Changes

Jump to navigation Jump to search

מעמד העובר בהלכה

441 bytes removed, 03:28, 10 August 2012
no edit summary
[[תמונה:Human Fetus2.jpg|ממוזער|עובר אדם משומר|250px]]
סוגיית '''מעמד העובר בהלכה''' היא בעלת משמעויות הלכתיות רחבות, המשיקות חלקית לשאלות הנידונות ב[[אתיקה רפואית]]. תוצאה ישירה של סוגיה זו היא שאלת ביצוע [[הפלה מלאכותית]] באופן יזום מסיבות שונות, על פי ההלכה. סוגיה זו התעוררה בעיקר בעידן המודרני, היות שבזמן עבר לא היו [[בדיקות סקר בהיריון]] באמצעותן ניתן לגלות [[לקות|מומים]] ב[[עובר]] (ובעקבותיהן לשקול ביצוע הפלה מלאכותית), וביצוע יזום של הפלה מלאכותית היה קשה עד בלתי אפשרי.
===במקרא===
ב[[פרשת משפטים]] ב[[ספר שמות]] ישנה התייחסות להריגת עובר מבחינה [[משפט פלילי|פלילית]] ו[[משפט אזרחי|אזרחית]]:
{{ציטוט|תוכן=וכי יצו ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה, ולא יהיה אסון - ענוש ייענש כאשר ישית עליו בעל האישה ונתן בפללים. ואם אסון יהיה - ונתתה נפש תחת נפש|מקור={{תנ"ך|שמות|כא|כב}}-כג}}.
הפרשנות המקובלת היא כי ה'אסון' המתואר בכתוב הוא הריגת האשה, ועל כן רואים כי ישנו חיוב תשלום כספי ([[דמי ולדות]]) לבעל האשה עבור פגיעה בעוברים, אך אין חיוב מיתה על הפגיעה בעוברים (בניגוד להריגת האשה עליה ישנו חיוב מיתה ככל [[רצח]]). אך בפסוקים אלו אין התייחסות לעצם ההפלה, כאשר היא נעשית מבחירה.
===במשנה ובגמרא===
במשנה ובגמרא ישנם מספר התייחסות הלכתיות לעובר, על רקע מקרים שונים:
*[[חילול שבת|מחללים שבת]] לצורך הצלת עובר שעדיין בבטן אימו, גם כאשר אימו כבר מתה. במשנה במסכת ערכין מובא כי מחללים שבת במקרה זה, לדוגמא הבאת [[סכין]] דרך [[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] לצורך [[ניתוח קיסרי]], למרות שהדבר כרוך באיסור [[מלאכת הוצאה מרשות לרשות]], ולמרות שלעובר אין [[חזקה (הלכה)|חזקת חיים]]({{הערהמקור|שם=ערכין|{{בבלי|ערכין|ז|א}}.}}).*אכילה במקום איסור כרת לצורך הצלת עובר - במשנה במסכת יומא מובא כי אשה מעוברת שהריחה ריח מאכל ומתאווה לו - מאכילים אותה ממאכל זה גם ב[[יום כיפור]], בו ישנו איסור [[כרת]] על אכילה ושתייה, היות ובהמנעות מאכילה ושתייה במקרה כזה ישנו חשש [[פיקוח נפש|סכנת נפשות]], הגובר על איסור האכילה ושתייה ביום כיפור{{הערה|{{בבלימקור|יומא|פב|א}}}}. בין המפרשים ישנה מחלוקת למי נשקפת סכנה במקרה של הימנעות מאכילה, האם לאם או לעובר, או לשניהם גם יחד.*הריגת העובר לצורך הצלת אימו לפני שהלידה הושלמה - על פי המשנה כאשר לידה החלה (או לפניה) ונוצר מצב שהיא מסכנת את חיי היולדת, הורגים את העובר אם טרם יצא לאוויר העולם, לצורך הצלת האם, היות והוא נחשב ל[[דין רודף|רודף את אימו]], וחיי האשה קודמים לחיי העובר שטרם יצא לאוויר העולם{{הערה|{{משנה|אהלות|ז}}.}}. לפי גישה אחת המוזכרת בשיטה מקובצת{{הערה|1=שם=שיטה}} בגדר [[הווה אמינא]], הסיבה שחיי האם קודמים לחיי העובר היא מכיוון שהאם נחשבת לאדם, ואילו העובר לפני שנולד עדיין אינו נחשב לאדם ומותר להרגו. גישה אחרת מסבירה שהסיבה שחייה קודמין לחייו הוא מכיוון ש[[אין ספק מוציא מידי ודאי]], שכן העובר עלול להיות [[נפל]]{{הערה|שם=שיטה|1=[[שיטה מקובצת]] על [[מסכת ערכין]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=33&daf=7&format=pdf ז א], אות ה'}}. לעומת זאת, אם העובר כבר יצא לאוויר העולם הוא נחשב כחי גמור, ובמקרה והלידה מסכנת את חיי האם אין מתערבים לטובת אחד מהשניים, מכח הכלל [[אין דוחין נפש מפני נפש]].
