הכיפורים בשעת נעילה[235], או קורות ביתו או שיניו שנפלו, ויש אומרים הרואה יום הכיפורים אפילו שלא בשעת נעילה, ויש אומרים הרואה שקורא בתורה, ויש אומרים הרואה שנושא אשה, וכן החלומות שאמרו בפרק הרואה במסכת ברכות שהם רעים, גם עליהם מתענים בשבת[236]. יש מי שכתב, שבכל מקרה אין לצום תענית חלום בשבת, אלא שצריך לצום שני ימים בחול, אחד לתענית חלום, ואחד תשלומים לשבת[237]. ומכל מקום אין להתענות בשבת אלא אם כן התענית עונג לו, כגון שנפשו עגומה עליו, וכשיתענה ימצא נחת רוח[238]. אם הרהר ביום וחלם לו בלילה מעין ההרהור, לא יתענה בשבת, כי ההרהור גרם לו לחלום הרע, ולא שהראוהו כן מן השמים[239].

המתענה תענית חלום ביום טוב, שצריך להתענות תענית אחרת לכפר על מה שהתענה ביום-טוב - יש אומרים, שמתענה תענית זו ביום טוב שני של גלויות[240]; ויש אומרים, שלא יתענה ביום-טוב שני, אלא ביום שאחריו[241].

המתענה תענית חלום ביום-טוב שני של גלויות - יש אומרים, שאינו צריך להתענות תענית אחרת לתעניתו[242]; ויש אומרים, שאף הוא צריך להתענות יום אחר[243].

חלום רע בראש השנה מצריך תענית בשני ימי ראש השנה[244].

חתן ביום חופתו, אף שזהו יום טוב שלו, אם נפשו עגומה עליו, חייב להתענות[245].

בערב יום כפור אסור לצום בבלי תענית חלוםרמ"א או"ח תרד א. וראה עוד בעיקרי הד"ט או"ח סי' לא; ערוה"ש או"ח תרד י; שו"ת יביע אומר, ח"א חאו"ח סי' לז אות' ב-ג; שו"ת בית דוד, חאו"ח סי' יט; שו"ת לב חיים, ח"ב סי' קיט.</ref>. ויש מי שכתבו, שיתענה עד סעודה מפסקת[246].

מתענים תענית חלום בחודש ניסן[247], ואין צריך לישב תענית על תעניתו בחודש אייר[248]; ואם התענה תענית חלום בשבת שבתוך חודש ניסן, מותר להתענות למחרת תענית על תעניתו[249].

המתענה תענית חלום בימי חג הסוכות, אין לו לברך ברכת לישב בסוכה על השינה והשהייה בסוכה[249].

אם חלו שתי קדושות רצופות, כגון שבת ויום-טוב, סמוכים זה לזה, ואירע לאדם בשניהם תענית חלום, הסתפקו הפוסקים אם צריך להתענות תענית לתעניתו שני ימים, או די שיתענה יום אחד עבור שתי התעניות שהתענה בימי הקדושה[250]; וכן הסתפקו ביחס למי שהתענה בשבת תענית חלום, ובשבת שאחריה שוב התענה בגלל חלום אחר, אם צריך אחר כך להתענות שתי תעניות או די בתענית אחת[251]; וכן נחלקו ביחס למי שהתענה תענית חלום ביום-טוב שחל להיות בשבת, שיש באותו יום שתי קדושות[252]. יש מי שהכריע בכל הספקות הללו להתענות רק תענית אחת לתעניותיו[253].

יש מי שכתב, שהמתענה תענית חלום אין לו לאכול אפילו בסעודת מצווה (ערוה"ש או"ח תקצז ו).

עוברות ומניקות אין להורות להן להתענות תענית חלום אלא יתנו פדיון נפשן לצדקה[254].

מי שמונע להתענות תענית חלום מכשיל את הרבים[255], ועושה שקר בנפשו, ומתחייב בו מכת מרדות[256].

נידוי בחלום - מי שנידוהו בחלום, הרי זה נידוי, וצריך להתירו מנידויו[257], ועד שלא יתירו נידויו, הרי הוא ככל מנודה לכל דבריו[258]. מספר טעמים נאמרו על כך - יש מי שכתב, לפי שאפשר שבשליחות המקום נתנדה[259]; יש מי שכתב, לפי שהחלום הוא כעין נבואה, יש לו לדאוג מן הפורענות[260]; יש מי שכתב, שהחלומות הם ספק, וכאן הוא איסור, ולכן מחמירים מספק[261]; ויש מי שכתב, שסימן קללה בעלמא הוא, שהרחיקוהו מן השמים, וצריך קירוב[262].

בית דין יכולים לכוף עליו התרת הנידוי[263].

אין הבדל אם הוא עצמו חלם שנידוהו, או שאחרים חלמו עליו, ובשניהם צריך התרה[264]. החולם על נידויו של חברו הוא חמור יותר מאשר החולם על נידוי עצמו[265].

נידוהו בחלום והתירוהו בחלום, צריך התרה, כי שמא ההיתר הוא מדברים בטלים[266], ואף אם נידוהו בחלום בתנאי, כגון שנידוהו אם לא יתענה, ונתקיים התנאי שהתענה, מכל מקום צריך התרה, שמא התנאי הוא מהדברים הבטלים[267].

אפילו ידע מי נידהו בחלום, אין המנדה יכול להתירו, אלא יתירו לו אחרים[268].

נידוי בחלום צריך עשרה בני אדם שיתירוהו[269].

אם נידוהו בחלום בליל שבת, מתירים את נדרו בשבת, שאין לך צורך שבת גדול מזה[270].

נוסח התרת נידוי בחלום: 'מאחר שפלוני נתנדה בחלום, מותר יהיה לו, לא יסורים ולא קללה יבואו עליו, יחי פלוני ואל ימות ויהי מתיו מספר, תודיעני אורח חיים וגו', ה' שמעתי שמעך יראתי וגו', ויאמרו שלוש פעמים ויעבור[271].

נדר בחלום - הנודר בחלום, יש אומרים שאין צריך התרה[272], ויש אומרים שצריך התרה[273]. יש שכתבו, שנדר בחלום חמור יותר מנדר בהקיץ, ולכן צריך עשרה בני אדם להתירו[274].

יש הסבורים, שאין הבעל יכול להפר את נדרה של אשתו בחלומה, וצריכה עשרה אנשים שיתירוה, כדין נידוי[275], ויש מי שסבור שדין נדר אשה בחלום הוא כמו בהקיץ[276].

הנודר ברבים בחלום, יש לו התרה[277].

הנשבע לשקר בחלומו, או חלם שחילל שבת - יש הסבורים, שלא חייב תשובת המשקל, אך יפשפש במעשיו[278]; ויש הסבורים, שיש לו לחשוש לחלום איסור, ועליו לעשות תשובה[279].

