ירח

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הירח הוא גרם שמים הסובב סביב כדור הארץ במחזור של חודש. הירח נראה מהארץ בעיקר בלילה. על פי מחזורו מקדשים את החודש.

כללי הירח בגמרא[עריכה]

בגמרא נאמרו שלושה כללי-טבע ביחס לירח:

  1. מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה (ראש השנה כג:).
  2. באמצע החודש הירח זורח בשקיעת החמה ושוקע בזריחת החמה (ראש השנה כא.).
  3. ביום כיפור בסוף הלילה הירח לא נראה כלל (יומא כט.).

להבנת כללים אלו, ולהבנת כללי הירח הבסיסיים בכלל, נבאר את מהלך הירח ומקומו.

כללים בסיסיים[עריכה]

  1. הירח, ככל הכוכבים, זורח במזרח ושוקע במערב בכל יממה. הדבר נובע מסיבוב כדור הארץ סביב צירו.
  2. הירח גם מקיף את כדור הארץ אחת לחודש ירחי, דהיינו אחת לכט-יב-תשצג בממוצע (ראש השנה כה.). ומסתובב יחד עם כדור הארץ סביב השמש אחת לשנת חמה (365 ורבע יום (עירובין נו.) פחות 12 דקות בערך).
  3. הירח מקבל את אורו מהשמש (זה ההסבר לכלל הראשון בין שלושת הכללים שהבאנו מהגמרא). לכן באמצע החודש, כאשר הוא מול השמש (דהיינו הארץ נמצאת בין השמש לירח בערך) - הוא מלא, ובזמן המולד, כאשר הירח והשמש נמצאים בערך באותו כיוון (ביחס לארץ) - הוא לא נראה.

כללי מקום הירח ומסלולו[עריכה]

את מיקומו ומסלולו של הירח נחלק לשני מסלולים - ממזרח למערב, ובין דרום לצפון.

נתחיל מהפשוט והבסיסי יותר - ממזרח למערב:

מקום הירח בציר מזרח-מערב[עריכה]

כפי שאמרנו, בכל יממה הירח זורח ושוקע. הוא נראה בערך שתי עשרה שעות בכל יממה.

בזמן המולד, כיוון שהירח נמצא באותו כיוון (ביחס לארץ) של השמש - הוא זורח עם זריחת השמש ושוקע עם שקיעתה.

לעומת זאת באמצע החודש, כיוון שהוא נמצא בכיוון המנוגד לשמש - הוא זורח בדיוק כשהשמש שוקעת ושוקע בדיוק כשהיא זורחת. זה ההסבר לכלל השני מהכללים שהבאנו לעיל מהגמרא.

בשאר ימי החודש הירח זורח בשעות המתאימות ע"פ יום החודש. כלומר: ברבע החודש (צורת חצי עיגול ימני) הוא זורח בחצות היום ושוקע בחצות הלילה, בשלושת רבעי החודש הוא זורח באמצע הלילה ושוקע באמצע היום (תוס' ראש השנה כ:).



יוצא מכך כלל פשוט: בתחילת החודש (העברי) הירח נראה רק בתחילת הלילה, בסוף החודש הוא נראה רק בסוף הלילה, ובאמצע החודש הוא נראה כל הלילה.



זהו ההסבר לכלל השלישי שהבאנו מהגמרא - ביום כיפור, שהוא לפני אמצע החודש - הירח לא יראה בסוף הלילה.



השלכה מעשית נוספת היא מקומו של הירח בקידוש לבנה: כיוון שאנו מקדשים את הלבנה בדרך כלל בתחילת הלילה - נמצא את הלבנה בציר מזרח-מערב ע"פ היום בחודש: כשאנו קרובים לתחילת החודש (ג'-ד' בחודש) היא תהיה במערב. בז'-ח' בחודש היא תהיה מעלינו. לקראת אמצע החודש (יג-יד) היא תהיה במזרח.



כיוון שימי החודש הם 29 וחצי בערך, ושעות היממה הן 24, ניתן לומר בחישוב גס שבכל יום הירח מתקדם בשעה. כלומר, במקום שבו הירח היה בא' בחודש בשעה 8:00, הוא יהיה בב' בחודש בערך בשעה 9:00.

