כף החיים (פלאג'י) - כף החיים (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(22 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ספר הלכתי הראשון שנקרא בשם [[כף החיים]] נדפס ב[[טורקיה]] ב' כרכים מסודר לפי פרקים חיברו הרב הכולל [[רבי חיים פלאג'י]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]] - [[תורכיה]].
ספר הלכתי הראשון שנקרא בשם [[כף החיים]] נדפס ב[[טורקיה]] ב' כרכים מסודר לפי פרקים חיברו הרב הכולל [[רבי חיים פלאג'י]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]] - [[תורכיה]].
==כף החיים החדש==
==כף החיים החדש==
נדפס מחדש ב[[ארץ ישראל]] מנוקד באותיות מנוקדות מאירות עינים ב[[בני ברק]], וכן במהדורא עם הערות באותיות מרבעות מאירות עינים על ידי הוצאת [[שיח ישראל]] ב[[ירושלים]] שנת [[ה'תשמ"ו]], וכן במהדורא חדשה על ידי הוצאת [[שובי נפשי]] ב[[ירושלים]] הודפס בשנת [[ה'תשע"ג]] ומכיל (תשמ"ח עמודים).
נדפס מחדש ב[[ארץ ישראל]] מנוקד באותיות מנוקדות מאירות עינים ב[[בני ברק]], וכן במהדורא עם הערות באותיות מרבעות מאירות עינים על ידי הוצאת [[שיח ישראל]] ב[[ירושלים]] שנת [[ה'תשמ"ו]], וכן במהדורא חדשה על ידי הוצאת [[שובי נפשי]] ב[[ירושלים]] בראשות הרב [[עזריאל מנצור]] תושב [[שכונת בית ישראל]] שזכה לשימושה של תורה אצל רוב גדולי הדור הספרדים והבבליים מהדור הקודם הודפס בשנת [[ה'תשע"ג]] ומכיל (תשמ"ח עמודים).


=='''חכמי הכף'''-[[כף נחת]]–[[כף הקטורת]]-[[כף נקי]]–[[כף אחת]]-[[כף הכהן]]–[[כף הסיידים]]-[[כפי אהרן]]–[[נקי כפים]]-[[כף החיים]]–[[כף זכות]], ועוד==  
=='''חכמי הכף'''-[[כף נחת]]–[[כף הקטורת]]-[[כף נקי]]–[[כף אחת]]-[[כף הכהן]]–[[כף הסיידים]]-[[כפי אהרן]]–[[נקי כפים]]-[[כף החיים]]–[[כף זכות]], ועוד==  


ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם [[כף החיים]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם:
ספרים שנקראו בשם כף כפים וכיוצא הבאים לאחר הספר [[כף נחת]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם:
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – להרה"ק [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – מאת ר' [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] מהעיר [[סאפי]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו רבי [[אברהם היילבוט]] בן לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו ר' [[אברהם היילבוט]] בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על [[ששה סדרי משנה]], מאת הרב [[שניאור פייבוש בן יעקב]].
*השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על כל [[ששה סדרי משנה]], מאת [[רבי שניאור פייבוש בן יעקב]].
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת רבי [[יוסף טאיטאצאק]] אשר [[חוזה המדינה]] [[בנימין זאב הרצל]] נמנה על צאצאיו{{הערה|מ[[הרצי"ה]] על פי [[עיטורי כהנים]], 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"}}, רבי [[יוסף טאיטאצאק]] היה חבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]], הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת ר' [[יוסף טאיטאצאק]], הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*החמישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*החמישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*השישי; ספר [[כף ירך יעקב]] – פירוש על ה[[תורה]].
*השישי; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.  
*השביעי; ספר [[כף אחת (השני)]] – מאת [[הרב יהודה]], שם ספר הנמצא ביד רבי [[מענדיל לאנדעסבערג]] ב[[קרעמניץ]] "חסר שער", וכתב וזו לשונו; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
*השביעי; ספר [[כפות זהב]] – מאת ר' [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות''' – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו). 
*השמיני: ספר [[כף אחת]] – להרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", הרב [[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
*השמיני; ספר '''איבחון לפי כף הרגל''' – מדריך עצמי לגילוי דברים רבים בנפש האדם על פי חכמת כף הרגל, מאת '''אבי גרינברג''' (סטימצקי ספרים 2011).
*התשיעי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת רבי [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
*התשיעי: ספר [[כף אחת]] – לר' [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", ה[[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
*העשירי; ספר [[כפות זהב]] – מאת הרב [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות'''  – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
*העשירי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת ר' [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
*האחד עשר; ספר [[כפות כסף]] – מאת רבי [[יוסף אבן כספי]], על מגילת [[רות]] ומגילת [[איכה]], והודפס על [[איכה]] ב'''אגרות יש"ר''' (חלק ב' דף מ"ה).
*האחד עשר; ספר [[כפות כסף]] – מאת ר' [[יוסף אבן כספי]], על מגילת [[רות]] ומגילת [[איכה]], והודפס על [[איכה]] ב'''אגרות יש"ר''' (חלק ב' דף מ"ה).
*השנים עשר; ספר [[שמות בארץ  – כפות תמרים]] – מאת הרב [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]], שנת [[ה'תרצ"א]].
*השנים עשר; ספר [[שמות בארץ  – כפות תמרים]] – מאת ר' [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]], שנת [[ה'תרצ"א]].
*השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]).
*השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]).
*הארבעה עשר; ספר [[נקי כפים (הראשון)]]  –  מאת רבי [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר [[גיל אהרן]], ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת הרב [[אברהם הכהן רפפורט]] בעל איתן האזרחי.
*הארבעה עשר; ספר [[נקי כפים (הראשון)]]  –  מאת ר' [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר [[גיל אהרן]], ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת ר' [[אברהם הכהן רפפורט]] בעל איתן האזרחי.
*החמישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת הרב [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]].
*החמישה עשר; קונטרס [[נפשי בכפי]] – מאת ר' [[יחיאל מיכל לובצקי]] ב"ר [[אליהו יהודה לובצקי]], הודפס ב[[בית שמש]] ב[[ה'תשע"א]], [[2011]], על [[עשרת הזכירות]] סובב על מזמור ל"ד ב[[תהלים]].
*השישה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה.
*השישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת ר' [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]].
*השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' – (שו"ת, הודפס ב[[מונקאטש]] ה'תרצ"ג, 1933) מאת רבי [[אהרן סג"ל הלוי אפשטיין]] ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין.
*השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה.
*השמונה עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות [[נטילת ידים]] מאת הרב [[שמואל פרץ]] בן [[מיכאל פרץ]] (הודפס ב[[טקמצ'אלקו]] [[מקסיקו]], שנת [[ה'תשס"ח]]-[[ה'תשע"ד]]).
*השמונה עשר; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' – (שו"ת, הודפס ב[[מונקאטש]] ה'תרצ"ג, 1933) מאת ר' [[אהרן סג"ל הלוי אפשטיין]] ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין.
*התשעה עשר; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (סופר)]]" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על [[שולחן ערוך]] והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]]  – [[תורכיה]].
*התשעה עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות [[נטילת ידים]] מאת ר' [[שמואל פרץ]] בן [[מיכאל פרץ]] (הודפס ב[[טקמצ'אלקו]], [[מקסיקו]], שנת [[ה'תשס"ח]]-[[ה'תשע"ד]]).
*העשרים; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת [[רבי יעקב חיים סופר]], יחלקים על ה[[שלחן ערוך]] כרך א' על [[או"ח]] הודפס בפני עצמו בלי ה[[שלחן ערוך]] (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו ב[[ירושלים החדשה]], ההדפסה החלה משנת [[ה'תרס"ה]] ועד שנת [[ה'תשע"ה]] כ110 שנים.
*העשרים; ספר [[משאת כפי]] – מאת ר' [[דוד קאהן]] בן [[צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות [[תפילה]] (הודפס ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] ([[ה'תשמ"ה]], [[ה'תשס"ט]]).
*העשרים ואחד; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.
*העשרים ואחד; ספר [[כף ירך יעקב]] – פירוש על ה[[תורה]].
*העשרים ושנים; ספר [[משאת כפי]] – מאת הרב [[דוד קאהן]] בן [[צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות [[תפילה]] (הודפס ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] (ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
*העשרים ושנים; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]]  – [[תורכיה]], השני הינו [[כף החיים (סופר)]].
*העשרים ושלוש; ספר [[תולדות כף החיים חלק א']]
*העשרים ושלוש; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת [[רבי יעקב חיים סופר]], י' חלקים על ה[[שלחן ערוך]], וכרך א' על [[או"ח]] הודפס בפני עצמו בלי ה[[שלחן ערוך]] (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו ב[[ירושלים החדשה]], ההדפסה החלה משנת [[ה'תרס"ה]] ועד שנת [[ה'תשע"ט]] 115 שנים.
– מאת [[אברהם אליעזר סופר]] מ[[ירושלים]].
* העשרים וארבע: ספר [[כף אחת (השני)]] – מאת [[הרב יהודה]], שם ספר הנמצא ביד ר' [[מענדיל לאנדעסבערג]] ב[[קרעמניץ]] "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
*העשרים וארבע; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).  
*העשרים וחמש; ספר [[תולדות כף החיים]]– מאת ר' [[חכם סופר]] מ[[ירושלים]], הודפס בירושלים בשנת [[ה'תש"ע]].
*העשרים וחמש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].
*העשרים ושש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).  
*העשרים ושש; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת הרב [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]].
*העשרים ושבע; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].
*העשרים ושבע; ספר [[כפת המנעול]] – מאת הרב [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]].
*העשרים ושמונה; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת ר' [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]].
*ועלו ז"ך כפים, כף ונקי וז"ך, ומשנתו כף ונק"י.
*העשרים ותשע; ספר '''כפי אהרן תליתאה''', מאמרות, הערות, ליקוטי הלכות ואגדות, חיברו הרב [[אהרן יצחק זסלנסקי]] אביו של ראש המוסד הראשון של מדינת ישראל [[ראובן (זסלנסקי) שילוח]] הודפס בירושלים שנת [[ה'תשכ"ז]]
*השלושים; ספר [[כפות המנעול]] – מאת ר' [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] – [[וויען]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]].
* השלושים ואחד: ספר [[נשיאת כפים כהלכתה]] - כולל ההלכות והמנהגים ומקורותיהם וטעמיהם, בצירוף ליקוט מספרי השו"ת והוראות מפוסקי זמנינו, מאת ר' '''משה בן יששכר דוב גרוס הכהן''' (הוצאה מ' גרוס, 336 עמודים).
*השלושים ושנים: ספר הגדה של פסח '''פניני כף החיים''' מאת הרב [[נחום סילמן]], בשלהי ההגדה ישנם פרקי חיים מתולדותיו שהם תוספת לעובדות ומעשי רב המשובצים בתוך ההגדה כל דבר במקומו, כ-40 עמו' גדושים בחומר היסטורי מרתק ומעניין מהם הנהגות ועובדות רבות הרואות אור למורשה" (609 עמ' הוצאת "מורשה").
 