יש מי שכתב, שלא חששו הפוסקים לנדר בחלום אלא לנדר של מצווה, אבל לא לנדר של מידת חסידות ופרישות[280].

יש מי שכתב, שאם נדר או נשבע בחלום לקיים מצווה, חייב לקיימה[281]. מי שנדר בחלום לכתוב ספר תורה לשמו, בין שחלם הוא בעצמו, ובין שאחר חלם עליו שנדר כן, חייב לקיים את הנדר ולכתוב ספר תורה[282]. מי שחלם שהיתה מגבית עבור ישיבה, ונתן במגבית זו סכום מסויים, פטור מליתן הסכום הזה, כי לא חלם שנדר לתת, וגם שחלם על לשעבר ולא לעתיד[283].

בדיני ממונות - היה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ולא אמר לו היכן הם, ואמרו לו בחלום, מעות שאתה מבקש כך וכך הם, ובמקום פלוני הם, ושל מעשר שני הם, ומצאן במקום פלוני שנאמר לו, ובמנין פלוני, זה היה מעשה ואמרו חכמים, דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים, ואינם מעשר, ויכול להוציאם כשאר נכסיו[284]. והטעם, שאף על פי שניכרים דברי אמת בחלום, אומרים שלצערו רצה החלום, או שצדק הדמיון בחלק מהדברים, אבל חלק מהחלום אינו אלא הבל[285].

והוא-הדין כשאמרו לו בחלום, שהמעות הן של פלוני, ואפילו אם היה פיקדון ביד אביו, ואינו יודע היכן הניחו, הרי הן שלו[286].

וכן אם אמרו לו בחלום, כך וכך מהם של הקדש, או כך וכך מהם של צדקה, הרי אלו שלו[287].

יש שכתבו הטעם, שאין סומכים על החלום, כי אין מוציאים ממון מחזקתו מספק[288], ואין לחלק בין אם מצטער או לא מצטער, ובכל מקרה אין לחוש לחלומות[289].

אפוטרופוס שמכר קרקע ולקח עבדים, ולא הניחוהו חכמים, וחלם להם, אני להרוס ואתה לבנות, ולא השגיחו בחלום, שדברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים[290].

בעניינים שונים - יש מי שכתב, שדברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים הוא דווקא לעניין מצוות, אבל אם חלם בעניין המת ובבזיונו, הולכים לפי החלום[291], וזה דווקא בתוך שלושים יום למותו של הקרוב, אבל יותר מזה אין משגיחים על החלום[292].

רופא שהיה מוכן להכין תרופה לחולה, ואמרו לו בחלום שלא יעשה לו אותה תרופה, כי החולה עתיד למות, אם מסופק באותה תרופה, יש לחוש לדברי החלום בשב ואל תעשה, ואם ברור לו שלא יזיק לו, לא ישגיח בדברי החלום; ואם הוא מסופק, ורופא אחר איננו מסופק, לא ישגיח לדברי חלום חברו[293].

הרואה בחלום שתפילין נפלו מידו, אם התענית אינה קשה עליו - יתענה; ואם היא קשה עליו, יפדה במעות לצדקה; ובשבת לא יתענה כלל, רק ינדב לצדקה[294].

מי שחלם שספר ספירת העומר, לא יצא ידי חובתו, אפילו אם הספירה היתה נכונה, ויספור בברכה באותו לילה כשיתעורר משנתו[295].

מי שחלם שהיה צמא, ובירך ברכת 'שהכל', אינו יוצא ידי חובתו בברכה שבחלום[296].

אשה שבשנתה נדמה לה כאילו הרגישה שנפתח מקורה, והקיצה משנתה ובדקה עצמה ומצאה טהורה, והיא מסופקת שמא כל זה היה חלום גרידא, הרי היא טהורה[297].

איש שחלם ששימש עם אשתו כשהיא בלתי טהורה, ואחר כך בדקה עצמה ומצאה טהורה, אין לחוש כלל לחלום ההוא[298].

המהרהר בלילה, וראה ששימש מיטתו בחלומו, ועמד ומצא בשרו חם, אף על פי שלא מצא שכבת זרע, הרי הוא טמא[299].

אין לקבל שום דבר מהמת בחלום, ואין לנדור לו שום דבר[300].

הערות שוליים[edit]