מקום הירח בציר צפון-דרום[עריכה]

חישוב זה יותר מסובך, כיוון שהוא תלוי גם ביום החודש (הירחי) וגם בעונה (השמשית), ויש לו פחות השלכות מעשיות, כיוון שממילא הירח תמיד יהיה (בארץ ישראל) - בציר צפון-דרום - בין שלושים מעלות מעל האופק הדרומי לבין 85 מעלות מעל האופק הדרומי (כמו השמש רק בתוספת סטיה של 5 מעלות לכל כיוון). לעולם הוא לא יהיה בחצי השמיים הצפוני (כמו השמש).

גם חישוב זה מתבסס על היחס בין מיקום השמש למיקום הירח. נקדים, שכידוע, בקיץ השמש עושה מסלול כמעט ניצב לנו (כלומר היא מגיעה ל-80 מעלות מעלינו, שזה כמעט בדיוק מעלינו) ובחורף היא עושה מסלול של 35 מעלות מעל האופק הדרומי. באביב ובסתיו השמש נמצאת במקומות ביניים - סביב 50-70 מעלות.

(הערה: סיבת הדבר נובעת משתי סטיות: סטיית ציר כדור הארץ - 66 מעלות במקום 90, כלומר סטייה של 23 מעלות בערך. וסטיית קו הרוחב - בארץ ישראל 32. לכן בקיץ הסטיות מצטמצמות - 32-23=9 מעלות, ולכן השמש כמעט מעלינו = 90-9=81, אך בחורף הן מתווספות זו לזו 23+32=55, ולכן השמש סוטה ב-55 מעלות מהניצב לנו, שזה 35 מעלות מעל אופק דרום, כי 90-55=35).


נחזור לכלל הבסיסי שבתחילת החודש הירח נמצא בכיוונה של השמש, ובאמצע החודש הוא נמצא בכיוון הנוגד לה.


לכן: בתחילת החודש שהוא בכיוון של השמש - הירח יעשה את אותו מסלול (בציר צפון-דרום) כמו השמש - בקיץ 80 מעלות, בחורף 35 מעלות וכו'.

באמצע החודש, שהירח נמצא בכיוון הנוגד לשמש, הוא יעשה את המסלול (בציר צפון-דרום) ההפוך ממנה (מבחינת העונות): בחורף הוא דווקא יעשה מסלול של 80 מעלות (כמו שהשמש עושה בקייץ), ובקייץ הוא יעשה מסלול של 35 מעלות (כמו שהשמש עושה בחורף. בסתיו ובאביב מסלולו יהיה דומה למסלולה, כיוון שהאביב הוא ההיפך של הסתיו ולהיפך.

חוסר דיוק[עריכה]

יש להעיר שלכל הכללים הללו יכולה להיות סטיה של עד 5 מעלות, מסיבות שונות, ועל כך אומרת הגמרא "שמש ידע מבואו" אך ירח לא ידע מבואו. דהיינו מסלולה של השמש (ביחס לכדור הארץ, כמובן) קבוע, אך לא כן מסלולו של הירח.

אורך מחזור סיבוב הירח[עריכה]

מבואר בגמרא (ר"ה כה.) שאורך מחזור הירח הממוצע הוא כ"ט-י"ב-תשצ"ג, דהיינו 29 יום, 12 שעות, 44 דקות, 3 שניות ושליש. מספר השניות המדויק מבחינה מדעית הוא 2.8769, דהיינו הפרש של קצת פחות מחצי שניה לחודש. אם משקללים את האות סיבוב הירח וכן את האטת סיבוב כדור הארץ בשמך ה-2000 שנה האחרונות, הסטיה מצטמצמת עוד יותר לכ-0.15 שניות.

יש להעיר שמדידת אורך חודש סינודי (כלומר אורך המולד) זהה בדיוק היתה מצויה מאז הישגי האסטרונומים והמתמטיקאים קידינו (כשדי, המאה הרביעית לפני הספירה) והיפרכוס (יווני, המאה השניה לפני הספירה) - שניהם הגדירו את זמן המולד כך: 29,31,50,8,20 בבסיס 60, שהוא זהה בדיוק לכ"ט י"ב תשצ"ג.

הירח בהקשרים אחרים[עריכה]

בתורה נכתב: "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם", ודרשו חז"ל מהמילה "אתי": "שמשי המשמשין לפני במרום", כלומר: אסור לעשות צורות של שמש, ירח וכוכבים אפילו שלא לשם עבודה זרה.