יישוב ארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[מצוה]] על [[עם ישראל]] ליישב את [[ארץ ישראל]] ולשבת בה.''' | '''[[מצוה]] על [[עם ישראל]] ליישב את [[ארץ ישראל]] ולשבת בה.''' | ||
== מקורה == | == מקורה == | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור|בפירושו עה"ת שם|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור|שלא מנה מצוות יישוב הארץ|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד|כן}}, ככתוב {{מקור|שמות כג לג$שמות כג, לג|כן}}: "[[לא ישבו בארצך|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות. | לעומת זאת, [[רש"י]] {{מקור|בפירושו עה"ת שם|כן}} ופרשנים נוספים {{מקור|(רבנו בחיי; רבי עובדיה ספורנו; אור החיים שם}}<ref>וע"ש באור החיים שכן צ"ל בדעת הרמב"ם {{מקור|שלא מנה מצוות יישוב הארץ|כן}}. ור' להלן הסברים נוספים בשיטתו.</ref>{{מקור|; הגאון המלבי"ם שם; ועוד}} מפרשים שאין ללמוד מכאן על מצוות יישוב הארץ, אלא פסוקים אלו הם בדרך הבטחה, ומצוות העשה מתייחסת ל'והורשתם', כלומר: כאשר תורישו את הארץ מ[[אומות העולם]]<ref>ויש אומרים שאיסור זה רק ב[[שבעת העמים]] {{מקור|ראב"ד פ"י מהל' ע"ז ה"ו; סמ"ג מצוה מט|כן}}.</ref> העובדות [[עבודה זרה]]<ref> {{מקור|רמב"ם בכמה מקומות: הקדמה להל' ע"ז מצוה לה, פ"י מהל' ע"ז ה"ו ובספר המצוות ל"ת נא; ספר החינוך מצוה צד; ספר יראים, מהדורת שיף, ווילנא תרנ"ט, סי' שטו, ובדפוסים אחרים סי' פו; סמ"ג מצוה מט; ועוד|כן}}, ככתוב {{מקור|שמות כג לג$שמות כג, לג|כן}}: "[[לא ישבו בארצך|לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ]] פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי".</ref> - אז תתצליחו להתנחל בה, אך אם לא תגרשו אותם - הם יעשו לכם צרות. | ||
| שורה 16: | שורה 13: | ||
:"'''רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם'''". | :"'''רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם'''". | ||
ואף שם לדעת הרמב"ן {{מקור|שם, וכן בפירושו לבמדבר שם, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם|כן}} זהו מקור נוסף למצות ישוב הארץ, אך פרשנים אחרים {{מקור|רש"י, ספורנו והמלבי"ם|כן}} מפרשים את הפסוק בדרך אחרת, שיש כאן בשורה טובה, שלא יצטרכו לכבוש את הארץ במלחמה, אלא יכולים [[ירושה|לירש]] את הארץ כאדם שאביו נפטר, אך עם ישראל הפסיד את הזכות הזאת ב[[חטא המרגלים]]. | ואף שם לדעת הרמב"ן {{מקור|שם, וכן בפירושו לבמדבר שם, וכן בהשגותיו לספר המצוות לרמב"ם|כן}} זהו מקור נוסף למצות ישוב הארץ, אך פרשנים אחרים {{מקור|רש"י, ספורנו והמלבי"ם|כן}} מפרשים את הפסוק בדרך אחרת, שיש כאן בשורה טובה, שלא יצטרכו לכבוש את הארץ במלחמה, אלא יכולים [[ירושה|לירש]] את הארץ כאדם שאביו נפטר, אך עם ישראל הפסיד את הזכות הזאת ב[[חטא המרגלים]]. | ||
| שורה 22: | שורה 18: | ||
:"'''כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם'''". | :"'''כִּי יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם'''". | ||
