כף נחת (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(14 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
*שם הספר '''כף נחת''' נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א '''כַ֖ף נָ֑חַת''' מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.
*שם הספר '''כף נחת''' נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א '''כַ֖ף נָ֑חַת''' מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.


'''חכמי הכף'''-[[כף נחת]]–[[כף הקטורת]]-[[כף נקי]]–[[כף אחת]]-[[כף הכהן]]–[[כף הסיידים]]-[[כפי אהרן]]–[[נקי כפים]]-[[כף החיים]]–[[כף זכות]], ועוד==  
=='''חכמי הכף'''-[[כף נחת]]–[[כף הקטורת]]-[[כף נקי]]–[[כף אחת]]-[[כף הכהן]]–[[כף הסיידים]]-[[כפי אהרן]]–[[נקי כפים]]-[[כף החיים]]–[[כף זכות]], ועוד==  


ספרים שקדמו לראשונה בשם זה לשם [[כף החיים]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם:
ספרים שנקראו בשם כף כפים ווכיוצא הבאים לאחר הספר [[כף נחת]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם:
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – להרה"ק [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – מאת ר' [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וברור. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו רבי [[אברהם היילבוט]] בן לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו ר' [[אברהם היילבוט]] בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]].
*השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על [[ששה סדרי משנה]], מאת הרב [[שניאור פייבוש בן יעקב]].
*השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על כל [[ששה סדרי משנה]], מאת [[רבי שניאור פייביש בן יעקב]].
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת רבי [[יוסף טאיטאצאק]] אשר [[חוזה המדינה]] [[בנימין זאב הרצל]] נמנה על צאצאיו{{הערה|מ[[הרצי"ה]] על פי [[עיטורי כהנים]], 126, וכן לנתיבות ישראל חלק ב', מאמר "להצדיק צדיקים"}}, רבי [[יוסף טאיטאצאק]] היה חבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]],  הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת ר' [[יוסף טאיטאצאק]], ר' [[יוסף טאיטאצאק]] היה חבירו של מרן [[רבי יוסף קארו]],  הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
*החמישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*החמישי; ספר [[כף ירך יעקב]] – פירוש על ה[[תורה]].
*השישי; ספר [[כף ירך יעקב]] – פירוש על ה[[תורה]].
*השישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
*השביעי; ספר [[כף אחת (השני)]] – מאת [[הרב יהודה]], שם ספר הנמצא ביד רבי [[מענדיל לאנדעסבערג]] ב[[קרעמניץ]] "חסר שער", וכתב וזו לשונו; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
*השביעי; ספר [[כפות זהב]] – מאת ר' [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות'''  – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
*השמיני: ספר [[כף אחת]] – להרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", הרב [[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
*השמיני; ספר [[כף אחת (השני)]] – מאת [[הרב יהודה]], שם ספר הנמצא ביד ר' [[מענדיל לאנדעסבערג]] ב[[קרעמניץ]] "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
*התשיעי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת רבי [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
*התשיעי: ספר [[כף אחת]] – לר' [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", ה[[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]].
*העשירי; ספר [[כפות זהב]] – מאת הרב [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות'''  – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
*העשירי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת ר' [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
*האחד עשר; ספר [[כפות כסף]] – מאת רבי [[יוסף אבן כספי]], על מגילת [[רות]] ומגילת [[איכה]], והודפס על [[איכה]] ב'''אגרות יש"ר''' (חלק ב' דף מ"ה).
*האחד עשר; ספר [[כפות כסף]] – מאת ר' [[יוסף אבן כספי]], על מגילת [[רות]] ומגילת [[איכה]], והודפס על [[איכה]] ב'''אגרות יש"ר''' (חלק ב' דף מ"ה).
*השנים עשר; ספר [[שמות בארץ  – כפות תמרים]] – מאת הרב [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]], שנת [[ה'תרצ"א]].
*השנים עשר; ספר [[שמות בארץ  – כפות תמרים]] – מאת ר' [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]], שנת [[ה'תרצ"א]].
*השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]).
*השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]].
*הארבעה עשר; ספר [[נקי כפים (הראשון)]]  –  מאת רבי [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר [[גיל אהרן]], ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת הרב [[אברהם הכהן רפפורט]] בעל איתן האזרחי.
*הארבעה עשר; ספר [[נקי כפים (הראשון)]]  –  מאת ר' [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר [[גיל אהרן]], ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת ר' [[אברהם הכהן רפפורט]] בעל איתן האזרחי.
*החמישה עשר; קונטרס [[נפשי בכפי]] – מאת הרב [[יחיאל מיכל לובצקי]] ב"ר [[אליהו יהודה לובצקי]], הודפס ב[[בית שמש]] ב[[ה'תשע"א]], [[2011]], על [[עשרת הזכירות]] סובב על מזמור ל"ד ב[[תהלים]].
*החמישה עשר; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.  
*השישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת הרב [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]].
*השישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת ר' [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]].
*השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה.
*השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה.
*השמונה עשר; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' – (שו"ת, הודפס ב[[מונקאטש]] ה'תרצ"ג, 1933) מאת רבי [[אהרן סג"ל הלוי אפשטיין]] ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין.
*השמונה עשר; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' – (שו"ת, הודפס ב[[מונקאטש]] ה'תרצ"ג, 1933) מאת ר' [[אהרן סג"ל הלוי אפשטיין]] ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין.
*התשעה עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות [[נטילת ידים]] מאת הרב [[שמואל פרץ]] בן [[מיכאל פרץ]] (הודפס ב[[טקמצ'אלקו]] [[מקסיקו]], שנת [[ה'תשס"ח]]-[[ה'תשע"ד]]).
*התשעה עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות [[נטילת ידים]] מאת ר' [[שמואל פרץ]] בן [[מיכאל פרץ]] (הודפס ב[[טקמצ'אלקו]], [[מקסיקו]], שנת [[ה'תשס"ח]]-[[ה'תשע"ד]]).
*העשרים; ספר [[משאת כפי]] – מאת הרב [[דוד קאהן]] בן [[צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות [[תפילה]] (הודפס ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] (ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
*העשרים; ספר [[משאת כפי]] – מאת ר' [[דוד קאהן]] בן [[צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות [[תפילה]] (הודפס ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] ([[ה'תשמ"ה]], [[ה'תשס"ט]]).
*העשרים ואחד; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.  
*העשרים ואחד; קונטרס [[נפשי בכפי]] – מאת ר' [[יחיאל מיכל לובצקי]] ב"ר [[אליהו יהודה לובצקי]], הודפס ב[[בית שמש]] ב[[ה'תשע"א]], [[2011]], על [[עשרת הזכירות]] סובב על מזמור ל"ד ב[[תהלים]].
*העשרים ושנים; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (סופר)]]" על שם מחברו כדי להבדילו מספר הלכות המבוסס על [[שולחן ערוך]] והאחרונים וחידושים נוספים, שהינו ספר נוסף שהקדימו וקרא בשם זה ומכונה "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]]  – [[תורכיה]].
*העשרים ושנים; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]]  – [[תורכיה]], השני הינו [[כף החיים (סופר)]].
*העשרים ושלוש; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת [[רבי יעקב חיים סופר]], י"א חלקים על ה[[שלחן ערוך]] כרך א' על [[או"ח]] הודפס בפני עצמו בלי ה[[שלחן ערוך]] (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו ב[[ירושלים החדשה]], ההדפסה החלה משנת [[ה'תרס"ה]] ועד שנת [[ה'תשע"ה]] כ110 שנים.
*העשרים ושלוש; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת [[רבי יעקב חיים סופר]], י"א חלקים על ה[[שלחן ערוך]] כרך א' על [[או"ח]] הודפס בפני עצמו בלי ה[[שלחן ערוך]] (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו ב[[ירושלים החדשה]], ההדפסה החלה משנת [[ה'תרס"ה]] ועד שנת [[ה'תשע"ה]] כ111 שנים.
*העשרים וארבע; ספר [[תולדות כף החיים חלק א']]
*העשרים וארבע; ספר [[תולדות כף החיים]]– מאת [[חכם סופר]] מ[[ירושלים]] הודפס בירושלים [[דצמבר]] [[2009]] [[כסלו]] [[ה'תש"ע]].
– מאת [[אברהם אליעזר סופר]] מ[[ירושלים]].
*העשרים וחמש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).  
*העשרים וחמש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]).  
*העשרים ושש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].
*העשרים ושש; ספר [[כף זכות]]  – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]].
*העשרים ושבע; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת הרב [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]].
*העשרים ושבע; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת ר' [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]].
*העשרים ושמונה; ספר [[כפות המנעול]] – מאת הרב [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] – [[וויען]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]].
*העשרים ושמונה; ספר [[כפות המנעול]] – מאת ר' [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] – [[וויען]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]].
*ועלו כ"ח כפים, כנגד כ"ח פרקים שבכפות הידים, כף נקי ו'''ז"ך''' (עם הכולל), ומשנתו כף ונק"י.
*ועלו כ"ח כפים, כנגד כ"ח פרקים שבכפות הידים, כף נקי ו'''ז"ך''' (עם הכולל), ומשנתו כף ונק"י.


==[[כף נחת (הראשון)]]==
==[[כף נחת (הראשון)]]==
ספר '''כף נחת''' להרב הקדוש [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[משניות]] מסכת [[מגילה]] הודפס בשנת [[ה'שפ"ה]] ([[גימטריה]] [[שכינה]] קדושה), והודפס מחדש בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
ספר '''כף נחת''' להרב [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] על [[משניות]] מסכת [[מגילה]] הודפס בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס מחדש בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]].
 
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־13:07, 12 בדצמבר 2022

כף נחת (השני) חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.

  • שם הספר כף נחת נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.

חכמי הכף-כף נחתכף הקטורת-כף נקיכף אחת-כף הכהןכף הסיידים-כפי אהרןנקי כפים-כף החייםכף זכות, ועוד[עריכה]

ספרים שנקראו בשם כף כפים ווכיוצא הבאים לאחר הספר כף נחת ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:

כף נחת (הראשון)[עריכה]

ספר כף נחת להרב יצחק גבאי מחכמי המערב היא מרוקו על משניות מסכת מגילה הודפס בשנת ה'שפ"ה, והודפס מחדש בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.

הערות שוליים[עריכה]