ענתות

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

ענתות הייתה עיר לווים, צפונית מירושלים. יש המזהים אותו עם מיקומו של הכפר הערבי "ענתא". הישוה היה ממוקם בדרך הקדומה שירדה מ"גבע" אל עין פרת - היום כ-5ק"מ ממזרח ל"כביש 40" בקטע בין ירושלים לרמאללה. לפי הסברה, מקומה של ענתות הקדומה, אשר הייתה בתחום נחלת שבט בנימין, בה נולד ירמיהו הנביא, הייתה מצויה בגבעה "ראס אל-חָרוּ‏‏בָּ‏‏ה‏" - גובה 748 מטר - היום בענתא [1].

אזכורים במקרא[edit]

לפי המקורות במקרא העיר ענתות הייתה מיושבת בבני ישראל ממועד התנחלות שבטי ישראל בימי יהושע בן נון עד ימי בית שני.

בעת חלוקת ארץ כנען לשבטי ישראל ניתנה ענתות לנחלת שבט בנימין ונמסרה ללווים. וכך כתוב בספר יהושע: "וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִין, אֶת-גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, אֶת-גֶּבַע, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ. אֶת-עֲנָתוֹת, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-עַלְמוֹן, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ: עָרִים, אַרְבַּע. כָּל-עָרֵי בְנֵי-אַהֲרֹן, הַכֹּהֲנִים--שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה עָרִים, וּמִגְרְשֵׁיהֶן" [2] .

ענתות מוזכרת בתור עירו של ירמיהו הנביא לפי המובא בספרו: "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, בֶּן-חִלְקִיָּהוּ, מִן-הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת, בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן" [3] . אנשי ענתות מתנכלים לירמיהו בשל נבואותיו וה' מצוה אותו :"לָכֵן, כֹּה-אָמַר ה' עַל-אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, הַמְבַקְשִׁים אֶת-נַפְשְׁךָ, לֵאמֹר: לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם ה', וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵנוּ" [4]. בפסןק הבא גם נקבע גורל תושבי ענתות: "לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, הִנְנִי פֹקֵד, עֲלֵיהֶם: הַבַּחוּרִים, יָמֻתוּ בַחֶרֶב, בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, יָמֻתוּ בָּרָעָב. וּשְׁאֵרִית, לֹא תִהְיֶה לָהֶם. כִּי-אָבִיא רָעָה אֶל-אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת, שְׁנַת פְּקֻדָּתָם" [5].

ישעיהו הנביא מתאר את מסלול הנסיגה של "אשור" מממלכת יהודה וכולל את העיר ענתות בין הערים שיהיו במסלול הנסיגה. וכך כתוב בספרו:" לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, אַל-תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן, מֵאַשּׁוּר; בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה, וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא-עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם... בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן; לְמִכְמָשׂ, יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ, מַעְבָּרָה, גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה, הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל, נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת-גַּלִּים; הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. לא נָדְדָה, מַדְמֵנָה; יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים, הֵעִיזוּ. עוֹד הַיּוֹם, בְּנֹב לַעֲמֹד; יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם [6] .

בספר נחמיה מוזכר ענתות בתור שם משפחה, בין אלה הכורתית אמנה. וכך נאמר: " וּבְכָל-זֹאת, אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים; וְעַל, הֶחָתוּם, שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ, כֹּהֲנֵינוּ. וְעַל, הַחֲתוּמִים: נְחֶמְיָה הַתִּרְשָׁתָא בֶּן-חֲכַלְיָה, וְצִדְקִיָּה. . רָאשֵׁי, הָעָם: ..חָרִיף עֲנָתוֹת. [7] .