ועל הפסוק הזה אמרו בספרי {{מקור|(דברים, פרשת ראה, פיסקא פ - על הפס' ב}}{{מקור|דברים יב, כט}}{{מקור|, מובא בתורה תמימה דברים יא, לא)}}: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"<ref>וראה להלן בכותרת: [[יישוב ארץ ישראל#שקולה כנגד כל מצוות שבתורה|שקולה כנגד כל מצוות שבתורה]]</ref>. | ועל הפסוק הזה אמרו בספרי {{מקור|(דברים, פרשת ראה, פיסקא פ - על הפס' ב}}{{מקור|דברים יב, כט}}{{מקור|, מובא בתורה תמימה דברים יא, לא)}}: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"<ref>וראה להלן בכותרת: [[יישוב ארץ ישראל#שקולה כנגד כל מצוות שבתורה|שקולה כנגד כל מצוות שבתורה]]</ref>. | ||
| שורה 29: | שורה 24: | ||
הרמב"ן {{מקור|בהוספותיו לספר המצוות שם|כן}} מביא מ[[פסוק]] זה<ref>וכן ממקום נוסף שמשה מתאר את חטא המרגלים {{מקור|דברים ט כג$דברים ט, כג|כן}}.</ref> ראיה לשיטתו שכל הפסוקים הנ"ל הם מצוה לכבוש את הארץ<ref>אולם יתכן שלדעת מפרשים אחרים כוונת הפסוק שזו עצה טובה לכבוש עכשיו את הארץ, כי לא יעמוד איש בפניהם {{מקור|עי' רבנו בחיי וספורנו דברים א, כא|כן}} או שמפרשים אחרים יפרשו שהיא מצוה לשעתה ואינה נוהגת לדורות.</ref>. | הרמב"ן {{מקור|בהוספותיו לספר המצוות שם|כן}} מביא מ[[פסוק]] זה<ref>וכן ממקום נוסף שמשה מתאר את חטא המרגלים {{מקור|דברים ט כג$דברים ט, כג|כן}}.</ref> ראיה לשיטתו שכל הפסוקים הנ"ל הם מצוה לכבוש את הארץ<ref>אולם יתכן שלדעת מפרשים אחרים כוונת הפסוק שזו עצה טובה לכבוש עכשיו את הארץ, כי לא יעמוד איש בפניהם {{מקור|עי' רבנו בחיי וספורנו דברים א, כא|כן}} או שמפרשים אחרים יפרשו שהיא מצוה לשעתה ואינה נוהגת לדורות.</ref>. | ||
==== מקורות נוספים (בחומש דברים): ==== | |||
(שצריכים לשבצם אח"כ במקומם) | (שצריכים לשבצם אח"כ במקומם) | ||
* (ע"ש במשך חכמה שמשמע שלרמב"ן זהו מצוה, אכן בספרי כתוב בזכות שתרשו תשבו, ובפנים יפות שם כתב ע"ז ששכר מצוה מצוה, ורש"י פי' שניסי הירדן הם סימן לכיבוש הארץ, וא"כ זהו סימן ולא מצוה, והמלבי"ם פי' שהמצוות הם [[תנאי]] לייבת הארץ, וא"כ אי"ז מצוה, וע"ש בראב"ע); | * (ע"ש במשך חכמה שמשמע שלרמב"ן זהו מצוה, אכן בספרי כתוב בזכות שתרשו תשבו, ובפנים יפות שם כתב ע"ז ששכר מצוה מצוה, ורש"י פי' שניסי הירדן הם סימן לכיבוש הארץ, וא"כ זהו סימן ולא מצוה, והמלבי"ם פי' שהמצוות הם [[תנאי]] לייבת הארץ, וא"כ אי"ז מצוה, וע"ש בראב"ע); | ||
| שורה 59: | שורה 53: | ||
== חיובה == | == חיובה == | ||
'''[[הרמב"ן]]''' {{מקור|בהשגותיו ל}}[[ספר המצוות]] {{מקור|שכחת העשין מ"ע ד|כן}} כותב: | '''[[הרמב"ן]]''' {{מקור|בהשגותיו ל}}[[ספר המצוות]] {{מקור|שכחת העשין מ"ע ד|כן}} כותב: | ||
