יהדות אתיופיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (←מועדי העדה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
הקהילה לא ידעה ש[[בית המקדש]] נחרב, וסברה שהוא עדין קיים. משום כך הקהילה גם הקריבה [[קרבנות]], ו[[בית הכנסת]] שלה היה מעין "בית מקדש מעט" כפשוטו, שחולק לקודש ולקודש קודשים שבו הונח ספר ה"אורית", ואליו הורשו רק הקייסים להכנס. בחצר [[בית הכנסת]] היה [[מזבח]] עליו הוקרבו [[קרבנות]]. | הקהילה לא ידעה ש[[בית המקדש]] נחרב, וסברה שהוא עדין קיים. משום כך הקהילה גם הקריבה [[קרבנות]], ו[[בית הכנסת]] שלה היה מעין "בית מקדש מעט" כפשוטו, שחולק לקודש ולקודש קודשים שבו הונח ספר ה"אורית", ואליו הורשו רק הקייסים להכנס. בחצר [[בית הכנסת]] היה [[מזבח]] עליו הוקרבו [[קרבנות]]. | ||
הקהילה הונהגה בידי הקייסים, שהיוו מעין רבנים וכהנים. כדי להיות קייס היה צריך ללמוד מפי הקייסים ולקבל הסמכה. כל מי שרצה בכך יכל ללמוד ולקבל את התפקיד (הוא לא עבר מאב לבן). | הקהילה הונהגה בידי הקייסים, שהיוו מעין רבנים וכהנים. כדי להיות קייס היה צריך ללמוד מפי הקייסים ולקבל הסמכה. כל מי שרצה בכך יכל ללמוד ולקבל את התפקיד (הוא לא עבר מאב לבן). | ||
בקהילת "ביתא ישראל" הקפידו מאוד על דיני [[טומאה וטהרה]], וייחדו | בקהילת "ביתא ישראל" הקפידו מאוד על דיני [[טומאה וטהרה]], וייחדו מבנה מחוץ לכפר לטמאות (ה[[יולדת]] וה[[נידה]]) שישבו בו בימי טומאתן. | ||
הקהילה תמיד יחלה לזכות ולחזור ל[[ירושלים]] והיו להם תפילות רבות על כך ומנהגים הקשורים עם הציפייה לציון, לדוגמא: ב[[שחיטה]] תמיד הופנה ראש הבהמה ל[[ירושלים]], בעת נדידת החסידות מעל שמי אתיופיה היו אומרים מין שיר שביקש מהחסידות להעביר בנדודיהן את ה[[תפילה]] ל[[ירושלים]] וכדומה. | הקהילה תמיד יחלה לזכות ולחזור ל[[ירושלים]] והיו להם תפילות רבות על כך ומנהגים הקשורים עם הציפייה לציון, לדוגמא: ב[[שחיטה]] תמיד הופנה ראש הבהמה ל[[ירושלים]], בעת נדידת החסידות מעל שמי אתיופיה היו אומרים מין שיר שביקש מהחסידות להעביר בנדודיהן את ה[[תפילה]] ל[[ירושלים]] וכדומה. | ||
== מועדי העדה == | == מועדי העדה == | ||
החגים בד"כ מקבילים לחגי ישראל עם שינויים במנהגים. אחד השינויים הבולטים הוא הקרבת [[קרבן פסח]] ואכילתו בליל הפסח. ב[[יום הכיפורים]] נהגה העדה לענות את עצמה ב[[צום]] וב[[תפילה]] ב[[בית הכנסת]] שלוו בקפיצות ארוכות במשך שעות רבות. מעניין שלמרות הניתוק הגדול משאר חלקי עם ישראל ישנם מסורות משותפות, כמו לדוגמא ש[[חג השבועות]] הוא לא רק חג ה[[ביכורים]] (שהובאו באתיופיה וניתנו לקייסים) אלא גם חג מתן [[תורה]] (למרות שדבר זה לא מופיע בפירוש ב[[תורה]]). ה[[שבת]] נשמרה בקפדנות. אסור היה לצאת מהכפר בשבת, והוא הוקדש למנוחה ולתפילות. כל שבת שביעית נחשבה מיוחדת יותר והוספו בה תפילות. [[חג החנוכה]] לא נחגג (כנראה שבני העדה לא שמעו על סיפור [[נס חנוכה|הנס]]). [[פורים]] לא נחגג אך נשמרו 3 ימי [[צום]] לזכר [[תענית אסתר]] ("וצומו עלי שלושת ימים). אבלות על חורבן [[הבית הראשון]] נשמרה בצומות במשך כשלושה שבועות | החגים בד"כ מקבילים לחגי ישראל עם שינויים במנהגים. אחד השינויים הבולטים הוא הקרבת [[קרבן פסח]] ואכילתו בליל הפסח. ב[[יום הכיפורים]] נהגה העדה לענות את עצמה ב[[צום]] וב[[תפילה]] ב[[בית הכנסת]] שלוו בקפיצות ארוכות במשך שעות רבות. מעניין שלמרות הניתוק הגדול משאר חלקי עם ישראל ישנם מסורות משותפות, כמו לדוגמא ש[[חג השבועות]] הוא לא רק חג ה[[ביכורים]] (שהובאו באתיופיה וניתנו לקייסים) אלא גם חג מתן [[תורה]] (למרות שדבר זה לא מופיע בפירוש ב[[תורה]]). ה[[שבת]] נשמרה בקפדנות. אסור היה לצאת מהכפר בשבת, והוא הוקדש למנוחה ולתפילות. כל שבת שביעית נחשבה מיוחדת יותר והוספו בה תפילות. [[חג החנוכה]] לא נחגג (כנראה שבני העדה לא שמעו על סיפור [[נס חנוכה|הנס]]). [[פורים]] לא נחגג אך נשמרו 3 ימי [[צום]] לזכר [[תענית אסתר]] ("וצומו עלי שלושת ימים). אבלות על חורבן [[הבית הראשון]] נשמרה בצומות במשך כשלושה שבועות מסוף [[תמוז]] ("תומס" בשפת העדה) עד תחילת [[אב]]. | ||
== חגים ייחודיים == | == חגים ייחודיים == | ||