  1. רמב"ם, מו"נ ב מא ומה; רמב"ם, יסודי התורה ז ב-ג.
  2. ראה להלן חלק ה, במהות החלום.
  3. רבנו בחיי בראשית מ ט.
  4. ישעיה לח טז.
  5. בראשית לז יט.
  6. אבות דרבי נתן יז ו; בבלי ברכות י ב. וראה רש"י סנהדרין ל א ד"ה בעל; רש"י אסתר ד א; חסדי דוד תוספתא מע"ש פ"ב. וראה עןד רש"י יבמות כד ב ד"ה גירי חלומות.
  7. תוספתא מע"ש פ"ב.
  8. ס' מרגליות הים, בבלי סנהדרין ל א, על פי הזוהר ויצא דקמ"ט, וישב דקפ"ג. אמנם בשו"ת משיבת נפש ח"א סי' לה, פירש בעל החלום היינו שד, וי"ל.
  9. 'כחלום יעוף' (איוב כ ח).
  10. 'כאשר יחלם הרעב והנה אוכל' (ישעיה כט ח).
  11. 'חלום באספמיא' (נידה ל ב).
  12. בראשית מ ה, ועוד. וראה א"ע בראשית מ יב, שלא מצאנו מילת פתרון כי אם עם החלום. וראה עוד רמב"ן בראשית מ ה.
  13. שופטים ז טו.
  14. דעת מקרא שם.
  15. אונקלוס בראשית מ ה, ועוד.
  16. דעת מקרא, קהלת פ"ח אות צ. לשון 'פשר חלום' שלא בהקשר לחלום נמצא בקהלת ח א, ומצוי פעמים רבות בספר דניאל.
  17. על ההיבטים ההיסטוריים הנוגעים לגישות העמים הקדמונים לחלומות ולפתרונם - ראה G.E. Von Grunebaum and R. Callois (eds): The Dream and Human Societies , Berkeley, 1966; R.G.A. Lieshout: Greeks and Dreams , Utrecht, Hes Pub., 1980; SS.M. Oberhelman, Bull Hist Med 61:47, 1987; אנציקלופדיה עברית, כרך יז, ע' חלום, עמ' 456-7.
  18. S. Freud: Die Traumdeutung.
  19. 19.0 19.1 ראה ע' שנה, ברקע המדעי.
  20. Rapid Eye Movement = REM.
  21. E. Aserinski and N. Kleitman, Science 118:273, 1953. וראה בע' שנה, ברקע המדעי.
  22. W.C. Dement and N. Kleitman, J Exp Psychol 53:339, 1957.
  23. P. Lavie, et al, Neurology 34:277, 1984.
  24. פרטים אלו לקוחים מהמאמר I. Oswald, In: P.J. Vinken and G.W. Bruyn (eds): Handbook of Clinical Neurology , Vol. 3, pp. 87-89, 1969.
  25. F. Crick and G. Mitchison, Nature 304:111, 1983; J.J. Hopfield, et al, Nature 304:158, 1983.
  26. בעיקר מדובר על ה-hippocampus, שהוא נחשב למקור החלומות.
  27. C.P. Maurizi, Med Hypotheses 23:433, 1987.
  28. ויבא אלקים וגו' חלום הלילה (בראשית כ ג).
  29. ויחלם והנה סלם מצב ארצה (בראשית כח יב); ואשא עיני וארא בחלום (בראשית לא י).
  30. בראשית לא כד.
  31. ויחלם יוסף חלום (בראשית לז ה); ויחלם עוד חלום אחר (בראשית לז ט). וראה בחזקוני עה"פ כאן, שהיה ליוסף חלום נוסף שלא התקיים, ולפיכך לא נכתב.
  32. ויחלמו חלום שניהם (בראשית מ ה).
  33. וייקץ פרעה והנה חלום (בראשית מא ז).
  34. והנה איש מספר לרעהו חלום (שופטים ז יג).
  35. נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה (מל"א ג ה). וראה בשמונה פרקים לרמב"ם, פ"ז, שהוכיח מכאן ששלמה היה נביא.
  36. חלם נבכדנצר חלמות (דניאל ב א). וראה תנחומא, מקץ ב.
  37. דניאל חלם חזה (דניאל ז א).
  38. אסתר רבה, רפ"י.
  39. ראה תו"ש, בראשית פכ"ח אות ע, בשם לקח טוב.
  40. בבלי ברכות נה ב. וראה במשך חכמה, ריש פר' מקץ. וכן הוא בזוהר מקץ ד"ר ע"א.
  41. בבלי ברכות כא א, כח א; בבלי יומא כב ב.
  42. בבלי ברכות נו א.
  43. בבלי ברכות נו ב.
  44. בבלי ברכות נז א.
  45. בבלי שבת נו ב.
  46. בבלי שבת קנב ב.
  47. בבלי יומא כב ב.
  48. בבלי יומא פג ב.
  49. בבלי יומא פז ב.
  50. בבלי תענית ט ב.
  51. בבלי תענית כא ב.
  52. בבלי תענית כד ב.
  53. בבלי חגיגה יד ב; ב"ב י א.
  54. בבלי יבמות צג ב.
  55. בבלי סוטה לא א.
  56. ב"מ פד ב.
  57. ב"מ פה ב.
  58. ב"ב קמג א.
  59. בבלי סנהדרין פב א.
  60. בבלי סנהדרין קב ב.
  61. בבלי הוריות יג ב.
  62. בבלי מנחות פד ב; ירושלמי מגילה א יא.
  63. בבלי חולין קלג א.
  64. בבלי בכורות ה א.
  65. בבלי ברכות נה א, וברש"י שם ד"ה עדיף.
  66. בבלי ברכות נה א.
  67. בבלי ברכות נה א, וברש"י שם ד"ה מנגדא.
  68. בבלי ברכות נה ב, לפי גירסת רש"י שם. וראה בגמ' שם, שהכוונה שאדם טוב לא זוכר את חלומותיו הטובים.
  69. ירושלמי סנהדרין י ב; קהלת רבה, ה ד.
  70. בבלי ברכות נה ב.
  71. בבלי ברכות נה א, ובפירש"י שם ד"ה צריכים.
  72. בבלי ברכות נה ב.
  73. בבלי שבת ל ב, ובפירש"י שם ד"ה לחלום.
  74. בבלי ברכות סב א.
  75. בבלי ברכות נז ב.
  76. נידה ל ב.
  77. ב"ר פט ד.
  78. ישעיה סו יב.
  79. ישעיה לא ה.
  80. ישעיה כו יב.
  81. הושע ט י.
  82. ישעיה נב ז.
  83. ישעיה כז יג.
  84. שמות יא ז.
  85. עמוס ג ח.
  86. בראשית מא יד.
  87. שיר השירים ד טו.
  88. ישעיה מב ג.
  89. דברים לג יז.
  90. כל אלו בברכות נו ב.
  91. ראה גם בבלי סנהדרין צג א.
  92. כל אלו בברכות נו ב-נז ב. וראה תוס' חולין סג א ד"ה באות, בעניין קיפוף. וראה בברכות נו ב, תיאור של אנשים שונים, שחלמו חלומות שונים ופתרונותיהם.
  93. ב"ק נה א. וראה בפירוש רבנו בחיי, דברים כט כח.
