מחילה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

בעל חוב מוחל על חובו.

לדוגמא, המלווה אומר ללווה "החוב מחול לך".

מקור וטעם[עריכה]

הטעם שאין צריך (ואין שייך) קניין הוא משום שהממון כבר ברשותו, ואין קניין על מה שנמצא כבר ברשותו (אבן האזל זכייה ומתנה ג-ב).במהותה נחלקו הראשונים האם הוא הקנאה, שמקנה לו את החוב בחזרה, או סילוק, שמבטל את החוב (קונטרסי שיעורים קידושין ז-ו: תוס' - הקנאה, רמב"ן - סילוק. מחנה אפרים זכייה מהפקר יא: תוס' ורשב"א - סילוק, ריטב"א - קניין. וכן דנו בזה קובץ שיעורים קידושין קכג, פרי משה קניינים כו-א, רוח אליהו א). והגהות אשר"י (בבא מציעא סו:) הוסיף שהיא מדין יאוש, וכתב על זה הפרי משה (קניינים כו-ה) שלדבריו היא סילוק, שהרי גם יאוש הוא סילוק. והרבה מחלוקות נובעות מחקירה זו, כדלקמן.

וכן חקרו (קובץ שיעורים בבא בתרא א, ברכת אברהם בבא מציעא דף שלא בדפיו אות ז) האם הוא פטור מהשבה (ביטול השעבוד), או שנחשב שהחזיר ("הריני כאילו התקבלתי").

הנכס[עריכה]

הנכסים הנקנים הם:

חוב.

דבר שהוא בעין, כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם שייכת בו מחילה: הסמ"ע (חו"מ רמא-ו) כתב שלא מועילה, והמשנה למלך (זכייה ומתנה ג-ב) כתב שכן. וגם זאת תלה הפרי משה (קניינים כו-ג) במחלוקת האם מחילה היא קניין או סילוק.

דבר שלא בא לעולם, כתב הר"ן שא"א למחול עליו (הובא ברמ"א חו"מ רט-ד). והפרי משה (קניינים כו-א ד"ה ועוד) תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא הקנאה - אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שלא בא לעולם.

דבר שאינו קצוב, כתב הקצוה"ח (ס-ג) שא"א למחול עליו. והפרי משה (קניינים כו-ב ד"ה ובקצה"ח) תלה גם את דין זה במחלוקת זו, שאם מחילה היא רק סילוק - אפשר גם בדבר שאינו קצוב.

תנאי אפשר למחול עליו. וחקר הקובץ שיעורים (בבא בתרא א) האם הוא משום שכאילו התנה שכל התנאי הוא רק אם יקפיד, או משום שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי. ומעין זה חקר ר' שמואל (בחידושים גיטין וקידושין עמוד קסז) האם התנה שהתנאי הוא רק אם יקפיד, או שמבטל את התנאי.

שעבודא דרבי נתן (שהראשון חייב לשני והשני לשלישי, שהדין הוא שהשלישי יכול לגבות ישר מהראשון) - הראשונים והאחרונים דנו האם השני יכול למחול לראשון על חובו, ועל ידי כך להפקיע מהשלישי את זכותו לגבות מהראשון (תוס' כתובות יט. (ד"ה וכגון) הביאו את שני הצדדים. וכן דן בזה ספר המקנה כו-ו, ובהערה בו בתחתית העמוד כתב שיתכן שהמהרש"א הסתפק בזה).

פרטי הדין[עריכה]

מחילה אינה צריכה קניין - כך כתבו התוס' (סנהדרין ו. ד"ה צריכה), אמנם יש ראשונים שסוברים שצריכה קניין (גרנ"ט קג ד"ה וכן, והוסיף שגם לדעה זו המחילה חלה ע"י הדעת, והקניין רק מגלה על הגמירות דעת). וביארו האחרונים שדין זה תלוי בחקירה האם מחילה היא סילוק או הקנאה, משום שקניין צריך רק על הכנסה לרשות הלוקח, ולכן אם היא רק סילוק החוב אינה צריכה קניין, שהלווה אינו קונה כלום, אך אם היא הקנאה, שהלווה קונה את החוב חזרה - כן צריכה קניין (קהילות יעקב סנהדרין ה בתחילתו, וכן ביאר המידות לחקר ההלכה יב-ו שהטעם שמחילה אינה צריכה קניין הוא שהיא רק סילוק. ודבריהם מבוארים ע"פ העיון בלומדות ו, שצריך מעשה קניין רק בשביל להכניס את החפץ לרשות הקונה)[1].