*חיוב מיתה על הריגת עובר - המשנה אומרת כי ההורג תינוק בן יום אחד חייב מיתה כהורג גדול. ממשנה זו משתמע כי אין חיוב מיתה על הריגת עובר (בדומה למשתמע מהמקרא), אולם אין במשנה זו התייחסות לעצם קיומו של איסור לפגיעה בעובר מבחירה{{הערה|נדה מ"ד א'.}}. באופן דומה, גם לעניינים הלכתיים נוספים אין משמעות לקיומם קודם הלידה (לדוגמא, לגבי [[נגע צרעת]]).
*הוצאה להורג של אשה מעוברת - אשה שנתחייבה אחת מ[[ארבע מיתות בית דין]] בעודה מעוברת, אין מעכבים את דינה עד שתלד. אך אם החל תהליך הלידה, ממתינים עד שיוולד התינוק ורק לאחר מכן הורגין את האשה. באופן דומה משקים אשה [[סוטה (הלכה)|סוטה]] במי סוטה גם כשהיא מעוברת, אף שיתכן שבעקבות שתיית המים תמות. אם כי, שם יש פסוק מיוחד שממנו לומדים הלכות אלו, ולולי פסוק זה היו מחכים עד שהאשה תלד.
*[[עובר ירך אמו]] - בנושאים הלכתיים שונים נחשב העובר כאחד מאברי אימו, ולא כבעל ישות חיים עצמאית. כך למשל אשה שנתגיירה בעודה מעוברת, הצאצא שיוולד נחשב ליהודי מכח גיור האם, אף שיצירתו הייתה בעודה גויה.
*הריגת עובר על ידי [[בן נח]] - בגמרא מובא כי בן נח שהרג עובר - חייב מיתה. הגמרא הסמיכה דין זה לפסוק: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ"{{הערה|{{תנ"ךמקור|בראשית|ט|ו}}.}} - "איזה הוא אדם שהוא "באדם"? הוי אומר: זה עובר במעי אמו". מקובל כי כל מעשה שאסור לבן נח - אסור גם ליהודי, אף כי יתכן והעונש על המעשה יהיה שונה בין השניים (לדוגמא, בן נח נהרג גם על עבירת [[גזל]], ויהודי לא). עם זאת לא התפרש מקור איסור זה, ובעוד יש מהאחרונים המפרשים את מקור הדין כענף של [[לא תרצח|איסור רציחה]] ('חצי שיעור'), יש התולים איסור זה באיסור חבלה. ישנו הבדל ניכר בין שני פירושים אלו, שכן בעוד רצח הוא איסור כלפי העובר, חבלה היא כלפי האשה, ומותר לאדם לחבול בעצמו במקרה צורך.
===דעת הרמב"ן===
המחלוקת לגבי מעמדו של העובר היא בעיקר לגבי עובר לאחר ארבעים יום ליצירתו, בעוד קודם לכן הוא נחשב כ"{{מונחון|מיא בעלמא|מים בלבד}}"{{הערה|יבמות ס"ט ע"ב.}}, (כלומר כגוף חסר חיות). על פי ה[[מדרש]], ביום ה־40 ליצירת העובר נזרקת בו [[נשמה]]{{הערה|מנחות צ"ט ע"ב "נשמה נוצרה בארבעים"}}, וביום זה נעשית "יצירת הוולד"{{הערה|בכורות כ"א ע"ב: "אמר רב חסדא: הרי אמרו יצירת הוולד באשה - ארבעים יום"}}.
יש מהאחרונים שכתבו שאף שבמהלך 40 היום הראשונים ליצירתו העובר נחשב "מיא בעלמא", ואין הריגתו מוגדרת כרצח אפילו לבן נח{{הערה|שו"ת אחיעזר (ח"ג סוף סימן סה.}}, הרי מכיוון שהוא עתיד להיות אדם, ישנו אסור להרגו גם בשלב התפתחות זה{{הערה|1=על פי מאמרו של אליקים גציל אלינסון, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/haubar-4.htm העובר בהלכה], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}}. אחרונים אחרים אינם רואים הבדל בין הריגת עובר קודם או לאחר 40 יום ליצירתו{{הערה|לדוגמא, דברי ה[[יאיר חיים בכרך|חוות יאיר]] שכותב שהסברא לחלק בין עובר לפני ארבעים יום לעובר בן ארבעים יום היא "סברת כרס" שאין לה מקור. ככל הנראה טעמו הוא לפי דבריו שאיסור הפלת עובר הוא חלק מאיסור [[שמירת הברית|השחתת זרע]] המוגדרת כרצח חלקי בתלמוד "שוחטי הילדים". ואכן ה[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]] (שו"ת רב פעלים ח"ד יו"ד סימן יד) משווה הריגת עובר לפני ארבעים יום להיווצרו לאיסור השחתת זרע שהותרה לצורך גדול (כמו סכנה לאם) לאחר [[תשמיש המיטה|קיום היחסים]]}}.
