רות המואביה

From ויקישיבה
(Redirected from רות)
Jump to navigation Jump to search
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רות היתה גיורת, שעלתה לארץ ממואב, כמסופר במגילת רות. נינהּ של רות הוא דוד המלך. מגילת רות נקראת על שמה שכן בה מסופר על רות.

במקרא[edit]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

חייה של רות מסופרות לרוב במגילת רות שנקראת על שמה, "מגילת רות". סיפורה של רות התרחש בתקופת השופטים.

הסיפור מתחיל שבתקופת השופטים היה רעב והיה איש בשם אלימלך שהיה משבט יהודה והיה גר בבית לחם ובעקבות הרעב הוא ואשתו, נעמי ושני בניו, מחלון וכליון עברו לגור בארץ מואב‏[1]. לאחר מכן מת אלימלך ונשארו אשתו, נעמי ובניו מחלון וכליון‏[2], ויתחתנו מחלון וכליון אחד אם ערפה ואחד אם רות‏[3]. ויהי לאחר מכן וגם מחלון וכליון מתו‏[4] ועבר זמן ושמעתה נעמי שהופסק הרעב בארץ ותחזור היא לארץ וילכו איתה שני כלותיה, ערפה ורות ונעמי אמרה לכלותיה שיחזרו לבית אבותם ושה' יעזור להם כשם שהם עזרו לה וערפה חזרה לבית אבותה ורות המשיכה ללכת אם נעמי לארץ ואמרה: "אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי וא-לוקיך א-לוקי באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה השם לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך"[5].

דמותה של רות[edit]

על פי הגמרא‏[6], היתה חכמה ברות - נעמי הורתה לה להתקשט ולרדת לגורן, אך רות ירדה לגורן ורק שם התקשטה, כדי שלא תיראה חשודה בזנות. בנוסף, על פי הגמרא, לקטה רות שתי שיבולים, ולא שלוש. מופיע שם שרות אף היתה צנועה, וליקטה את השיבולים מיושבת.

על פי המדרש‏[7]), היו רות וערפה אחיות - בנותיו של עגלון מלך מואב, מצאצאי בלק - ונולדו בזכות עשרים ואחד המזבחות שהקים בלק ל-ה'.

השם רות, על פי הגמרא,‏[8] הוא על שום שיצא ממנה דוד, שריוהו לקב"ה בשירות ותשבחות, ועל פי המדרש, על שום שמרתחת עצמה מן העבירה, לעשות רצון אביה שבשמים‏[9].

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. מגילת רות, א', א' - ב'.
  2. רות, א', ג'.
  3. רות, א', ד'.
  4. רות, א', ה'.
  5. רות, א', ו' - י"ז
  6. בבלי, שבת, קיג, ב'.
  7. בבלי, סוטה, מז, א.
  8. בבלי, ברכות, ז', ב'.
  9. מדרש זוטא, רות, א'.