:"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה ל[[אבות|אבותינו]] ל[[אברהם]] ל[[יצחק]] ול[[יעקב]], ולא נעזבה ביד [[אומות העולם|זולתינו מן האומות]] או לשממה...<ref>וכאן מאריך הרמב"ן ג"כ במקורות המצוה בתורה {{מקור|(ר' לעיל בכותרת: "}}[[יישוב ארץ ישראל#מקורה|מקורה]]{{מקור|")}}, וכן בעניין גדריה {{מקור|(נוהגת בזה"ז, מצות כיבוש, מעלת המצוה, ועוד) - ר' להלן}}.</ref> היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן [[גלות]] כידוע בתלמוד במקומות הרבה..." | :"שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה ל[[אבות|אבותינו]] ל[[אברהם]] ל[[יצחק]] ול[[יעקב]], ולא נעזבה ביד [[אומות העולם|זולתינו מן האומות]] או לשממה...<ref>וכאן מאריך הרמב"ן ג"כ במקורות המצוה בתורה {{מקור|(ר' לעיל בכותרת: "}}[[יישוב ארץ ישראל#מקורה|מקורה]]{{מקור|")}}, וכן בעניין גדריה {{מקור|(נוהגת בזה"ז, מצות כיבוש, מעלת המצוה, ועוד) - ר' להלן}}.</ref> היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן [[גלות]] כידוע בתלמוד במקומות הרבה..." | ||
וכן הסכימו כמה [[ראשונים]] שיש למנות את מצות ירושת הארץ ויישובה<ref>רובם נמנו בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נז ד"ה נודע שהרמב"ן</ref> והם: [[רבנו שלמה בן גבירול]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=5 באזהרותיו]{{מקור|, מ"ע רכו)}}, וכן [[הרשב"ץ]]<ref>וע"ע ב[[תשב"ץ]] {{מקור|ח"ג סי' רפח|כן}}.</ref> בספרו זוהר הרקיע<ref>במהדו' וילנא הספר נקרא "זהר הרקיע" (בלי ו'), ואילו במהדו' לעמבערג הוא נקרא "ז'''ו'''הר הרקיע".</ref> {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=63אות עו, מהדו' וילנא תרל"ט - דף לב.]{{מקור|, ומהדו' לעמבערג 1858}}<ref>כך מצויין השער במהדורה זו, מבלי לציים את ה[[תאריך עברי|תאריך העברי]] {{מקור|שנת תרי"ח/תרי"ט|כן}}, וחבל.</ref> {{מקור|- עמ' מא)}} העתיק דברי הרמב"ן<ref>וכתב בנו, [[הרשב"ש]] {{מקור|שו"ת הרשב"ש, סימן א, מהד' מכון ירושלים תשנ"ח - עמ' ב, ד"ה וצריך לעיין, סימן ב, עמ' ו (במהדו' הנ"ל), ד"ה אין ספק, סי' ג, עמ' ח (במהדו' הנ"ל), ד"ה והעליה לא"י; מהדו' מכון ירושלים תשנ"ח עמ' |כן}} שהרשב"ץ בזוהר הרקיע הסכים לרמב"ן.</ref>, ואף [[רבי אלעזר אזקרי]]<ref>יש המאייתים את שמו: [[רבי אלעזר אזכרי]].</ref> ב[[ספר חרדים]] {{מקור|(}}[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בארץ ישראל]]<ref>'''פרק א (- מצוות התלויות בארץ ישראל ואפשר לקיימן בזמן הזה) מצוה טו.''' מהדו' בארדיאב תרפ"ה דף פז {{מקור|עמ' 173-174|כן}} (וכן עמ' 182-183). מהדו' ירושלים תשי"ח עמ' קפז (וכן עמ' קצה-קצו); מהדו' ירושלים תש"נ, פרק נט, עמ' רח-רי{{מקור|. וע"ע שם בהקדמה (עמ' ד) שאין להביא ראיה מדברי בעל ספר חרדים שמצות יישוב הארץ היא מהתורה}}.</ref>{{מקור|)}} מנה את מצות יישוב הארץ, ועוד<ref>וכ"מ בשו"ת מבי"ט {{מקור|ח"א סי' קלט|כן}} שכתב: "כל מצוה ואפילו מצות עשה לחודא... דוחה [[כיבוד אב ואם|כיבוד]] {{מקור|[אב ואם]}} כ"ש מצות ישיבת ארץ ישראל שהיא חמורה".</ref>. | וכן הסכימו כמה [[ראשונים]] שיש למנות את מצות ירושת הארץ ויישובה<ref>רובם נמנו בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' נז ד"ה נודע שהרמב"ן.