מדבר: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מדבר''' נחשב לאזור צחיח, בו יורדים מעט משקעים ואין בו מעיינות שופעים ונחלים זורמים. אדמת המדבר אינה פוריה, היות ולא | '''מדבר''' נחשב לאזור צחיח, בו יורדים מעט משקעים ואין בו מעיינות שופעים ונחלים זורמים. אדמת המדבר אינה פוריה, היות ולא מצטבר בה [[תרכובות אורגניות|חומר אורגני]]. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכל שהחי ובני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים. | ||
במדבר מעריכים | [[הנביאים]] כינו את המדבר בכינויים שונים. בין השאר [[ירמיהו הנביא]] היה מ[[ענתות]] אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור|([[ספר ירמיהו]],ב'ב')}] ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". [[הושע הנביא]] מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" {{מקור|(ב',ה')}}. | ||
במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור|(ט',א')}]. אפילו [[יואב בן צרויה]] שר צבא [[דוד המלך]] בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" {{מקור|([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד)}}. | |||
הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. ב[[ספר יהושע]] ב[[נחלת שבט יהודה]] נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {{מקור|{ט"ו, ס"א)}}. ןעל [[עוזיהו המלך]] נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.{{מקור|([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י')}} . ה[[תלמוד הבבלי]] ב | |||
גם משרידים ארכאולוגיים שנמצאו בצפון [[מדבר יהודה]] נמצאו מקומות יישוב. | |||
גרסה מ־23:21, 5 באוקטובר 2008
|
|
מדבר נחשב לאזור צחיח, בו יורדים מעט משקעים ואין בו מעיינות שופעים ונחלים זורמים. אדמת המדבר אינה פוריה, היות ולא מצטבר בה חומר אורגני. העדר מים ומיעוט הצמחיה גורמים לכל שהחי ובני האדם החיים במדבר יהיו מועטים. רק באזורים בהם יש מקורות מים וקרקע פוריה זמינה מצויים ריכוזים של בעלי חיים ובני אדם, אך גם הם במספרים לא גדולים.
הנביאים כינו את המדבר בכינויים שונים. בין השאר ירמיהו הנביא היה מענתות אשר בקרבת "מדבר בנימין" כינה את המדבר :"ּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור|(ספר ירמיהו,ב'ב')}] ובפסוק ו' באותו פרק הוא מתאר ביתר פירוט את טבעו של המדבר : "אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". הושע הנביא מתאר את המדבר:"כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" (ב',ה').
במדבר מעריכים את נאות המדבר, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור|(ט',א')}]. אפילו יואב בן צרויה שר צבא דוד המלך בנה את ביתו במדבר כפי שכתוב:"וַיִּקָּבֵר בְּבֵיתוֹ, בַּמִּדְבָּר" ([[ספר מלכים]]א',ב',ל"ד).
הצמחיה הדלה שגדלה במדבר הארץ ישראלי, בייחוד בימי החורף שימשה מקור למזון לצאן ולבקר. אנו מוצאים במקורות מקראיים מדברות שבהם היו ערים. בספר יהושע בנחלת שבט יהודה נאמר:"בַּמִּדְבָּר בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה" {ט"ו, ס"א). ןעל עוזיהו המלך נאמר:"וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה-רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל--כִּי-אֹהֵב אֲדָמָה, הָיָה.([[דברי הימים]] ב', כ"ו,י') . התלמוד הבבלי ב
גם משרידים ארכאולוגיים שנמצאו בצפון מדבר יהודה נמצאו מקומות יישוב.