ילקוט שמעוני

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ילקוט שמעוני (נקרא לעיתים 'ילקוט' או 'הילקוט') הוא ספר מדרשים קדום, המלקט את מדרשי חז"ל על התנ"ך.

תוכנו[עריכה]

המחבר ליקט בספרו מדרשים מהמשנה, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי, ספרא, ספרי, מכילתא, פסיקתא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, מדרש אבכיר, מדרש שוחר טוב, פרקי דרבי אליעזר, תנא דבי אליהו (רבא וזוטא) , סדר עולם (רבא וזוטא) ועוד. בילקוט נדפסו גם מדרשים רבים שאבדו, ונשתמרו בזכותו. במשך הדורות קמו עוררים על חלק מהמדרשים המופיעים בו[1]. , יתכן כי חלקן נבעו בעקבות שיבושים שנפלו בזמן העתקות כתבי היד, וחלקם תוקנו בחלק מן המהדורות, או מכיוון שחלק ממקורותיו של הילקוט אבדו ואינם נמצאים בידינו עוד. למרות אותן ביקורות, הילקוט נתקבל בכל תפוצות ישראל, וצוטט על ידי גדולי ישראל, ואפילו, פעמים אחדות פסקו גדולי ישראל הלכות על פיו [2]. המחבר הוסיף בסוף חיבורו קונטרס אחרון - "והוא לקט מאמרים מתלמוד ירושלמי וממדרש 'ילמדנו' ממחבר הילקוט".

מחברו[עריכה]

עד שנת שכ"ו, מחברו היה עלום שם, אולם, בשנה זו, הודפס הילקוט בוונציה ע"י רבי מאיר פרנץ, ובהדפסה זו כתב המוציא לאור כי מחברו הוא "רבינו שמעון ראש הדרשנים בק"ק ורנקבורט (פרנקפורט)". אך בשנת תקפ"ט ערער על קביעה זו הרב שי"ר רפופורט, וקבע שמחבר הספר הוא רבי שמעון קרא, שחי בדרום אשכנז. הרב ברוך אפשטיין, בעל התורה תמימה, בהקדמתו לילקוט שיצא לאור בקרקא בשנת תרנ"א, הוכיח כי הרב רפופורט טעה בזיהויו, וכי מחבר הילקוט הוא רבי שמעון קרא השני, שחי בתחילת האלף החמישי, וכמוהו כתב גם הרב שלמה אהרן ורטהיימר. לעומת זאת, החיד"א, בספרו "שם הגדולים" יחסו גם הוא לרבי שמעון הדרשן מפרנקפורט, ועד היום מסורת זו היא המסורת המקובלת בעם ישראל.

פירסומים ומהדורות[עריכה]

אף על פי שהיה בשימוש בכתבי יד לפחות משנת ה' אלפים ע"ט, הוא הודפס לראשונה מאתיים שנה מאוחר יותר, בשנת רפ"א בסלוניקי שביוון. נדפס גם בשנת שכ"ו בונציה שבאיטליה, בשנת תרל"ח בורשא ובשנת תרנ"א בקראקא, שתיהן בפולין. כמו כן, נדפס גם בערים ליוורנו שבאיטליה, לובלין שבפולין, פרנקפורט שבגרמניה ופולנאה שבפודוליה. בשנת תשנ"ח, החל הספר לצאת לאור בירושלים על ידי הרב רפאל לוין, בתוספת הערות, המסתמכת גם על נוסח נוסף המכונה 'נוסח אוקספורד'. במהדורה זו, יצא פירוש 'זית רענן' השלם, ולא בקיצור כפי שיצא עד אז. כמו כן, בשנת תשס"ו יצא לאור הילקוט בהוצאת 'ב. ב. ברוכמן' במהדורה מדויקת ובהירה, עם מראי מקומות.

פירושים עליו[עריכה]

על הילקוט נתחברו כמה חיבורים, ביניהם "זית רענן" מאת מחבר המגן אברהם, רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר. החיבור נדפס בעבר בספר נפרד, ובשלב מסוים הוכנס לתוך הילקוט בקיצור.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב שי"ר רפופורט, בכורי העיתים, עמוד קיא, תקפ"ט.
  • ברוך ברוכמן, דברים אחדים להדפסת הספר מחדש בפתיחת ילקוט שמעוני הוצאת ברוכמן, ירושלים תשס"ו.

הערות שוליים[עריכה]

  1. למשל, בדברי רבי אברהם בן הגר"א בספר רב פעלים במאמר "מדרש-אספה" ובהערות רבי משה שמעון חאנעס על רב פעלים, וכן רבי שבתי כהן, בעל הש"ך בספרו נקודות הכסף סי' א.
  2. למשל, הגר"א בביאורו לשולחן ערוך אורח חיים סימן ת"ר, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בספרו חפץ חיים, באר מים חיים סוף כלל א סעיף ט, והש"ך ביורה דעה סימן קצח.