  94. בבלי ברכות נה ב. וכבר דנו בשאלה איך ייתכן שיתחלף פתרון החלום לפי הפותר - ראה בשו"ת מן השמים סי' כב; עקדת יצחק שער כט, עלה סד; אברבנאל עה"ת פר' מקץ; מהרש"א ח"א בבלי ברכות נה ב; מפרשי עין יעקב ברכות שם; אור החיים עה"ת בראשית מ ח.
  95. במדבר רבה, כ ז.
  96. ראה בקדמוניות היהודים יז, יג, ג. וראה שם, ג, ח, ג, שאף יוסף בן מתתיהו התפאר בבקיאותו בחכמה זו.
  97. תוס' ברכות נה ב ד"ה פותרי; שו"ת מן השמים סי' כב.
  98. אברנבאל על פר' מקץ.
  99. ס' מפשר חלמין לר' שלמה אלמולי.
  100. ירושלמי מעשר שני ד ו; בבלי ברכות נה ב; זוהר ח"א דקצ"ד ע"ב. וראה במהרש"א ח"א ברכות שם. וראה בעל הטורים, בראשית מא יג - 'כאשר פתר' בגימטריא שהחלומות הולכים אחר הפה. וראה בחידושי הגאונים על עין יעקב ברכות שם, ובספר הברית סי' יג, שפירש 'אחר הפה', היינו אחרי אכילת פיו ממאכלים גסים וכו'. וראה עוד במאמרו של הרב י. פחה, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 402 ואילך.
  101. בבלי יומא כח ב.
  102. ספרי קרח יח יט; ב"ר סח טז.
  103. בבלי ברכות נה א, וברש"י שם ד"ה דלא מפשר. וכן הוא בזוהר וישב קפג ב. וראה עוד על החלומות בחז"ל בספרו של אלכסנדר קרייסנפולר, חלום ופתרון חלומות בחז"ל (נד' תרצב/ 1932); יצחק לוין, הפסיכולוגיה של החלום (נד' תשמ/ 1980).
  104. שו"ת שיבת ציון, סי' נב.
  105. שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' רפז; שו"ת הרשב"א ח"א סי' תת.
  106. למשל כוזרי מאמר ג, נג; שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח.
  107. זכריה י ב.
  108. קהלת ה ו.
  109. ראה לעיל בחלק ג.
  110. ראה לעיל בחלק ד.
  111. ראה על כל אלו להלן חלק ו, בפרטי הדינים.
  112. במדבר יב ו.
  113. שמו"א כח ו.
  114. בבלי ברכות נז ב; זוהר ח"א דקמ"ט ע"א ודרל"ח ע"א; ח"ג דרכ"ב ע"ב ודרל"ד ע"ב. וראה במהרש"א ח"א ברכות שם, ובהגה' מהר"ץ חיות לסוטה ה א, בהסבר המספר 'אחד מששים' בהקשר זה.
  115. בבלי חגיגה ה ב.
  116. בראשית רבה מד יט. וראה מחלוקת בפירוש מאמר זה בין הרמב"ם מו"נ ח"ב פל"ו, לבין האברבנאל שם בסוף הפרק, בהקדמה ג.
  117. בבלי ברכות נה ב. וראה ברמב"ן עה"ת בראשית מא ז מספר השינה, שחלום שיחלום אחריו חלום אחר מעניין אחר בשנתו, איננו מתקיים. וראה בספר -M. Spero: Judaism and Psychology, Ktav Pub, New York, 1980, pp. 107-8, בניסיון להסבר מדעי-פסיכולוגי של מאמר זה.
  118. בראשית רבה פט ו.
  119. בבלי ברכות נה ב. וראה בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח, שפירש ששד הוא שם מושאל לרוח רעה, שמזקת ושודדת את האדם. וראה בזוהר ריש פר' ויצא, וריש פר' וישב, ובפר' מקץ דקצ"ו ע"א, שזהו המלאך גבריאל הממונה על החלומות. וראה במשך חכמה בראשית ריש פר' מקץ. וראה עוד על מאמר זה בפירוש האברבנאל עה"ת פר' מקץ; הר"י בן חביב בפירושו 'הכותב', על עין יעקב ברכות שם; הרב י. פחה, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 402 ואילך.
  120. בבלי ברכות י ב. משמע שלולא התפילה היה החלום מתגשם
  121. בבלי יומא פג ב. משמע ששאר חלומות יש בהם ממש
  122. זוהר בראשית דרל"ח ע"ב.
  123. ס' חפץ חיים, סי' פח; שו"ת יד אליהו סי' לב.
  124. שו"ת משיבת נפש ח"א סי' ל.
  125. מנחת יהודה, פר' מקץ.
  126. אברבנאל ומלבי"ם עה"ת פר' מקץ.
  127. בבלי ברכות נה א. וראה רש"י בראשית לז י. ובזוהר בראשית דקפ"ג ע"א - אין חלום שלא יתערבו בו דברים כוזבים.
  128. זכריה י ב.
  129. במדבר יב ב.
  130. בבלי ברכות נה ב.
  131. בבלי ברכות נה א. וראה בתו"ש בראשית פל"ז אות פ, בגירסאות השונות של המאמר.
  132. בבלי ברכות נה א.
  133. זוהר ח"א דקצ"ט ע"ב. וראה בס' ראשית חכמה, שער האהבה, ו לז - שעל ידי החלום יודעים ראשי הדור הגזרות שנגזרו בעולם העליון. וראה עוד בזוהר, שמות ו ב. וראה עוד אור החיים, בראשית כח יב.
  134. דברים יג ד.
  135. ירמיה כג כח.
  136. איוב כ ח.
  137. זכריה י ב.
  138. קהלת ה ב.
  139. קהלת ה ו.
  140. בבלי ברכות נה ב, ובפירש"י שם. וראה בבלי חולין צב א; פס"ז מקץ מא א.
  141. תוספתא מע"ש פ"ה; בבלי גיטין נב א; בבלי סנהדרין ל א; בבלי הוריות יג ב; ירושלמי מע"ש ד ו; בראשית רבה נח טו; שם סח יב; רמב"ם מע"ש ו ו, וזכיה ומתנה י ז; טושו"ע חו"מ רנה ט. בגדרי כלל זה ראה בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח; שו"ת שיבת ציון סי' נב; שד"ח מע' דל"ת כלל מה; שד"ח פאת השדה מע' דל"ת כלל כז; הרב י. ניומאן, הדרום, חוב' כח, תשרי תשכ"ט, עמ' 64. וראה להלן חלק ו, בפרטי הדינים.
  142. ערוה"ש, או"ח רכ א.
  143. רמב"ם מו"נ ב לו-לח. וראה בזוהר ויחי דרל"ח ע"א, פקודי דרנ"ח ע"א, פנחס דרכ"ב ע"ב, שמשמע כשיטת הרמב"ם. וראה בעל הטורים, בראשית כח יב - 'חלום' בגימטריא 'זה בנבואה'.