</ref> והם: [[רבנו שלמה בן גבירול]] {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=5 באזהרותיו]{{מקור|, מ"ע רכו)}}, וכן [[הרשב"ץ]]<ref>וע"ע ב[[תשב"ץ]] {{מקור|ח"ג סי' רפח|כן}}.</ref> בספרו זוהר הרקיע<ref>במהדו' וילנא הספר נקרא "זהר הרקיע" (בלי ו'), ואילו במהדו' לעמבערג הוא נקרא "ז'''ו'''הר הרקיע".</ref> {{מקור|(}}[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30766&st=&pgnum=63אות עו, מהדו' וילנא תרל"ט - דף לב.]{{מקור|, ומהדו' לעמבערג 1858}}<ref>כך מצויין השער במהדורה זו, מבלי לציים את ה[[תאריך עברי|תאריך העברי]] {{מקור|שנת תרי"ח/תרי"ט|כן}}, וחבל.</ref> {{מקור|- עמ' מא)}} העתיק דברי הרמב"ן<ref>וכתב בנו, [[הרשב"ש]] {{מקור|שו"ת הרשב"ש, סימן א, מהד' מכון ירושלים תשנ"ח - עמ' ב, ד"ה וצריך לעיין, סימן ב, עמ' ו (במהדו' הנ"ל), ד"ה אין ספק, סי' ג, עמ' ח (במהדו' הנ"ל), ד"ה והעליה לא"י; מהדו' מכון ירושלים תשנ"ח עמ' |כן}} שהרשב"ץ בזוהר הרקיע הסכים לרמב"ן.</ref>, ואף [[רבי אלעזר אזקרי]]<ref>יש המאייתים את שמו: [[רבי אלעזר אזכרי]].</ref> ב[[ספר חרדים]] {{מקור|(}}[[מצוות התלויות בארץ|מצוות התלויות בארץ ישראל]]<ref>'''פרק א (- מצוות התלויות בארץ ישראל ואפשר לקיימן בזמן הזה) מצוה טו.''' מהדו' בארדיאב תרפ"ה דף פז {{מקור|עמ' 173-174|כן}} (וכן עמ' 182-183). מהדו' ירושלים תשי"ח עמ' קפז (וכן עמ' קצה-קצו); מהדו' ירושלים תש"נ, פרק נט, עמ' רח-רי{{מקור|. וע"ע שם בהקדמה (עמ' ד) שאין להביא ראיה מדברי בעל ספר חרדים שמצות יישוב הארץ היא מהתורה}}.</ref>{{מקור|)}} מנה את מצות יישוב הארץ, ועוד<ref>וכ"מ בשו"ת מבי"ט {{מקור|ח"א סי' קלט|כן}} שכתב: "כל מצוה ואפילו מצות עשה לחודא... דוחה [[כיבוד אב ואם|כיבוד]] {{מקור|[אב ואם]}} כ"ש מצות ישיבת ארץ ישראל שהיא חמורה".</ref>. | ||
מאידך, שאר [[מוני המצוות]] ([[הרמב"ם]], ה[[סמ"ג]], [[ספר החינוך|החינוך]] ועוד) '''לא''' מנו את מצות יישוב הארץ. | מאידך, שאר [[מוני המצוות]] ([[הרמב"ם]], ה[[סמ"ג]], [[ספר החינוך|החינוך]] ועוד) '''לא''' מנו את מצות יישוב הארץ. | ||
=== שיטת הרמב"ם === | |||
טעמים רבים נאמרו בכדי לתרץ מדוע הרמב"ם לא הביא את מצוות יישוב הארץ בספר המצוות: | טעמים רבים נאמרו בכדי לתרץ מדוע הרמב"ם לא הביא את מצוות יישוב הארץ בספר המצוות: | ||
| שורה 92: | שורה 84: | ||
* [http://www.yk8.org/download.asp?what=article&type=doc&id=312 מצות יישוב הארץ] (קובץ Word) - [[הרב צפניה דרורי]] שליט"א (הסבר הגרז"ן להשמטת הרמב"ם למצוה זו, והסבר נוסף) | * [http://www.yk8.org/download.asp?what=article&type=doc&id=312 מצות יישוב הארץ] (קובץ Word) - [[הרב צפניה דרורי]] שליט"א (הסבר הגרז"ן להשמטת הרמב"ם למצוה זו, והסבר נוסף) | ||