נקודת זמן זו של 40 יום הינה נקודת זמן הלכתית. על ועל פי הידוע כיום לרפואה המודרנית, אין שוני מהותי בעובר ביום ה־40 ליצירתו (המעקב אחר התפתחות העובר כיום נעשה ביחידות זמן של שבועות). בשלב התפתחות זה צורת העובר כבר נראית בבירור [[בדיקת אולטרה סאונד רפואית|בבדיקת אולטרה סאונד]]. בין האחרונים יש שניסו להתאים בין הגמרא הרואה בעובר קודם ל־40 יום גוף חסר חיות, ומייחסת חשיבות לנקודת המעבר בתאריך זה, לבין הידוע כיום על התפתחות העובר בשלב זה{{הערה|בספר "נשמת אברהם" (חו"מ סימן תכ"ה ס"ק א) הוא מסביר "אין עדיין אלא התחלת האיברים והפנים, כך שהצורה הכללית של העובר קודם היום הארבעים ואחד מההפריה, איננה דומה לצורת אדם אלא לצורת בעלי חיים אחרים" ב[[אנציקלופדיה הלכתית רפואית]] (ערך עובר אות ג' רקע מדעי) גם כן מובא כי הגדרת העובר בשלב שעד סוף השבוע השמיני הוא "עוברון", בשלב זה מתפתח המבנה, ובשלב השני שהחל מהשבוע התשיעי מתחילה התפתחות התפקוד המתקדמת של העובר עד לגמר הסופי. בשלב זה, מתפתחים עצמותיו וגידיו. לקביעה זו אודות סדר ההתפתחות של העובר יש סימוכין בדברי התלמוד במסכת נידה{{בבלי|(נידה|כה|א}} ) המפרשת את הפסוק {{ציטוטון| הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וְכַגְּבִנָּה תַּקְפִּיאֵנִי: עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּסֹכְכֵנִי}}, כי בשלב הראשון העובר הוא רק "עור ובשר" ולאחר מכן הוא בשלב שיש בו גם "עצמות וגידין"{{ביאור|שם=ביאור4|ראו גם דברי שו"ת נודע ביהודה (מהדורה תנינא - יורה דעה סימן קפח) על דברי התלמוד: "הרי אחר שנעשה הולד כחתיכת בשר אח"כ ילובש בעצמות וגידין וזו היא רקימת אברים"}}, כך גם מובא בדברי התלמוד{{בבלי|(נידה|כא|ב}}, ) ושם כ"ד ע"ב, כ"ה ע"א. הקובעת שהמפלת חתיכה ונמצאה בה עצם, טמאה ב[[טומאת יולדת]], ולעומת זאת המפלת שפיר מלא [[דם]] או מלא [[בשר]] אינה טמאה בטומאת יולדת}}{{הערה|1=הרב אריה כץ - רב משיב במכון פוע"ה, [https://www.puah.org.il/page.aspx?id=186 מעמדו של העובר בהלכה לפני יום הארבעים ליצירתו] באתר "מכון פוע"ה". {{ביאור|שם=ביאור|ושם כותב: {{ציטוטון|למעשה שאלנו מומחי US מאימתי ניתן לראות צורת פנים או שלד, ואמרו לנו שצורת הפנים נראית בסביבות שבוע 9-10, כלומר מעט אחרי יום הארבעים, ואילו לגבי שלד – עצמות הגולגולת נראות בשבוע 10, אבל לא ברור מאימתי ניתן לראות את העצמות הראשונות, מכיוון שלא מחפשים את זה בUS.}}. כמו כן הוא מצטט שם את המובא ב"[[ויקיפדיה העברית|אנציקלופדיה ויקיפדיה]]" בערך "[[עובר]]", שם נכתב שהעובר עד השבוע השמיני נקרא "EMBRYO", ואילו לאחר מכן עד סוף ההריון הוא נקרא בשם אחר "FETUS", כאשר בסוף שלב האמבריו מתחיל להיווצר השלד.}}}}.
==עובר במשפט העברי==
{{ביאורים}}
[[קטגוריה:אתיקה רפואית]]
[[קטגוריה:משפט עברי]]
[[קטגוריה:היריון ולידה בהלכה]]

Navigation menu