רבה בר נחמני: הבדלים בין גרסאות בדף

|שם=רבה

|תקופתו=הדור השלישי ל[[אמוראים|אמוראי]] [[בבל]]

רבה היה תלמידם של [[רב הונא]] ב[[ישיבת סורא]] ושל [[רב יהודה בר יחזקאל]] ב[[ישיבת פומבדיתא]]. כשנפטר רב יהודה בר יחזקאל, היו שני מועמדים להחליפו בתפקיד ראש ישיבת פומבדיתא: רבה ו[[רב יוסף]].

בעת שמונה לראש ישיבת פומבדיתא היה רבה בן 18 שנה, ועמד בראש הישיבה עד מותו, בגיל 40. על פי דעות אחרות היה רבה כשהוכתר בן 38, ונפטר בגיל 60.{{הערה|{{תנאים ואמוראים|ג|229|עמודים=1063-1062}}}} התלמוד מסביר{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|יח|א}}}} שרבה לא זכה לאריכות ימים משום שהיה מצאצאי [[עלי הכהן]], שעליו נאמר: "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים". קיימת גם גרסה שבתלמוד מדובר אודות "[[רבא]]" חבירו של אביי, אך רבים הראיות כי הגרסה המדויקת היא "[[רבה]]" דודו של [[אביי]], שהוא היה [[כוהן]] בוודאות, ולא על רבא{{הערה|ראיות שונות המצביעות על כך שרבא לא היה [[כהן]], וממילא לא היה מצאצאי עלי הכהן. גם רש"י ({{בבלי|ראש השנה|יח|א}}) ובעלי התוספות ({{בבלי|יבמות|קה|א}}) כותבים שרבא לא היה כהן, וכך גם בעל [[סדר הדורות]] שהביא ראיה מרבא שאמר על עצמו ({{בבלי|בבא בתרא|יב|ב}}.) כי הוא יהיה בעלה השני של בת [[רב חסדא]] לאחר [[רמי בר חמא]]. ומכיוון שבוודאי לא התכוון [[קללה|לקלל]] את רמי בר חמא שימות - אלא ש[[גירושין|יגרש]] את אשתו, ברור שרבא לא היה כהן ולכן יכול היה לשאת גרושה. ראיה נוספת נובעת מהוראתו של רבא לבניו שלא להינשא ל[[גר|גיורת]] ({{בבלי|ברכות|ח|ב}}.), ולפיכך לא היה כהן ומותר היה לבניו להינשא לגיורת. בנוסף, נכתב שרבא ישב אצל רב הונא כאשר היה גוסס (מועד קטן כח א), על אף שלכהן אסור לשהות בבית שיש בו מת}}.

*כלל הלכתי ידוע אותו אמר רבה, הוא [[כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו]], כלומר כל שתי פעולות שלא ניתן לבצען בזו אחר זו, מכיוון ש[[חלות]]ה של האחת מונעת את השנייה, לא ניתן לבצען בפעם אחת.

*רבה מסביר את דיני השבועה המוטלת על [[מודה במקצת]], בניגוד לסברת ה[[מיגו]] האומרת כי עליו להיות נאמן במיגו שהיה כופר הכול ופטור משבועה, על פי ה[[חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו]], האומרת כי הוא מודה במקצת לא מכיוון שהוא צודק, אלא מכיוון שהוא חושש להעיז פניו בפני בעל חובו שעשה לו טובה.

==משפחתו==