חצי נזק: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
תשלום מחצית משיעור הנזק שנגרם לאדם או לרכושו על ידי בהמת חברו שאינה רגילה בנזק זה. | תשלום מחצית משיעור הנזק שנגרם לאדם או לרכושו על ידי בהמת חברו שאינה רגילה בנזק זה. | ||
בעל חי שהזיק באופן שאינו רגיל בו, כגון שור תם שנגח, או שור שנגף, או שנשך, או שרבץ, או שבעט, אין בעליו חייב אלא במחצית מדמי הנזק, שנאמר {{מקור|שמות כא, לה|כן}}: "וכי יגוף שור איש את שור רעהו ומת, ומכרו את השור החי וחצו את כספו, וגם את המת יחצון". | בעל חי שהזיק באופן שאינו רגיל בו, כגון שור תם שנגח, או שור שנגף, או שנשך, או שרבץ, או שבעט, אין בעליו חייב אלא במחצית מדמי הנזק, שנאמר {{מקור|שמות כא, לה|כן}}: "וכי יגוף שור איש את שור רעהו ומת, ומכרו את השור החי וחצו את כספו, וגם את המת יחצון". | ||
בגדר תשלומי חצי נזק נחלקו אמוראים: רב פפא סובר כי "פלגא נזקא ממונא" {{מקור|חצי נזק ממון|כן}}, כלומר שתשלום מחצית משיעור הנזק שמשלמים בעליו של שור תם אינו קנס אלא ממון שעליהם לשלמו מן הדין, לפי שלדעתו סתם שוורים דרכם להזיק וצריכים הם שמירה, ולפי הדין היו הבעלים צריכים לשלם נזק שלם משום שהיו צריכים לשומרו, אלא שהתורה חסה עליהם הואיל ועדיין שורם לא הועד. חולק עליו רב הונא וסובר כי "פלגא נזקא קנסא" {{מקור|חצי נזק קנס|כן}}, כלומר שתשלום מחצית מדמי הנזק הוא קנס, לפי שלדעתו סתם שוורים, אין דרכם להזיק ואינם צריכים שמירה, ולפי הדין אין הבעלים חייבים לשלם כלל, אלא שהתורה קנסה אותם שישלמו חצי נזק כדי שישמרו את שורם. | בגדר תשלומי חצי נזק נחלקו אמוראים: רב פפא סובר כי "פלגא נזקא ממונא" {{מקור|חצי נזק ממון|כן}}, כלומר שתשלום מחצית משיעור הנזק שמשלמים בעליו של שור תם אינו קנס אלא ממון שעליהם לשלמו מן הדין, לפי שלדעתו סתם שוורים דרכם להזיק וצריכים הם שמירה, ולפי הדין היו הבעלים צריכים לשלם נזק שלם משום שהיו צריכים לשומרו, אלא שהתורה חסה עליהם הואיל ועדיין שורם לא הועד. חולק עליו רב הונא וסובר כי "פלגא נזקא קנסא" {{מקור|חצי נזק קנס|כן}}, כלומר שתשלום מחצית מדמי הנזק הוא קנס, לפי שלדעתו סתם שוורים, אין דרכם להזיק ואינם צריכים שמירה, ולפי הדין אין הבעלים חייבים לשלם כלל, אלא שהתורה קנסה אותם שישלמו חצי נזק כדי שישמרו את שורם. | ||
הלכה כדעת רב הונא ש"פלגא נזקא קנסא". לכן, בעלים המודים מעצמם ששורם התם הזיק - פטורים מתשלום חצי הנזק, שכן "מודה בקנס - פטור". | הלכה כדעת רב הונא ש"פלגא נזקא קנסא". לכן, בעלים המודים מעצמם ששורם התם הזיק - פטורים מתשלום חצי הנזק, שכן "מודה בקנס - פטור". | ||
ראה עוד ערך: [[בעל חוב הוא]]; [[שותפי נינהו]]. | ראה עוד ערך: [[בעל חוב הוא]]; [[שותפי נינהו]]. | ||
גרסה מ־05:28, 29 במרץ 2020
|
|
תשלום מחצית משיעור הנזק שנגרם לאדם או לרכושו על ידי בהמת חברו שאינה רגילה בנזק זה.
בעל חי שהזיק באופן שאינו רגיל בו, כגון שור תם שנגח, או שור שנגף, או שנשך, או שרבץ, או שבעט, אין בעליו חייב אלא במחצית מדמי הנזק, שנאמר (שמות כא, לה): "וכי יגוף שור איש את שור רעהו ומת, ומכרו את השור החי וחצו את כספו, וגם את המת יחצון".
בגדר תשלומי חצי נזק נחלקו אמוראים: רב פפא סובר כי "פלגא נזקא ממונא" (חצי נזק ממון), כלומר שתשלום מחצית משיעור הנזק שמשלמים בעליו של שור תם אינו קנס אלא ממון שעליהם לשלמו מן הדין, לפי שלדעתו סתם שוורים דרכם להזיק וצריכים הם שמירה, ולפי הדין היו הבעלים צריכים לשלם נזק שלם משום שהיו צריכים לשומרו, אלא שהתורה חסה עליהם הואיל ועדיין שורם לא הועד. חולק עליו רב הונא וסובר כי "פלגא נזקא קנסא" (חצי נזק קנס), כלומר שתשלום מחצית מדמי הנזק הוא קנס, לפי שלדעתו סתם שוורים, אין דרכם להזיק ואינם צריכים שמירה, ולפי הדין אין הבעלים חייבים לשלם כלל, אלא שהתורה קנסה אותם שישלמו חצי נזק כדי שישמרו את שורם.
הלכה כדעת רב הונא ש"פלגא נזקא קנסא". לכן, בעלים המודים מעצמם ששורם התם הזיק - פטורים מתשלום חצי הנזק, שכן "מודה בקנס - פטור".
ראה עוד ערך: בעל חוב הוא; שותפי נינהו.