* [http://www.articles.co.il/article/9598/%25D7%259E%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A2%2520%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%27%27%25D7%259D%2520%25D7%259C%25D7%2590%2520%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2594%2520%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259F%2520%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2590%25D7%25AA%2520%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2591%2520%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A5%2520%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב ארץ ישראל] | * [http://www.articles.co.il/article/9598/%25D7%259E%25D7%2593%25D7%2595%25D7%25A2%2520%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%259E%25D7%2591%27%27%25D7%259D%2520%25D7%259C%25D7%2590%2520%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2594%2520%25D7%2591%25D7%259E%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259F%2520%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2590%25D7%25AA%2520%25D7%259E%25D7%25A6%25D7%2595%25D7%2595%25D7%25AA%2520%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%2591%2520%25D7%2590%25D7%25A8%25D7%25A5%2520%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב ארץ ישראל] | ||
ה[[חזון איש]] באגרותיו<ref>ועי' לעיל בהערה מחזו"א שביעית סי' כד אות א.</ref> {{מקור|קובץ אגרות חזו"א, ח"א סי' קעה|כן}} כותב: | ה[[חזון איש]] באגרותיו<ref>ועי' לעיל בהערה מחזו"א שביעית סי' כד אות א.</ref> {{מקור|קובץ אגרות חזו"א, ח"א סי' קעה|כן}} כותב: | ||
:"ומצות {{מקור|[יישוב]}} ארץ ישראל הוכרעה ע"י '''הרמב"ם''' והרמב"ן ושאר פוסקים<ref>ור' בסגנון הרצי"ה קוק זצוק"ל {{מקור|לנתיבות ישראל, ח"א, מהדו' ירושלים תשל"ט, עמ קפא|כן}}: "בדעות ה[[פוסקים]] המובהקים בישראל אין שום חולק ומערער על דבריו אלו {{מקור|[- בענין מצות כיבוש הארץ ויישובה]}} של הרמב"ן". וכן {{מקור|שם עמ' קכ, מהדו' מאבני המקום עמ' קעב|כן}}: "כי הישוב והישיבה של ארץ ישראל הוא מצוה קבועה של תורה, הוא ג"כ ידוע ופשוט לכל בן תורה, כמו שהוא מוסכם ומולחט לכל גדולי רבותינו ראשונים ואחרונים..."</ref>, וידוע עד כמה שאף [[החפץ חיים]] זצ"ל לעלות". | :"ומצות {{מקור|[יישוב]}} ארץ ישראל הוכרעה ע"י '''הרמב"ם''' והרמב"ן ושאר פוסקים<ref>ור' בסגנון הרצי"ה קוק זצוק"ל {{מקור|לנתיבות ישראל, ח"א, מהדו' ירושלים תשל"ט, עמ קפא|כן}}: "בדעות ה[[פוסקים]] המובהקים בישראל אין שום חולק ומערער על דבריו אלו {{מקור|[- בענין מצות כיבוש הארץ ויישובה]}} של הרמב"ן". וכן {{מקור|שם עמ' קכ, מהדו' מאבני המקום עמ' קעב|כן}}: "כי הישוב והישיבה של ארץ ישראל הוא מצוה קבועה של תורה, הוא ג"כ ידוע ופשוט לכל בן תורה, כמו שהוא מוסכם ומולחט לכל גדולי רבותינו ראשונים ואחרונים..."</ref>, וידוע עד כמה שאף [[החפץ חיים]] זצ"ל לעלות". | ||
=== שיטת רבנו חיים כהן=== | === שיטת רבנו חיים כהן=== | ||