מגילת סתרים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

דברי חידוש בהלכה, שנרשמו בתקופת המשנה על ידי תנאים, מחשש שכחה.


דברי חידוש אלו נקראו "מגילת סתרים" על שום שהיו מסתירים אותם מעיני זרים, מחמת האיסור שהיה קיים לכתוב דברי תורה שבעל פה.


במסכת בבא מציעא (צב, א) מובא: "אמר רב: מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה: איסי בן יהודה אומר: 'כי תבוא בכרם רעך' - בביאת כל אדם הכתוב מדבר". רש"י מבאר שם (בד"ה: "מגילת סתרים"): "מגילה טמונה, לפי שאסור לכתוב הלכות, וכשהיה שומע דבר חידוש וירא לשוכחו היה כותבו ומסתיר מן העין". כמו כן, מובא במסכת שבת (ו, ב): "אמר רב: מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה: איסי בן יהודה אומר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואינו חייב אלא אחת" (עיין פירוש רש"י שם בד"ה: "מגילת סתרים").