*ועלו ל"ב כפים, כמו שכתוב (תהלים כד, ד); '''נְקִ֥י "כַפַּ֗יִם" וּֽבַר־"לֵ֫בָ֥ב" אֲשֶׁ֤ר לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה'''׃


==[[כף החיים (סופר)]]==
==[[כף החיים (סופר)]]==
כף החיים השני הינו ספר בן 10 כרכים (ח' חלקים על [[אורח חיים]] ועוד ב' חלקים על [[יורה דעה]]), הנקרא [[כף החיים (סופר)]].
כף החיים השני הינו ספר בן 10 כרכים (ח' חלקים על [[אורח חיים]] ועוד ב' חלקים על [[יורה דעה]]), הנקרא [[כף החיים (סופר)]].
==הערות==
==הערות==

גרסה אחרונה מ־09:09, 29 באוגוסט 2023

ספר הלכתי הראשון שנקרא בשם כף החיים נדפס בטורקיה ב' כרכים מסודר לפי פרקים חיברו הרב הכולל רבי חיים פלאג'י הגאב"ד וראב"ד בטורקיה - תורכיה.

כף החיים החדש[עריכה]

נדפס מחדש בארץ ישראל מנוקד באותיות מנוקדות מאירות עינים בבני ברק, וכן במהדורא עם הערות באותיות מרבעות מאירות עינים על ידי הוצאת שיח ישראל בירושלים שנת ה'תשמ"ו, וכן במהדורא חדשה על ידי הוצאת שובי נפשי בירושלים בראשות הרב עזריאל מנצור תושב שכונת בית ישראל שזכה לשימושה של תורה אצל רוב גדולי הדור הספרדים והבבליים מהדור הקודם הודפס בשנת ה'תשע"ג ומכיל (תשמ"ח עמודים).

חכמי הכף-כף נחתכף הקטורת-כף נקיכף אחת-כף הכהןכף הסיידים-כפי אהרןנקי כפים-כף החייםכף זכות, ועוד[עריכה]

ספרים שנקראו בשם כף כפים וכיוצא הבאים לאחר הספר כף נחת ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:

  • ועלו ל"ב כפים, כמו שכתוב (תהלים כד, ד); נְקִ֥י "כַפַּ֗יִם" וּֽבַר־"לֵ֫בָ֥ב" אֲשֶׁ֤ר לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃

כף החיים (סופר)[עריכה]

כף החיים השני הינו ספר בן 10 כרכים (ח' חלקים על אורח חיים ועוד ב' חלקים על יורה דעה), הנקרא כף החיים (סופר).

הערות[עריכה]