כלי חרס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
כלים עשויים חרס. כלי חרס, אינם מקבלים טומאה אלא מתוכם, ולא מגבם[1].כלי חרס טמאים, מטמאים אוכלים ומשקים התלויים בתוכם, אפילו אם אינם נוגעים בהם[2].כלי חרס שנטמאו, אין להם טהרה במקווה אלא שבירתם היא טהרתם[3].אין כלי חרס מקבלים טומאה, אלא אם כן יש להם בית קיבול, אבל אם אין להם בית קיבול, אין הם מקבלים טומאה[4].
ראה גם[עריכה]
- כלי שני - בליעה בכלי שני, לגבי בליעת חמץ בכלי חרס בשימוש בכלי שני.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ . כגון, אם שרץ מת היה תלוי בתוך הכלי, למרות שלא נגע בו, הכלי נטמא; אך אם נגע בו השרץ מבחוץ, הכלי טהור. אבל שאר הכלים מקבלים טומאה בין מתוכם ובין מגבם, ובלבד שהטומאה נגעה בהם.
- ↑ . ואילו שאר כלים טמאים, אינם מטמאים אוכלים ומשקים התלויים בתוכם ואינם נוגעים בהם, כי אם אוכלים ומשקים הנוגעים בהם.
- ↑ . ואילו שאר הכלים שנטמאו (חוץ מכלי זכוכית), יש להם טהרה במקווה.
- ↑ . גם שאר כלים שאין להם בית קיבול (חוץ מכלי מתכת), אינם מקבלים טומאה מן התורה, אבל חכמים גזרו עליהם טומאה, כשיש להם צורת כלי ועשויים לשמש את האדם ואת כליו, כגון שולחן, שאדם אוכל עליו וגם מניח עליו את כליו [מה שאין כן דבר המשמש את האדם בלבד ולא את כליו, כגון סולם, אינו מקבל טומאה אף מדברי סופרים]. ואם הם ראויים למשכב ומושב, למרות שאינם משמשים אלא את האדם בלבד, מכל מקום מקבלים הם טומאת מדרס (ע"ע) מן התורה; ובכגון זה מקבלים הם טומאה גם משאר טומאות (על כל פנים מדרבנן). אבל פשוטי כלי חרס אינם מקבלים טומאה כלל אפילו מדברי סופרים.