ובפרק י"א בספר נחמיה מובאות הערים שחודש יישובם בימי "בית שני" וגם ענתות נמנת עליהם. וכך כתוב : וּפְקִיד הַלְוִיִּם, בִּירוּשָׁלִַם--עֻזִּי בֶן-בָּנִי בֶּן-חֲשַׁבְיָה, בֶּן-מַתַּנְיָה בֶּן-מִיכָא: מִבְּנֵי אָסָף הַמְשֹׁרְרִים, לְנֶגֶד מְלֶאכֶת בֵּית-הָאֱלֹהִים... וּבְנֵי בִנְיָמִן, מִגָּבַע, מִכְמָשׂ וְעַיָּה, וּבֵית-אֵל וּבְנֹתֶיהָ. עֲנָתוֹת נֹב, עֲנָנְיָה. חָצוֹר רָמָה, גִּתָּיִם. חָדִיד צְבֹעִים, נְבַלָּט. לֹד וְאוֹנוֹ, גֵּי הַחֲרָשִׁים. וּמִן-הַלְוִיִּם--מַחְלְקוֹת יְהוּדָה, לְבִנְיָמִין. [8].

על העיר המקראית[edit]

נגה הראובני בספרו אור חדש על ספר ירמיהו מנסה ללמוד מתוך נבואות ירמיהו על חיי היום-יום בעיר המקראית. הוא יוצא מההנחה כי ירמיהו הנביא למרות שהיה "מן הכהנים הוא לא שרת ב"כהונה". ענתות הייתה עירו של אביתר הכהן, ושם ישב לאחר ששלמה המלך הדיחו מן הכהונה [9]. יש לשער לפיכך, שמשפחת הכהנים אליה השתייך ירמיהו הייתה מצאצאי אביתר לבית עלי הכהן ולא מבני צדוק שהיו כהני המקדש בירושלים.

ימי חייו הרגילים עברו כדרך כל תושבי ענתות. הוא עבד בשדות משפחתו בענתות ואף היה רועה את צאנו עם רועי ענתות. נגה הראובני מפרט את מימצאיו לגבי אורח החיים של תושבי ענתות:

  • רעיית צאן היא מלאכה קשה ועד היום רק צעירים עוסקים בה. וכך כתב בספרו: " וַאֲנִי לֹא-אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ; מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה". [10] משמעות הפסוק , אני לא עזבתי מהר את תפקידי כרועה צאן על מנת להיות נביא , דהיינו הוא היה רועה צאן.
  • הוא גם נהג ללכת לירושלים, כנראה לימי השוק או כדומה, כמנהג תושבי ענתות , עד היום הזה. ולכן אנו מוצאים כי ירמיהו משתמש בביטויים כמו: "השכם ודבר" - אם אתה רוצה להספיק להגיע בבוקר לשוק, כאשר הבאים בשעריו עדין יש להם סבלנות להאזין לך - כדאי שתשכים בבוקר ותגיע העירה מוקדם.
  • מונח נוסף קשור בהליכה לעיר הבירה: "הלוך וקראת" - כדי לקרוא את דברי הנבוא בעיר יש להקדים לכך את ההליכה לירושלים.
  • ואחרון, הבא לירושלים מהצפון, עד היום, בכביש 40, רואה את העיר העתיקה בעמק. וירמיהו מתאר את ירושלים כ"יושבת העמק". מפרשי המקרא לא הצליחו למצוא קשר בין מרכז העיר שהוא "הר" - הר הבית לבית היותה בעמק. היותו תושב ענתות מסביר גם זאת.

לקריאה נוספת[edit]

  • נגה הראובני , אור חדש על ספר ירמיהו, "יד למעיין" - הוצאת עם עובד, תש"י - 1950

הערות שוליים[edit]

  1. במפת PEF משנת 1880 היא מכונה : Rus el Kharruleh
  2. כ"א, י"ז-י"ט
  3. א' א'
  4. י"א, כ"א
  5. כ"ב - כ"ג
  6. י', כ"ד-ל'
  7. י'א'-כ'
  8. כ"ב - ל"ו
  9. ספר מלכים א' ב,כ"ז
  10. ט"ז, י"ז

קישורים חיצוניים[edit]