  144. רמב"ם מו"נ ב מה. וראה עוד במלחמות השם לרלב"ג, מאמר שני; אור השם לר"ח קרשקש, מאמר ב כלל רביעי פ"ג.
  145. רבנו בחיי, בראשית מא א.
  146. אברבנאל על מו"נ, סוף פל"ו הקדמה ג. וראה שם באריכות על המחלוקת בינו לבין הרמב"ם בהסבר מקורות המקרא וחז"ל על מהות החלום, איש איש לשיטתו, עיי"ש.
  147. אברבנאל עה"ת בראשית מ כד, וריש פר' מקץ; רבנו בחיי בראשית מא א; שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח; רד"ק ירמיה כג כח; שו"ת שיבת ציון סי' נב.
  148. רד"ק ירמיה כג כח.
  149. מאירי סנהדרין ל א.
  150. לבוש אורה, פר' וישב.
  151. שו"ת שיבת ציון סי' נב; שו"ת באר משה ח"ג סי' קע.
  152. שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח.
  153. אברבנאל, ריש פר' מקץ; רבנו בחיי בראשית מא א; שו"ת שיבת ציון סי' נב.
  154. אור החיים בראשית לז ו. וראה עוד פירושו בבראשית מא א. וראה בצפנת פענח, מהדו"ת דל"ז ע"ב, שהחלום שהוא דמיון, יש שהוא פועל בעצם הגוף, ומהווה גדר מציאות.
  155. מהרש"א ח"א בבלי ברכות נה ב.
  156. שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח; העמק שאלה, שאילתא כט אות טו, לשיטת התשב"ץ; יד מלאכי, כללי דינים מערכת דל"ת, אות קסז, בשם מעבר יבק בהקדמתו; שד"ח מערכת דל"ת, כלל מה. וראה עוד בשו"ת רב פעלים ח"ב חיו"ד סי' לב; שו"ת חיים ביד סי' צב.
  157. חי' ר"ן סנהדרין שם; העמק שאלה שם, לשיטת השאילתות. וראה עוד שו"ת שיבת ציון סי' נב; מנחת אשר, בראשית, סי' נ.
  158. נחמד למראה ח"א דקע"א; שו"ת חקרי לב חחו"מ ח"א סי' קיח; שו"ת שיבת ציון סי' נב. וראה בשד"ח מערכת דל"ת כלל מה.
  159. שד"ח מערכת דל"ת כלל מה; שם, פאת השדה כלל כז. וראה בס' חסידים סי' תשכז. וראה בשו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' מא אות כה, ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' לט, בהע' בעמ' קפ, בשם דבש לפי מהחיד"א, מערכת נו"ן אות יב, שהחלום הוא בגדר גילוי מילתא בעלמא, ולכן מי שרוצה לסמוך עליו, ולחוש לחומרא, תבוא עליו ברכה, אבל מי שאינו רוצה לסמוך עליו, הרשות בידו.
  160. שו"ת חיים ביד סי' צב; שו"ת לב חיים ח"ג סי' יט; שו"ת יביע אומר, ח"א חיו"ד סי' מא אות' יט-כ.
  161. עשה לך רב, ח"א סי' סא.
  162. שו"ת שיבת ציון סי' נב.
  163. ראה שמו"א כח ו. וראה בפירושי הרלב"ג והרד"ק שם. וראה בפירוש רבנו בחיי דברים כט כח, מפסוק הנסתרות לה' אלקינו וגו', יוצא שם מומחה לשאלת חלום.
  164. ב"מ קז ב, ופירוש הר"ח שם, וערוך ע' עבד @, ובשטמ"ק ב"מ שם.
  165. ב"ב קמז א; בבלי מנחות סז א.
  166. בבלי ברכות יח ב, ופירוש המהרש"א ח"א שם. והוסיף שם: שמעתי דגם בדורות האחרונים היו משתמשים בבעלי חלומות על ידי השבעה בשמות.
  167. ירושלמי כלאים ט ג. וראה עוד במבוא התלמוד להמהר"ץ חיות פכ"ח, בשם כפתור ופרח.
  168. תשו' מיימוני לס' קנין סי' לא (הל' שכירות פ"ה), בשם מהר"ם מרוטנברג, בעניין מלמד שחלה (וראה ש"ך חו"מ סי' שלג סקכ"ה); ראב"ן סי' כו, והגהות מרדכי ע"ז פ"ה סי' תתנח, בעניין כלי של יין נסך; סמ"ג לאווין סד, במנין הלאו של השמר לך פן תשכח (הובא במגדל עוז הל' דעות ב ג); שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קנט, בעניין מכה בדופן; הג"א ע"ז סי' מא בשם רבנו אפרים, בעניין דג ברבוט"א (וראה שו"ת נובי"ת חיו"ד סי' ל); מרדכי ב"ק ריש פ"א, בעניין תשלומי פועלים (וראה ש"ך חו"מ סי' שלו סק"ב); ב"י או"ח סי' תרנא בשם הרקנטי, בעניין סמיכות האתרוג ללולב (ונפסק בשו"ע או"ח תרנא ט); שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תקלב, בעניין אמירת פיוטים בתוך התפילה; שו"ת הרדב"ז ח"ו סי' אלפיים רפו, בעניין תפילין של רש"י ור"ת; ט"ז אבהע"ז סי' קכט סקל"ה, בשם ר"י אור זרוע, בעניין השם עקיבא; פרי תואר לר' חיים בן עטר, סי' פה, בעניין ארבה; מחזיק ברכה, סי' רי סקי"ג, חלום סבו של החיד"א בעניין עישון סיגריות ביום-טוב ובתשעה באב; שם סק"ח, חלום רבי דוד גרשון בעניין הדלקת מקטרת מנר של חלב (בצירי); שו"ת משיבת נפש להגרא"ל צינץ בתקנות עגונות סי' לה, בעניין סימנים להיתר עגונה; בערוה"ש או"ח כז יט מביא שר' חיים ויטאל בא בחלום לבנו, ואמר לו שלא יכרוך את רצועת התפילין של יד על המעברתא; בעל כף החיים העיד על כמה חלומות, שבהם נתחדשו לו חידושים, ונפתרו לו ספקות בהלכה - ראה ספרו ישמח ישראל, פר' פנחס, עה"פ והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן, וכן נמצא בקונטרס חלומות שלו בכי"ק. בשו"ת חיים ביד סי' צב, מזכיר ספר עבודת מקדש לר' מנחם די לונזאנו, שנכתב על סמך חלום בשנת 1572. וראה עוד על חלומות של ראשונים לבירור מציאות ולקביעת הלכה בפתיחה לשו"ת מן השמים מאת הר"ר מרגליות.
  169. ראה ט"ז או"ח סוסי' תקפה; ט"ז או"ח סי' תרנא סקי"ד; ט"ז חו"מ סוסי' פח; החיד"א במדבר קדמות, מערכת כ, אות ח; יד אפרים לרא"ז מרגליות או"ח סי' תרצב; דברי שאול לרי"ש נתנזון עה"ת פר' בראשית עמ' לא; שו"ת מהרש"ם ח"א סי' כט. וראה בפתיחת הר"ר מרגליות לשו"ת מן השמים, שמביא עוד עדויות של פייטנים על חלומות שהביאום לכתיבת פיוטים.