מחילה בלב מועילה. לדעת הקצוה"ח (יב-א ע"פ המהרי"ט) הוא רק כשידוע לכל העולם מה שבליבו, ולמהרש"ל (המובא בו) מועיל בכל מקרה.

מחילה בטעות לריב"ש היא מחילה ולש"ך לא (קצוה"ח יז-ג).

אסמכתא במחילה, כגון שנתן ערבון לחבירו ואמר לו "אעשה כך וכך ואם לא ערבוני מחול לך" - דעת השו"ע שגם בה יש דין אסמכתא וההתחייבות לא מועילה, והרמ"א (שם) הביא שיש חולקים.בעל כורחו של הלווה, כתב המחנה אפרים (זכייה מהפקר יא) שתלוי במחלוקת האם הוא סילוק או הקנאה: אם הקנאה - א"א להקנות בעל כורחו, אך אם סילוק - אפשר.

חזרה תוך כדי דיבור, גם את דין זה תלה המחנה אפרים (זכייה מהפקר יא) באותה המחלוקת: אם הקנאה - אפשר לחזור בו, ואם סילוק - א"א, כמו שא"א לחזור מהקדש.

שליח של המלווה יכול למחול על החוב במקומו, ששלוחו של אדם כמותו (משנה למלך מלווה ולווה טז-א תחילת ד"ה ראובן).

המקנה[עריכה]

קטן אינו יכול למחול (בבא מציעא כב:). ופירש רש"י שהטעם הוא מפני שאינו יכול להפקיר.

הקונה[עריכה]

למחול לעצמו, כגון אח שהלווה לאחיו והמלווה מת והלווה ירש את החוב ורוצה למחול לעצמו - לרמב"ן אי אפשר, כי מחילה היא רק ממוחל לנמחל, כלומר שיהיה אדם אחר (הביאו הריטב"א כתובות פא: סוף ד"ה הרי), אך לרוב הראשונים אפשר (כך משמע מתוס' שם ד"ה לא, שהקשו שימחל לעצמו (שאת קושייתם תירץ הרמב"ן הנ"ל שא"א למחול לעצמו), וכן הרא"ש שהביא קובץ שיעורים כתובות רפט, וכן כתב שו"ע אה"ע קה-ו).

ודוגמא לזה, אשה שמכרה את כתובתה ומת הבעל ואחר כך מתה היא, ובנה רוצה לירש את כתובתה אך הקונה מוציא ממנו אותה. אם אדם מוחל לעצמו, יוכל הבן למחול את מכירת הכתובה (מדין המוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל, וכאן האשה היא המוכרת ובנה הוא היורש) ולזכות בה לעצמו מדין ירושה (שו"ע שם).

ראה גם[עריכה]

שעבוד (לגבי מחילה על כיבוד אב ואם ע"ע [[כיבוד אב ואם מחילה|כיבוד אב ואם]])

קישורים חיצוניים:

חיבור מקיף על דיני מחילה, מאת ברוך כהנא, באתר מורשת המשפט בישראל, מחולק לפרקים: מהות המחילה;  יצירת המחילה; נשוא המחילה; מחילה על זכות עתידית; 

מחילת חוב שיש עליו משכון; מחילת חוב שבשטר; מחילת זכות של אחר; מחילה בטעות; פגמים ברצונו של המוחל; מחילה מותנית; מחילה מכללא; מחילה באישים שונים; עניינים שונים במחילה; מחילה על בעלות; מחילה על זכות קניינית הפחותה מבעלות; בין סילוק למחילה; מחילת תנאי

הערות שוליים[עריכה]

  1. הארכנו בדעתו בערך דעת לקניין#מקור_וטעם ד"ה ביחס אות ג ובהערה שם.