יהא מונח עד שיבוא אליהו

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

ממון שיש ספק מי בעליו, ואחד מהם בוודאי רמאי (בבא מציעא ג.), ואם יחלקו השני בוודאי יפסיד, לא ינתן לאף אחד מהתובעים.

לדוגמא, שניים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתיים, זה אומר שלי מאתיים וזה אומר שלי מאתיים והשומר אומר איני יודע - נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבוא אליהו.

רבי יוסי סובר שכל הכסף יהא מונח עד שיבוא אליהו ולא רק המנה השלישי, ואין הלכה כמותו.

תוספות (רבינו תם) סוברים שדין יהא מונח מתבצע רק כאשר שני הטוענים אוחזים בחפץ, ופה גם כן נחשב ששניהם מחזיקים, כיוון שהנפקד נחשב כמחזיק בשבילם, אך אם אין אוחזים כלל בחפץ הדין יהיה כל דאלים גבר.

כמו כן, במקרה והחלוקה יכולה להיות אמת יהיה הדין יחלוקו. המקרה המובא במשנה נחשב שאין החלוקה יכולה להיות אמת מאחר ואין דרך שיקנה האחד חציו לשני, מאחר והוא מונח אצל הנפקד.

מקור וטעם[עריכה]

מקורו מסברא.

טעמו הוא קנס, כדי שהרמאי יודה (תוס' גיטין מד:).

פרטי הדין[עריכה]

היכן יהא מונח - נחלקו הראשונים האם אצל הנפקד (רמב"ם גזילה ואבידה יג-ו) או בבית דין (מרדכי בבא מציעא רעד בשם אור זרוע).

ראה גם[עריכה]