  170. יש המזהים אותו כר' יעקב מקורביל, ויש החולקים על זיהוי זה - ראה בהקדמתו של הרב ר. מרגליות לספר שו"ת מן השמים; א.א. אורבך, בעלי התוספות, עמ' 129.
  171. ראה עליו בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' י, וח"ב סו"ס שמ, וסי' תקלב; שם הגדולים להחיד"א, מע' גדולים, מע' יו"ד, אות רכד; הקדמת הר"ר מרגליות לס' שו"ת מן השמים. וראה באריכות בשו"ת יביע אומר, ח"א חאו"ח סי' מא-מב, בדעות הפוסקים אם יש לסמוך על שו"ת מן השמים להלכה.
  172. ראה בס' רזיאל, הובא בא"ע שמות יד יט. וראה בהקדמתו של הרב מרגליות לשו"ת מן השמים, שאסף על כך מקורות רבים מדברי הראשונים והאחרונים.
  173. החיד"א ביעיר אוזן ח"א סי' טו, ובשם הגדולים, מע' יו"ד אות רכד, ע' רבנו יעקב חסיד.
  174. שבלי הלקט סי' קנז. וראה שם, שדחה את רעיון שאלת החלום, ואת שיטתו של ר' יעקב בשו"ת מן השמים, כי התורה לא בשמים היא, ודברי חלומות לא מעלים ולא מורידים. וראה מה שתירץ על כך בשו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' מא אות כה. וראה בשו"ת מהר"י אסאד חאו"ח סי' רכ, שכאשר מתגלים לגדולי הדור דברי חלומות, יש לחוש לו טפי, ולא אמרו בזה לא מעלים ולא מורידים.
  175. ש"ך חו"מ סי' שלג סקכ"ה, בעניין חלומו של המהר"ם מרוטנברג, בדין מלמד שחלה; שו"ת נובי"ת חיו"ד סי' ל, תשובה מבן המחבר, בעניין חלומו של רבנו אפרים, בדין דג הברבוט"א; יפה ללב ח"ב בקונ"א סי' רסט; שו"ת מהרש"ג ח"ב סי' מ; שו"ת תורת יקותיאל חאו"ח סי' לא; ארצות החיים סי' ט סקכ"א; שו"ת יחוה דעת, ח"ה סי' לט, בהערה בעמ' קעט-קפ.
  176. שו"ת חיים ביד סי' לא. וראה בשד"ח מערכת דל"ת כלל מה.
  177. ראה במבוא לשו"ת מן השמים לבעל קסת סופר.
  178. ס' חסידים סי' רה, וסי' תסט, וסי' תתשעג. וטעמו מהפסוק בדברים יח יג, תמים תהיה עם ה' אלקיך. וראה במאמרו של הרב י. פחה, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 402 ואילך, שכוונת ר"י החסיד על דרך עצה טובה, ולא בגדר איסור.
  179. כמו שמבואר אצל הראב"ד, בעל ההשגות, בהל' לולב ח ה, שכתב 'הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים', ובבית הבחירה ו יד כתב 'נגלה לי מסוד ה' ליראיו', ובמשכב ומושב ז ז כתב 'ברוך ה' אשר גילה סודו ליראיו', ובספרו בעלי הנפש סוף שער המים כתב הראב"ד 'כך הראוני מן השמים', וחלק עליו בעניין זה הרמב"ן, ראה בס' דבש לפי מהחיד"א מערכת נו"ן אות יב (וראה עוד בעניין זה בשו"ת יביע אומר, ח"א חאו"ח סי' מא אות כז; שו"ת חוות בנימין, ח"ב סי' צה; שו"ת דבר יהושע, ח"ג חאבהע"ז סי' ה).
  180. כפי שכתב רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, את ספרו 'מגיד מישרים', ורבי משה חיים לוצאטו, בעל המחבר מסילת ישרים, את ספריו 'מגילת סתרים', 'רזין גניזין', 'תיקונים חדשים'. ובהקדמת הר"ח מוואלאז'ין לספרא דצניעותא (הוצאת הוראדנא 5580), כתב שבאו להגר"א הרבה מגידים מן השמים, שרצו למסור לו הלכות ללא עמל ויגיעה, והוא סירב, כי רצה לעמול בתורה. וראה עוד בעניין רוח הקודש, בת-קול וגילוי אליהו בהקדמתו של הר"ר מרגליות לשו"ת מן השמים. וראה בשו"ת חת"ס חאו"ח סי' רח, שרק משה רבנו הותר לו לדון ולהתיר ספקות על ידי רוח הקודש. וראה עוד בתורת משה להחת"ס על פר' ברכה; שו"ת חיי אשר, סי' לט. בעניין היחס שבין רוח הקודש ונבואה לבין הוראה - ראה בכוזרי, מאמר ג, לט-מא; רמב"ם, יסודי התורה ט ה; איגרות הראי"ה, ח"ב איג' תסז.
  181. ס' פשר חלמין, חובר על ידי שלמה אלמולי, ה"א רנ-שב/ 1542-1490, ויצא לאור בשנת רעו/ 1516. בהקדמתו לספרו כותב ר' שלמה אלמולי, שרב האי גאון חיבר שערים בפתרון החלומות. יש אומרים, שגם רש"י חיבר פתרון חלומות, ויש אומרים, שגם רב סעדיה גאון חיבר ספר פתרון חלומות, בשם מגיד עתידות. לאחרונה פורסם ספר פתרון חלומות השלם מאת מאיר בקאל, תשכ"ה/ 1965. ואגב, היוונים והרומים פירסמו הרבה ספרים על פשר החלומות, אשר נקראו oneirocritica, ומיוחסים הם גם לרופאים וגם לפילוסופים. ראה במאמר S.M. Oberhelman, Bull Hist Med 61:47, 1987.
  182. שו"ע הרב או"ח סי' רפח ס"ז וסי"א. וראה ע' השתנות הטבעים הע' 128 ואילך.
  183. בבלי ברכות ס ב; רמב"ם תפילה ז א.
  184. תהלים צא י.
  185. בבלי ברכות נה ב; בבלי סנהדרין קג א.
  186. דרישה או"ח ר"ס רכ; פמ"ג או"ח סי' רכ בא"א סק"א; מ"ב שם סק"א.
  187. ראה בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' רנו, שהביא מהגרי"ז סולובייציק מבריסק, ששלושת האוהבים יכולים להיות גם קרוביו של בעל החלום, וגם קרובים אלו לאלו, ונהג להיטיב חלומותיו בפני בניו.
  188. בבלי ברכות נה ב, ושם פירוט הפסוקים; רא"ש ברכות פ"ט סי' ה; טושו"ע או"ח רכ א. הרי"ף והרמב"ם השמיטו דין זה. וכבר העירו ביד המלך, הל' תפילה, ובמהר"ץ חיות בבלי ברכות נה ב, שהרמב"ם השמיט מחיבורו ההלכתי את הדינים הנוגעים להטבת חלום, והרבונו של עולם בברכת כוהנים, ראה להלן חלק ו, בפרטי דינים, וכן השמיט את כל תיאורי החלומות ופתרונותיהם המוזכרים בתלמוד.
  189. תוס' שם ד"ה שבע, פירוש א; מאירי שם.
  190. ר"י בתוס' שם; מג"א סי' רכ סק"ב.
  191. תוס' שם, בשם י"מ; טור או"ח סימן רכ, שכן נוהגים. וראה דרכי הסבר נוספים באנציקלופדיה תלמודית, כרך ח, ע' הטבת חלום, עמ' תשנד. וראה בעולת ראיה, ח"א עמ' שלט-שמב, פירוט נוסח ההטבה והפסוקים. וראה שם, שהגראי"ה קוק היה משתדל לקבץ עשרה תלמידי חכמים שיאמרו לו פסוקי ברכת כהנים.
  192. מג"א סי' רכ סק"א.
  193. מאירי ברכות שם.
  194. דרישה שם.
  195. מג"א שם סק"ב, בשם של"ה.
  196. פתח הדביר חלק ב' סימן רכ; שד"ח מערכת יוהכ"פ סימן ג, ד"ה אחר החיפוש.
  197. ערוה"ש או"ח רכ ד.
  198. יש שמחליפים הסדר, ומקדימים החלום על אחרים - ראה מג"א סי' קל סק"ב; מחצית השקל שם; מ"ב שם סק"ד.
  199. ירושלמי ברכות ה א.
  200. שו"ת תרומת הדשן סי' כז; רמ"א או"ח קכח מה.
  201. בבלי ברכות נה ב; טושו"ע או"ח קל. וראה במ"ב סי' קל סק"ה, שהגר"א היה נוהג לומר הרבש"ע גם בסוף פסוק ג', ולא היה"ר שנדפס בסידורים.
  202. ט"ז או"ח סי' קל סק"א; מג"א שם סק"ב.
  203. מ"ב סי' קל סק"ו. וראה עוד בערוה"ש או"ח קל ב-ג.
  204. ט"ז ומג"א סי' קל סק"א.
  205. מ"ב סי' קל סק"א.
  206. ר"ן בבלי ברכות נה ב; רמ"א או"ח קל.
  207. מ"ב שם סק"י.
  208. ביאוה"ל סי' קל ד"ה מאן.
  209. ראה מג"א קכח סק"ע; מ"ב סי' קל סק"ד.
  210. ב"י או"ח סי' קל.
  211. תוס' סוטה לט ב ד"ה אם.
  212. תוס' סוטה מ א ד"ה כל.
  213. שו"ת מהרי"ל סי' קמח.
  214. הגרש"ז אויערבאך, בס' ועלהו לא יבול, עמ' צד. וראה שם הערת הגרז"נ גולדברג, שדווקא בחו"ל שנהגו הכהנים לזמר את ברכת כהנים, נוהגים לומר תפילת רבונו של עולם, מה שאין כן בארץ ישראל.
  215. שו"ת מהרי"ל סי' קמח.
  216. בבלי שבת יא א; בבלי תענית יב ב; בראשית רבה מד טו; תנחומא, בראשית ב.
  217. בבלי ברכות לא ב, ולפי פירוש הר"ח הכוונה לתענית חלום. וראה במ"מ תעניות א יב, שכן גם דעת הרמב"ם.
  218. שו"ת אור זרוע סי' תז; ברכי יוסף או"ח סי' רפח.
  219. רמב"ם תעניות א יב.
  220. רמב"ם שם.
  221. בה"ג, הובא במ"מ שם, ובתוס' בבלי ברכות לא ב ד"ה כל; טושו"ע או"ח רפח ו, ובמ"ב שם סקכ"ב.
  222. מ"ב סי' רפח סק"ז.
  223. מג"א סי' רכ סק"ב, בשם ספר חסידים; שו"ת האלף לך שלמה, חאו"ח סי' קיח.
  224. ראה שיטות הפוסקים בזה בשו"ת מהרי"ל סי' לג.
  225. שו"ת הריב"ש סי' תקיג; של"ה דקל"ה ע"א; ילקוט יוסף, ח"ג סי' רכ ס"ב. וראה באיגרות הראיה, ח"א איג' עט, על הצורך הנפשי בתענית חלום.
  226. ערוה"ש, או"ח רכ ח.
  227. בבלי ברכות לא ב; רמב"ם תעניות א יב; טושו"ע או"ח רפח ד.
  228. תוס' נזיר ב ב ד"ה ואמאי. וראה עוד שאילתות, שאילתא א; משך חכמה, במדבר ו יד.
  229. רמ"א או"ח שם. ובעניין ר"ח ניסן - ראה מ"ב סי' רפח סק"י.
  230. מ"ב סי' רפח סק"ח.
  231. ב"י או"ח סי' תקסח; שו"ע שם ה; מג"א סי' רפח סק"ג.
  232. ט"ז או"ח סי' רפח סק"ג; שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ט. וראה ביאוה"ל סי' תקסח ד"ה או.
  233. טושו"ע או"ח רפח ה.
  234. מ"ב סי' רפח סקט"ז.
  235. ראה בס' ביצחק יקרא על או"ח סי' רפח ס"ה, שמר"ח אלול עד אחרי שמחת תורה הרואה יום הכיפורים בחלום אפילו בשעת נעילה, לא יתענה דמסתמא מחשבתו עליו.
  236. שו"ע או"ח רפח ה.
  237. של"ה, שבת, ח"ב עמ' פה. וראה בשער הציון סי' רפח סקט"ו.
  238. שו"ת ריב"ש סי' תקיג; של"ה דקל"ה ע"א; מחזיק ברכה או"ח סי' רפח אות יד; מ"ב סי' רפח סקט"ו; כף החיים סי' לו אות נח; ילקוט יוסף, ח"ג סי' רכ ס"ב וס"ה. וראה באוצר הגאונים, לברכות ל א, בשם רב האי גאון, שכשיושב בתענית על חלום רע, ומשים על ליבו שנקרע גזר דינו, אין לך עונג גדול מזה. וראה עוד באוצר הגאונים לתענית, עמ' 23-18.
  239. ט"ז או"ח רפח סק"ג.
  240. ס' חסידים, סי' רכט; ב"י או"ח סי' תקסח, בשם שבלי הלקט; שו"ת תרומת הדשן, סי' רעח, בשם מנהגי ר"א מטירנא. וראה מג"א סי' רפח סק"ד; מקור חסד, על ס' חסידים, שם.
  241. ב"י שם; רמ"א, או"ח רפח ד.
  242. כנה"ג או"ח סוסי' רפח, בהג"ט.
  243. מג"א שם; ברית עולם להחיד"א, על ס' חסידים סי' רכט.
  244. ראה שו"ת זרע אמת ח"ג סי' סג; עיקרי הד"ט או"ח סי' ל.
  245. שו"ת פתח הדביר אות ה.
  246. מג"א סי' תרד סק"א; שו"ע הרב או"ח תשד א. וביחס לחג השבועות, ראה מג"א סי' תרד סק"א; מנ"ח מ' שט סק"ב; עשה לך רב, ח"ז סי' כד. ובס' חינא וחסדא, ח"א בהשמטות דל"ח ע"ב כתב כן גם ביחס לשבעת ימי המשתה. ביחס לערב פסח - ראה חזון עובדיה, ח"ב עמ' קסז.
  247. רמ"א או"ח תכט ב.
  248. מ"ב שם סקי"א.
  249. 249.0 249.1 יחוה דעת, ח"ה סי' מח. וראה עוד במ"ב סי' רפח סק"ט.
  250. אגורה באהלך דף ו סע"ב.
  251. שו"ת בית דוד חאו"ח סי' קיב.
  252. שו"ת רב פעלים ח"א חאו"ח סי' כט.
  253. שו"ת יביע אומר, ח"ח חיו"ד סי' לז אות' ב-ג.
  254. מ"ב סי' רפח סק"ז.
  255. שו"ת חקרי לב חחו"מ ח"א סי' קטו. וראה בשד"ח מערכת דל"ת כלל מה.
  256. שו"ת חיים ביד סי' צב.
  257. בבלי נדרים ח א; שאילתות שאילתא כט; רמב"ם תלמוד תורה ז יב; טושו"ע יו"ד שלד לה.
  258. ש"ך יו"ד סי' שלד סקנ"ד.
  259. ר"ן נדרים שם.
  260. תוס' שם.
  261. שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח.
  262. שו"ת הרא"ש כלל ח סי' יא. וראה עוד בשו"ת הרא"ש כלל כח סי' ה; העמק שאלה, שאילתא כט אות טו; שו"ת שיבת ציון סי' נב.
  263. שו"ת חיים ביד סי' צב.
  264. שאילתות שאילתא כט; בה"ג הל' נידוי; שו"ת רדב"ז ח"ד סי' אלף קעא @.
  265. שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכט, אם כי לחילוק זה אין מקור בגמרא. וראה עוד בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' אלף קעא; בעי חיי יו"ד סי' סח.
  266. בבלי נדרים ח א; טושו"ע שם.
  267. שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכט.
  268. נדרים שם; רמב"ם שם; טושו"ע שם.
  269. גמ' שם; רמב"ם וטושו"ע שם. וראה שם פרטי דינים על עשרה האנשים.
  270. שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' אלף קעא @, בשם רב אחאי גאון; באה"ט או"ח סי' שמא סק"ב; שו"ת מים חיים (משאש), ח"א חאו"ח סי' קד (עמ' צח).
  271. ב"י יו"ד סי' שלד, בשם מ"כ. והוא נוסח הגאונים - ראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך ז, עמ' צ, הע' 109.
  272. ר"ן נדרים ח ב; שו"ת הרא"ש כלל ח סי' יא; טור יו"ד סי' רי, בשם הרא"ש; שו"ע יו"ד רי ב, דעה א; מהר"ל, הובא בט"ז יו"ד סי' רי סק"ד.
  273. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תרסח, ובשם תשובת הגאונים; שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' רסה; נמוק"י בבלי נדרים ח ב, בשם הריטב"א; שו"ע יו"ד רי ב, בשם י"א. וראה שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח; שו"ת שמש צדקה יו"ד סי' ה; שו"ת שיבת ציון סי' נב; תו"ש בראשית פל"ז אות פ. וראה ש"ך שם סק"ה, דהכי נהוג. ובנוסח התרת נדרים בערב ר"ה אמנם מזכירים גם נדרים שבחלום.
  274. דעת הגאונים, הובאו בשו"ת הרשב"א שם, וראה בט"ז שם.
  275. ב"ח יו"ד סי' רי; ש"ך יו"ד סי' רי סק"ד; שו"ת בית יהודה חיו"ד סי' ח.
  276. ט"ז יו"ד סי' רי סק"ד.
  277. שו"ת הרשב"א ח"א סי' תרסח, וח"ג סי' שלא. וראה בתומים סי' עג; שו"ת פני מבין חיו"ד סי' שו; שו"ת באר משה ח"ג סי' קעה.
  278. שו"ת חיים ביד סי' נב; שו"ת באר משה ח"ג סי' קעב.
  279. שו"ת רב פעלים ח"ב חיו"ד סי' לב; שו"ת זקן אהרן סי' כא; שו"ת חקרי לב חחו"מ סי' קיח. וראה במאמרו של הרב י. פחה, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 402 ואילך.
  280. שו"ת חת"ס חיו"ד סי' רכב. וראה בשו"ת באר משה ח"ג סי' קע; הליכות שלמה ח"ב עמ' שסה סק"ב.
  281. שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' אלף קע. וראה בפת"ש יו"ד סי' רי סק"ב וסק"ג; שו"ת באר משה ח"ג סי' קסט.
  282. שו"ת חיים ביד סי' נב, ובספרו חפץ חיים סי' פח.
  283. שו"ת דובב מישרים ח"ג סי' פה; שו"ת באר משה ח"ג סי' קעד.
  284. בבלי סנהדרין ל א; רמב"ם מע"ש ו ו, וזכיה ומתנה י ז; טושו"ע חו"מ רנה ט.
  285. שאילתות, שאילתא כט; מאירי סנהדרין שם; מ"מ זכיה ומתנה שם. וראה עוד בשו"ת תשב"ץ, ח"ב סי' קכח; שו"ת נובי"ת חיו"ד סי' ל; שו"ת לב חיים, ח"ג סי' יט; שו"ת אגודת איזוב המדברי, חיו"ד סי' כג; שו"ת שיבת ציון סי' נב; העמק שאלה, שאילתא כט.
  286. שאילתות שם; רי"ף סנהדרין שם; רמב"ם שם; טושו"ע שם.
  287. שאילתות שם; רמ"א יו"ד רנט ו.
  288. שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח. וראה מרדכי ב"ב פ"א סי' תרנח.
  289. ראה ירושלמי מע"ש ד ו; העמק שאלה שם; תו"ש בראשית פל"ז אות פ; אנציקלופדיה תלמודית, כרך ז, עמ' פו.
  290. בבלי גיטין נב א. וראה בבלי הוריות יג ב.
  291. ס' חסידים סי' תשכ"ז. וראה בעיקרי הד"ט יו"ד סי' לח אות ה; יד מלאכי כללי הדינים סי' קסו.
  292. שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קג; שד"ח מערכת דל"ת כלל מה.
  293. שד"ח מערכת דל"ת כלל מה, בשם ס' יד נאמן. וראה בשו"ת באר משה ח"ג סי' קעג.
  294. שו"ת באר משה, ח"ג סי' ט סק"ד.
  295. שו"ת לב חיים, ח"ג סי' קכא; שו"ת ציץ אליעזר, ח"כ סי' כז.
  296. שו"ת פרי השדה, ח"ב סי' קז.
  297. שו"ת נובי"ת חיו"ד סי' קיח; שו"ת מהרי"א אסאד, חיו"ד סי' רכ; שו"ת הרי בשמים, מהדו"ת סי' קכה.
  298. שו"ת ציץ אליעזר, ח"כ סי' לב אות א.
  299. נידה מג א; רמב"ם אבות הטומאות ה ה.
  300. צוואת רבי יהודה החסיד. וראה במילי דחסידותא אות יג, פרטים שונים בעניין קבלת דברים ממת בחלום.